זאב ז'בוטינסקי אל מאיר גרוסמן

מספר האגרת : 5662

סימול התיק: א 1 - 2/ 18/ 2
קישור לשם התיק: ז'בוטינסקי זאב, מכתבים אל שונים תיק א' (1/7/1928-31/10/1928) תיק ב' (31/12/1928 -1/11/1928)
מחבר האגרת: ז'בוטינסקי זאב
שם הנמען : גרוסמן מאיר
תאריך האגרת: 28/11/1928
מקור/צילום : מקור

קבצים מצורפים

a 1 letters\163156.pdf הורדת קובץ

תוכן

.
אל מאיר גרוסמן, לונדון
ירושלים, 28 בנובמבר 1928...רוסית
.
28 בנובמבר 1928
אדוני מאיר איליץ',
1. שאילתה:
האם ידוע לכבוד סגן הנשיא של ברית הציונים הרביזיוניסטים,
שהחלק האחרון של מאמרו, שראה אור בגיליון 47 של ראזסווייט,/1
הוא נפלא? זה זמן רב לא קראתי מלאכת מחשבת כזו. אני מדבר
ברצינות. אינני מסכים, אבל זה לא שייך לעניין.
2. ועכשיו לעניין: ראזסווייט אינו צריך להיסגר. אני חש שגם
אתה מתחיל להיות קשור אליו. עכשיו הוסרה מעלינו הדאגה למימון
הביטאון (ראה סעיף 3); אנחנו נמשיך להתחנן, שכן יש לסחוב את
ראזסווייט, במיוחד כאשר הוא זכה לחסדי שמים בדומה לרבי
אלימלך./2
3. לפני ימים אחדים חתמתי על חוזה לשנתיים עם דאר היום.
השליטה במערכת נמצאת בידי, 'הסולל' ישלם למערכת 3/175 לירות
בחודש. אני ארכיב את המערכת; לעת עתה הכול מבולבל, אבל זה
יסתדר. מקרב הצעירים המקומיים מן הדרגה הראשונה (הם שלושה:
ייבין,/4 המאירי ואורי צבי גרינברג/5) שני הראשונים הם כבר
אצלנו, השלישי יבוא (איני מתפעל כל כך ממאירי - הוא מוכשר מאוד,
אבל מתגנדר. לדעת הכול, ייבין הוא כוכב עולה; הוא עזב את דבר
בגלל ההתקפות עלינו, אחרי הכאת ידידו זרובבל/6). האחרים: גפ',/7
ויינשטיין, ש' שווארץ,/8 קסטלר, דייוויס, אבא אחימאיר/9 (מוכשר
אבל יותר מדי פשיסט),/10 עוד מישהו ואנוכי. שתי נקודות תורפה:
מקצת חברי המערכת שוהים בתל אביב, אני/11 עמוס עבודה ב'יהודה',
בעוד שיש להתחיל ב2 בדצמבר./12 אבל אין דבר, הכול יסתדר. יהיה
קשה ומסוכן בחודש שבו איעדר: שרק לא יריבו.
תדמיתו של דאר היום נעלמה כהרף עין. אפילו הארץ כתב, כי אין
זה חשוב מה יהיה טיבו של העיתון - תקופת הלוונטיניות נסתיימה;
זה יהיה ביטאון אירופי. הכול (למי שנרשה) יפרסמו אצלנו.
בשבועיים הראשונים אצטרך לעמול קשה, אבל אינני חושש.
כתוב. יכתוב-נא אקצין פעם בשבוע מכתב מלונדון./13 אשלם
ביושר חצי לירה לכתבה. עדיין איני יכול להבטיח יותר. אינני כותב
לו משום שאין לי זמן לנשום, אבל שיכתוב.
אני מחבק אותך. דרישת שלום לבני ביתך. דרך צלחה!
שלך, ו' ז'
בשבת הבאה (ב8 לחודש) תדון סוף סוף הוועדה הכלכלית/14
בתכנית הכלכלית. לפני כן אשלח לך תדפיס.
אל תשכח לשלוח את המכתב הזה לפאריס.
.
.
הערות:
