.
אל בית"ר לאטוויה, ריגה
ירושלים, 5 בנובמבר 1928...עברית
.
ירושלם, כ"ב חשון תרפ"ט
לברית תרומפלדור בלטוניה, שלום!/1
ידידי הצעירים, 'בני חלומי וסברי',/2 מה אגיד לכם ביום
הולדתה של בית"ר?/3 רק דבר אחד: את האמת.
מה היא בית"ר? מה טיבה, מהותה, מה הוא הסוד הנפשי המבדיל
בינה לבין יתר הסתדרויות הנוער העברי? אינני יודע. ואולי זו היא
התהלה הטובה מכל התהלות שתשמעו ביום זה - שהנה אדם הקרוב לרוחכם
כמוני אף הוא איננו יודע לבטא את השם המפורש של קדושתכם
המיוחדת.
רבים הם השמות שבהם ניסיתי לתאר את תבניתכם הרוחנית: 'צרוף
של חייל וחלוץ', 'התמסרות לרעיון הממלכתי במקום הרעיון המעמדי',
'תשוקה לאצילות ואבירות' ועוד ועוד. אך הרגש הרגשתי כי אף אחד
מהשמות האלה איננו מספיק - שכל אחד מבאורים אלה איננו מבליט אלא
צד אחד של החזיון עשיר-התכונות הנקרא 'ברית הנוער העברי על שם
יוסף תרומפלדור'. כי אמנם יש בו בחזיון הזה כל היסודות שאותם זה
עתה הזכרתי, ואולם יש עוד דבר, והוא העיקר, ומהו - אינני יודע.
אמרתי: שבח זה גדול הוא מכל התשבחות. סימן הוא, כי מה שנולד
בריגה לפני חמש שנים כעת חיה - איננה הסתדרות חדשה, וגם לא
מפלגה חדשה, וגם לא תכנית חדשה: כי הלא תופעות כאלה קל להקיף
במבט, ולהגדיר בנוסחה. עולם חדש נולד ביום ההוא, גזע רוחני חדש,
'ספירה' חדשה לשכינתו הפנימית של עמנו.
אל לנו להגזים: רק 'נולד', עוד לא נתגבש ולא נתבשל. בית"ר
הריהי עדיין לא יותר מגרעין אשר אולי יצמח ממנו השתיל; רמז,
אילם למחצה, למחשבה שרק בעתיד תתפרץ. יחד אתכם נטפח את הגרעין;
יחד נוסיף לחפש ונטעה ונתעה - עד שנמצא (אולי?) את מה שבקש ולא
מצא הרצל, בקש ולא מצא אחד העם, בקש ולא מצא תרומפלדור: את
פרצופו של דור עברי לא רק מתגעגע לתחיה, כי אם מוכשר לתחיה.
אפלת כתבתי פה;/4 לו ידעתי מלים ברורות ופשוטות להביע
את מחשבתי זו, מה< <JF שמחתי - אך קשה לנסח בשפת לוח הכפל את מה
שעוד אינך רואה לפניך כי אם רק מרגיש מרחוק. הנכם צעירים, לא כל
אחד אולי יבין ברגע זה מה רציתי לומר: אין דבר, יבוא זמנו, אזי
יבין, ואז יבין העולם כלו שתמו ימי דורות המדבר, ושוב עלה ישראל
הנסיך על כסא מלכותו.
בית"ר היא גם נזירות; כנזירים שבימי קדם, שמרו על הטהרה
והתפארת של חייכם. זו תהי חוקתכם: תפארת בכל - בדבור ובנימוס,
ביחסכם לחבר ולמתנגד, לעברי ולזר, לזקן ולאשה ולילד. בעבודה
(תהיה מה שתהיה, יגיע כפים או עמל פקידים, מלאכתכם הפרטית או
דאגת- ציבור) עבדו כמתנדבים לקדושה; בשעת סכנה היו ככלי זין עז
וחריף; בחיי יום-יום של החברה היו למופת של אדיבות וישר.
ועוד דבר אחד, אודות עצמי: עד עתה הסתכלתי בכם והמתנתי,
מעתה והלאה אקדיש תשומת-לבי המיוחדת לתנועת בית"ר ואעבד אתכם
יחד. חברכם,
זאב ז'בוטינסקי
.
.
הערות:
1 מאיגרת זו נשתמרו טיוטה בכתב ידו של ז'בוטינסקי ונוסח סופי
מודפס במכונת כתיבה. להלן מובא הנוסח המודפס.
2 ותקוותי.
3 במלאות חמש שנים לייסודה של בית"ר (ריגה, דצמבר 1923).
4 דברים מעומעמים.
.