.
אל הוועד הפועל של הצה"ר, לונדון
תל אביב, 12 בדצמבר 1929...אנגלית
.
12 בדצמבר 1929
.
מאיר איליץ היקר,
עכשיו אחר חצות, אני כותב בחיפזון כדי להגיע לדואר במועד.
1. אני מתכוון לעזוב כאן ב17 לחודש, ואת אלכסנדריה - ב18
לחודש. אגיע לקונסטנצה ב23 לחודש - אם הם ידאגו לאשרה.
2. הבהר לרומנים שיהא עליהם לשאת בכל הוצאותיי בעת שהותי
בארצם. יהיו לי דמי כיס משלי ומספיק כסף לכרטיסי נסיעה חזרה,
לכן אל תהיה מוטרד.
3. המצב כאן: מזופת. במקום התקפה על הממשל, הפך הטיעון שלנו
בפני הוועדה למין התנצלות, הצטדקות על קיומנו - ממש כמו ארגון
ההגנה מפני האנטישמיות משכבר הימים./1 זהו הקו העיקרי; הקו
המשני בחשיבותו - להטביע את הרביזיוניסטים ואת דאר היום. ההנהלה
הציונית הציגה את המברק ששלח אלי הופיין לציריך,/2 בו נאמר:
'ד"ה/3 מסית למרד ולפעולות אלימות'. המברק נושא תאריך שקדם
בהרבה לפורענות;/4 לכן הוועדה תקבע - אלא אם כן חבריה הם מלאכים
- כי לאמתו של דבר המרד והאלימות מקורם ביזמה יהודית. מהלכת
שמועה כי מרימן היה מעדיף 'לתלות את הממשלה', אבל קיש ושותפיו
עיכבו בעדו בנימוק, שהדבר רק ירגיז את פקידי הממשל שאתם הם (קיש
ושותפיו) יצטרכו לעבוד בעתיד. בכל אופן, במקום לעסוק במשפט
מפורסם/5 אנו עוסקים בקטנות ומנסים להוכיח, שהיהודים אינם
משתמשים בדם נוצרים ואף אינם גנבי סוסים.
4. תחזיות לדין וחשבון הוועדה: הערבים יואשמו באופן
חמור בשל חברון וצפת. מאידך גיסא יודגש, כי הציונות היא אגוז
קשה וגורמת בעיות. נוסף על כך, היהודים אינם נוהגים תמיד בטקט
(הרביזיוניזם וד"ה יצוטטו בהרחבה). הממשלה לא תואשם, אם כי
ייתכן ויאמרו שפקיד פלוני או אלמוני היה צריך להיות בעל טווח
ראייה קצת יותר רחוק. בסך הכול - הממשל טוב, המנהל בסדר, יש
לפייס את הערבים באמצעות ויתורים. סבורני, שלמרבה הצער הם יאשרו
שקיים צורך להחזיק יחידות צבא (בריטי),/6 ובכך הם יגבירו את
הרושם באנגליה, כי פסק הדין האמתי של הוועדה הוא: 'הציונות היא
מטרד ארור'.
5. הפרלמנט:/7 הדעה הרווחת כאן - כי לא ניתן עוד למנוע זאת.
6. היישוב: מצד אחד הוא בלתי מרוצה מווייצמן ושותפיו; מאידך
גיסא, הוא יקבל בהכנעה כל מה שוו'/8 ושותפיו יעשו.
7. רוטנברג: קיימת אפשרות שהפעם/9 הוא לא יאכזב כפי שנהג
בעבר. מפעל הירדן שלו מתקרב לסיומו, ובאופן טבעי (אולי באופן
בלתי מודע) הוא מחפש כיסא כבוד אחר. הוא היה מעדיף להיות
א-פוליטי, דהיינו: להשתמש במה שנשאר מכספי הסיוע כגרעין לבנק
גדול (בנק ראשי לכל ענפי האשראי) ולהיות לשליטו של הבנק. אולם
בינתיים הוא התפתה לשמש כדובר היישוב והוא מבין במעורפל שאם
יובס על במה זו לא יהיה לו היכן לנחות. קיימת אפוא אפשרות נדירה
שהפעם הוא לא יופיע בתפקיד פודקולסין,/10 אלא יעמוד על רגליו
ויילחם. הוא עדיין אינו מבין זאת: הוא מאמין שבלונדון (הוא
יפליג לשם ב18 לחודש) יעלה בידו לשנות את דעתם של מונד, של
רדינג ושל ג'ימי/11 (הוא אומר, שפראנק הביא לארץ ישראל את עצתו
של הברון ר'/12 הישיש, כי 'אין לעשות ויתורים מדיניים לערבים' -
אני מטיל בכך ספק); וכי וייצמן, השקוע באדמה,/13 יסכים ויעזור,
וכו' וכו'. הלילה הצגתי לו את השאלה: ואם לאו? הוא השיב: 'אז
אפנה אל העם כדי להוכיח שאני, ולא ההנהלה הציונית, מייצג את
רצון היישוב ורצון האומה' (מילים במשמעות זו). לאחר מכן הסברתי
לו את משמעות תנועת הפטיציה, והוא נאלץ להודות, שאם היא תופעל
