.
אל ועידת הצה"ר, תל אביב
ירושלים, 12 ביולי 1929...עברית
.
ירושלם, 12 ביולי 1929
.
ועידה חשובה,
בטרם אגש לעניני היום, אני רוצה להביע לכל חברינו, בשם הועד
המרכזי לברית הצה"ר העולמית ובשמי אני, את רחשי התודה על מלחמתם
המלאה עוז ומרץ אשר נלחמו גם בימי הבחירות,/1 גם באספת
הנבחרים./2 בשני המאורעות האלה היתה התנהגותנו - ואת זאת הבינו
גם הידיד וגם המתנגד - צעד חשוב בכוון שחרורו של הישוב מעל
האגואיסמוס המעמדי, המעיק על התפתחות המפעל הציוני בארץ.
הנני מתכבד להציע לפני הועידה את ההצעות האלה:
א) להכריז את הועידה, מראשיתה ועד סופה, לועידה סגורה.
ב) להקדיש אותה לשתי השאלות העקריות של היום הזה בחיי
מפלגתנו והן:
מה יהיה יחסנו אל ההסתדרות הציונית, אם תתגשם הסוכנות
המורחבת, ומה תהיה תכנית עבודתנו המעשית פה בא"י בזמן הקרוב.
בנוגע לשאלה השלישית, המענינת את כולנו, שאלת הארגון הפנימי
של הצה"ר בא"י, דעתי היא שמוקדם היה להחליט דבר ברגע זה, לפני
ועידתנו העולמית. בועידה העולמית (יותר נכון: אספת הפלנום של
הועד המרכזי,/3 אבל עפ"י/4 תקנותינו יש לה כל הזכויות של ועידה
עולמית) יקבע, בלי ספק, תקנון חדש, המכיל שנויים עקריים במבנה
המפלגה; אין ספק כי אחרי הקונגרס נצטרך לקרוא ועידה ארצית חדשה
ולהתאים בה את ארגוננו להחלטות החדשות. אין לי, כמובן, לא רשות
ולא חפץ לעכב וכוח ארגוני או החלטות ארגוניות בועידה הזאת; אני
רק מזכיר אתכם, בבטחון גמור, שהחלטות כאלה תהיינה עלולות רביזיה
יסודית, מכף רגל עד ראש, בעוד חדש או חדשים.
עתה אגע בכל אחת משתי השאלות העקריות.
בקונגרס ימשיכו חברינו את מלחמתם בעד הקונגרס הסוברני ונגד
הסוכנות המורחבת: בזה אין כל ספק, בנידון זה אין בינינו שום
חלקי דעות. אבל, אם יקבל הקונגרס את חוקת הסוכנות למרות
התנגדותנו, תעמוד לפנינו הבעיה של הקשר העתיד בינינו ובין
ההסתדרות הציונית.
עד עתה, בכל עבודתנו הפוליטית (אשר בחשיבותה מכיר ביחוד ה'
ד"ר ויצמן, כי הנהו דורש מהקונגרס שישם קץ לעבודתנו זו),
התחשבנו עם ה'פררוגטיבה'/5 של ההנהלה הציונית. אם תתגשם הסוכנות
המורחבת, מאליה תתבטל הפררוגטיבה הזאת, כי הקונגרס בעצמו יותר
על חפש פעולתה של ההנהלה הציונית. הפררוגטיבה תעבור בידי
הסוכנות המורחבת. הנכיר גם אנחנו במרתה של הסוכנות הזאת ונשעבד
את רצוננו הציוני לפקודותיה, או להפך - נכריז את עצמנו חפשים
מכל הגבלה עצמית בשדה פעולתנו המדינית? זוהי השאלה הראשונה.
השאלה השנית: אם ישמע הקונגרס לדרישתו של ד"ר ויצמן ויאסור
עלינו את העבודה הפוליטית - וסרוב להכנע לאסור כזה יוביל,
כמובן, לגרוש מפלגתנו מתוך ההסתדרות הציונית - הנכנע לאסור או
לא?
שלישית: אף אם לא יקבל הקונגרס את דרישת הד"ר ויצמן, נצטרך
לשקול בדיוק את יחסינו אל ההסתדרות הציונית. הועד הפועל הוא,
עפ"י חוקת הסוכנות, חלק הסוכנות המורחבת. אם נכנס לועד הפועל
ולא נשתתף בישיבותיו ה'סוכנותיות', הלא בזה נחליש את החצי
הציוני - ולזה לא יסכים הקונגרס, והצדק יהיה אתו. מצד אחר, אם
נסכים להשתתף גם בישיבות ה'סוכנותיות' של הועד הפועל, בזה נתן
סנקציה/6 לסוכנות המורחבת, כמו שנתנו סנקציה יהודי ירושלם לחוקת
העיריות האנטישמית באשר שלחו את ציריהם לעירית ירושלים.