1 ב18 בנובמבר 1928. על חלקו הראשון של המאמר, ראה איגרת אל גרוסמן 14.11.1928 , סעיף 3.
2 רבי אלימלך מליז'נסק, יוצר תורת הצדיקות
המעשית, קבע: 'כל החסדים שהקדוש ברוך הוא עושה בעולמו מידי
הצדיק הם' (נועם אלימלך). 3 במקומות אחרים: 125 לירות (איגרות אל גרוסמן 14.11.1928 ו- אל שכטמן 15.11.1928 ו- 22.11.1928
4 יהושע השל ייבין (ויניצה 1891-ירושלים
1970); רופא, סופר ועורך. נטש את מקצוע הרפואה והתמסר לעבודה
ספרותית. עלה לארץ ישראל ב1924. נמנה עם פעילי תנועת העבודה
והשתתף בביטאונים הפועל הצעיר ודבר. ב1928 הצטרף לברית הציונים
הרביזיוניסטים. 5 אורי צבי גרינברג - ) grebneerG בילקאמין,
גליציה 1896-רמת גן 1981), משורר עברי ויידי ופובליציסט. עלה
לארץ ישראל בדצמבר 1923 והיה למשורר החלוצים. פרסם את שיריו ואת
מאמריו בקונטרס, בהפועל הצעיר ובדבר. בשל אכזבתו מההגשמה האיטית
של החזון הציוני פרש מתנועת העבודה והצטרף ב1928 לברית הציונים
הרביזיוניסטים. בשנים 1935-1931 ערך את השבועון של הצה"ר די
וועלט בווארשה. ב1936 שב לארץ ישראל ופרסם את ספר הקטרוג
והאמונה - בו תקף את מדיניות ההבלגה בתקופת המאורעות. חיבורו
המפורסם רחובות הנהר נחשב לתגובה העזה ביותר על השואה בשירה
העברית. חבר הכנסת הראשונה מטעם תנועת החרות. זכה בפרס ישראל.
6 יעקב זרובבל (פולטאווה 1886-תל אביב 1967); פסידונים של יעקב
ויתקין. עיתונאי, סופר ומנהיג ציוני. עלה לארץ ישראל ב1909.
ב1915 נדון למיתה על ידי השלטונות הטורקיים, ברח לארצות הברית
ומשם לרוסיה (1917). ב1918 התיישב בווארשה וב1935 השתקע בארץ
ישראל. היה מנהיג מפלגת 'פועלי ציון' שמאל. משנת 1951 ניהל את
ארכיון העבודה בתל אביב. בהרצאה שנשא בתל אביב ב5 באוקטובר 1928
ביידיש, הוכה על ידי צעירים חברי 'גדוד מגיני השפה'. ראה גם
איגרת אל גרוסמן 14.10.1928 , הערה 5.
7 גפשטיין.
8 שלום שווארץ, לימים בן-ברוך (איגרת אל שווארץ ש' 23.3.1924 , הערה 1).
עיתונאי. 9 אבא אחימאיר - פסידונים של אבא שאול חייסינוביץ'
(דולגי על יד בוברויסק 1896-רמת גן 1962); סופר, פובליציסט,
הוגה דעות ומנהיג ציוני. עלה לארץ ישראל ב1924 והיה פעיל במפלגת
הפועל הצעיר. ב1928 הצטרף לברית הציונים הרביזיוניסטים והיה
מראשי הפלג המקסימליסטי במפלגה. הקים את 'ברית הבריונים'
(1930). חבר במערכת האנציקלופדיה העברית וכתב בה ערכים
בהיסטוריה כללית ובספרות הרוסית. בשנים תשכ"ו-תשנ"ד יצאו לאור
חמישה כרכים מכתביו הנבחרים. 10 אבא אחימאיר כינה את מדורו
בעיתון דאר היום בשם 'מפנקסו של פשיסטן'. 11 יושב בירושלים.
12 בתאריך זה אמור היה ז'בוטינסקי לקבל לידיו את השליטה במערכת
דאר היום. 13 כתבה לדאר היום.
14 של מרכז הצה"ר בארץ ישראל.
.