בתקופת גיבוש ההחלטות של משרד המושבות בעניין ארץ ישראל היא
עשויה להועיל; אך הוא סבור שהכול - הפרלמנט, ה'הגנה', המדיניות
החדשה וכו' - 'יוסדר לפני סוף פברואר', כך שלא יעלה בידי תנועת
הפטיציה לעורר בעוד מועד התלהבות כלל עולמית, כדי להשפיע על
המצב. בסיכומו של דבר, הוא סומך בעיקר על קסמו האישי. הוא יהפנט
את רדינג ואת מונד, הם יעשו זאת לממשלה, והתחבולה תוצא אל
הפועל. דרישותיו מעורפלות למדי, אולם הן נשמעות (הלילה) כמו
החלפת המנגנון הממשלתי, יחידות יהודיות במשטרה (שליש יהודים,
שליש ערבים ושליש אנגלים), חקיקה בתחום ההגנה העצמית וכו'. נוכל
להשפיע על הניסוח הסופי של דרישותיו אם נצליח לתפוס אותו
בלונדון, אולם מונד ורדינג יעשו זאת ביתר קלות. לסיכום: הפעם
הוא עשוי להילחם בהנהלה הציונית אם הגבירים האהובים עליו לא
יצליחו לשכנעו שמדיניותו של ו'/14 זהה לשלו; אולם הם עלולים
להצליח, ואז הוא ינסה לעשות דבר נוסף שיהיה 'ברכה לבטלה',/15
אין לסמוך עליו; הוא נכס מאד לא בטוח בשבילנו; אם כי נהיה
חייבים לטפחו (בלי להזדהות עמו) בשל הסיכוי הקלוש שאולי...
8. השמועות על התחמשותם של הערבים הן מוגזמות בדרך כלל, אבל
הם מתחמשים. אך אין הגזמה בדבר שחצנותם. היא כה משכנעת עד שבני
עמנו הולכים ומתלחשים שהם לבטח חזקים ומאורגנים וכו'. כל זה הוא
פטפוט. הערבים הם אספסוף עם כמה עשרות מנהיגי כנופיות. אין ספק
שהם גדלו מאז תקופתו של סמואל, אולם אני מעריך את הגידול ב%10,
לא יותר. דבר זה אינו מוציא מכלל אפשרות את יכולתם לחדש את
הפרעות במוקדם או במאוחר. שמור בסוד חלק זה של מכתבי. מדיניותנו
חייבת להיות: לזעוק שהתחמשותם מעוררת פחד, וכי בכל יום צפוי
חידוש ההתפרעויות. למען האמת, זו גם המדיניות הבטוחה ביותר.
9. החרם:/16 מציק מאוד, אבל הוא לא יאריך ימים. אולם הנזק
לכלכלה, החלשה בלאו הכי, כבר נגרם, ויחלוף זמן רב עד שיתוקן.
10. הרביזיוניסטים: אין גידול. הרבה אוהדים חדשים, אך
שאיפתם היא 'חזית מאוחדת מאחדות העבודה ועד לרביזיוניסטים'. דבר
זה בלתי אפשרי, אולם אני בטוח שחלק מן הפעילות העצמאית שלנו,
כגון הפטיציה, יזכה לתמיכה. בתוך המפלגה אין נחת./17 אני סבור
שיהא עלי למנות קומיסר, באישור הוועד הפועל, ולהורות על ארגון
מחדש, ועל רישום חדש של חברים, המבוסס על התחייבות אישית
למסירות נפש ולמשמעת.
ברכות לכולם.
שלך תמיד, ו' ז'
דאר היום שומר על כוחו.
.
.
הערות:
1 במקור בגרמנית: - sumsitimesitnA sed rhewbA ארגון יהודי,
שנוסד בברלין ב1890 במטרה להתגונן בפני האנטישמיות באמצעות
פעולות הסברה.
2 ב5 באוגוסט 1929 (מ"ז, א2/17/3/1).
3 דאר היום.
4 המברק של הופיין קדם בעשרה ימים למאורעות תרפ"ט.
5 במקור בצרפתית: dec esuac
6 בארץ ישראל.
7 המועצה המחוקקת לארץ ישראל.
8 שווייצמן.
9 עם בחירתו לנשיא הוועד הלאומי.
10 הגיבור הראשי במחזה 'שידוכין' מאת ניקולאי גוגול. בעקבות לחץ
כבד שהופעל על הרווק המושבע פודקולסין, הוא הסכים להתחתן. אך
ברגע האחרון, כאשר הכול היו מוכנים לחופה, קפץ מבעד לחלון וברח.
11ג' יימס דה רוטשילד (כרך א, איגרת 129, הערה 12). חבר הפרלמנט
הבריטי מטעם המפלגה הליברלית.
12 הברון אדמונד דה רוטשילד.
13
במקור ביידיש בכתב לטיני: omodA red ni tgeil rehclew
14
וייצמן.
15 במקור בעברית בכתב לטיני.
16 שהטילו הערבים על המשק העברי בארץ ישראל.
17 במקור בעברית בכתב לטיני.
.