.
אל יוסף ספיר,/1 ירושלים
ירושלים, 17 במאי 1929...רוסית
.
ירושלים, 17 במאי 1929
.
יוסף בוריסוביץ' היקר,
היום נודע לי שמכתבי לחג היובל שלך/2 לא הגיע אליך. אצטער
מאוד אם חשבת, ולו לרגע, שבערב כזה לבי לא היה אתך. חילוקי
הדעות בינינו הם דבר של מה בכך לעומת השנים הארוכות של מאבקנו
המשותף. אבל החשוב מכול, ששמרת על עצמיותך. אין ערוך לזכויותיך
בהקמת התנועה הלאומית בדרום רוסיה; אני זוכר היטב באילו תנאים
קשים ובאיזה מדבר שומם של התבוללות נאלצת לנהל את הפעילות הזאת.
אני גם זוכר את ספרך ציונות,/3 שלדעתי הוא ספר הלימוד הטוב
ביותר על הציונות - פשוט וברור.
אל תתעצב שהגיעו זמנים שאין מעריכים את העבר, ושהציונות
הרוסית בכלל מוזנחת. כולנו עבדנו שלא על מנת לקבל פרס ולא למען
כסף; וטרם נאמרה המילה האחרונה.
אני לוחץ את ידך בחזקה ושולח דרישת שלום וברכה למטילדה
אדולפובנה./4 שלך, ו' ז'בוטינסקי
.
.
הערות:
1 איגרת אל אחד העם 16.3.1905 , הערה 10. מנהל מחלקת היולדות בבית החולים
'ביקור חולים' בירושלים, ופעיל בהסתדרות הרפואית ובהסתדרות
הציונים הכלליים. 2 במלאות לו שישים שנה.
3 ספרו הציונות יצא לאור ברוסית (וילנה ב1903) ותורגם לעברית
וליידיש.
4 רעייתו של יוסף ספיר.
.