מכל אלה יוצא, שלא ברצוננו תלוי הדבר - להמשיך או להפסיק או
לשנות את יחסנו אל ההסתדרות. החיים עצמם יכריחונו להעמיד על
הפרק ולמצוא פתרון לשאלה זו. ובנידון זה צריכה ועידתנו לתת
לצירי א"י אינסטרוקציה/7 ברורה; לא בנוגע לפרטים, אשר אי-אפשר
לראותם מראש, אך בנוגע לשני העקרונים הללו:
1. הנסכים לותר על חפש הפעולה המדינית של הצה"ר?
2. הנתן סנקציה לסוכנות המרחבת ע"י השתתפותנו בעבודותיה?
אלה הן שתי השאלות אשר עליהן צריכה לענות הועידה.
בנוגע לענין עבודתנו המעשית בעתיד הקרוב, יש בשטח הזה
נקודות ברורות שלא תעוררנה שום וכוח:
אנו נמשיך את עבודתנו בשביל חזוק ברית תרומפלדור; נשתדל
לבסס ולפתח את קרן תל-חי; נשתדל לבסס ולפתח את 'עזבונים' - מוסד
להפצת תוצרת הישוב בגולה, בעקר בקשר עם החלטת הפגישה העולמית של
מנהלי בית"ר להזמין את החמר לתלבושות בית"ר בארץ ישראל; נמשיך
את תעמולתנו לטובת הרעיון ההרצלאי; נחזק את 'זכותנו' ונתמוך
ב'אגודת הדומיניון השביעי'.
ואולם נדמה לי כי יחד עם זה צריכים אנו עתה לשים בראש
תכניתנו עוד עבודה אחת: הקמת שויון-המשקל החברתי בקרב הישוב,
שויון-המשקל בין מעמד למעמד, בין עדה לעדה - שויון המשקל שהופרע
בשנים האחרונות באפן גס, מעיק, ומזיק למפעל הציוני.
מצד אחד, אנו צריכים לארגן את כל הישוב הלאומי לשם השלטת
המשטר של הפשרה הלאומית - לשם יצירת מוסדות לבוררות לאומית
המקיפים את כל ענפי חיינו בארץ; ואולי זה יהיה הסעיף העקרי של
מצענו גם לכנסת ישראל, הן אם נחליט להשתתף בבחירות האלה והן אם
לא נשתתף בהן.
מצד שני, עלינו להתחיל בעבודה מעשית בין עדות המזרח אשר
הראו לנו את אמנן - לתת להן, במדת אמצעינו, את מוסדות החנוך
החסרים להן ואת הארגון הצבורי החסר. הצעדים הראשונים בכוון הזה
אלה הם, כמדומני:
יסד שעורי-ערב בשכונות יהודי המזרח.
יצירת קופות מלוה המתאימות לצרכי העדות האלה.
יצירת לשכות עבודה מיוחדות להעסקת פועליהם במושבה ובעיר.
ארגון העדות האלה - לא במובן הארגון המפלגתי, כי אם במובן
של עזרה-הדדית ועבודה עצמית.
כניסת הנוער של העדות האלה אל ברית תרומפלדור.
הנני מציע לועידה שתמנה (אף אם לא תדון במושב הזה על יתר
שאלות הארגון) לשכה
מיוחדת, אם אפשר - בירושלים, אשר תפקידה לגשת תו"מ/8 לעבודה
הזאת.
הנני מאחל הצלחה וברכה לעבודת הועידה הזאת.
ז' ז'בוטינסקי
.
.
הערות:
1 לקונגרס הציוני ה16.
<JF>2
במאבק נגד קבלת החלטה, התומכת בהקמת הסוכנות היהודית המורחבת.
<JF>3
מליאת הוועד המרכזי.
<JF>4
על פי.
<JF>5
רומית ( :(avitagorearp זכות בכורה.
<JF>6
מרומית ( :(oicnas אישור.
<JF>7
מרומית ( :(oitcurtsni הוראה.
<JF>8
תיכף ומיד.
.