.
אל מאיר גרוסמן, לונדון
ירושלים, 14 בנובמבר 1928...רוסית
.
ירושלים, 14 בנובמבר 1928
מאיר איליץ' היקר,
1. מאחר שלא תהיה בלונדון ב20 בדצמבר, יש לדחות את ארוחת
הערב מטעם הליגה/1 לתחילת ינואר. מכיוון שוועידת ברית טרומפלדור
תתקיים בגליציה בימים 2-1 לחודש,/2 יש לקיים את מסיבת הליגה בין
8-5 לחודש. לא יאוחר מזה, משום שאמהר לשוב לירושלים.
2. הייתי מאוד רוצה, שבמצע /3 לא יהיו נושאים השנויים
במחלוקת, כגון ביטול הקוריות הלאומיות/4 ולימוד השפה האנגלית./5
כתבתי לך על כך בפרוטרוט. עם סעיפים כאלה לא זו בלבד שאי אפשר
יהיה לארגן כאן אפילו סניף אחד של הליגה, אלא היא אף תתקבל
בהתמרמרות כללית, ואני אהיה חסר אונים. אני כותב על כך
לוודג'ווד ומצרף לך את המכתב אליו./6 אודה לך אם תמסור לו אותו
ותתמוך בי.
3. קראתי את מאמרך על היישוב./7 אתה כותב לא לעניין. איש
אינו מציע למסור ליישוב את ההגנה על האינטרסים של הציונות.
משימה זו מוטלת על ההנהלה הציונית, אם יש כזאת, או על
הרביזיוניסטים בתור ארגון עולמי וכו'. אבל קיימים תחומי החיים
של היישוב: לחמו, בגדיו, היוקר, העדר זכויות וכו'. מגוחך לחשוב,
שבכל אלה הוא יסמוך על קונגרס המורכב מאנשים שהחום כאן אינו
מחמם אותם והקור כאן אינו מקרר אותם. אם פעולות הממשל המקומי
מסכנות אותי ויש בידי להשיג צדק בלונדון, אי אפשר לדרוש ממני
להפקיד את הגנתי בידי ההנהלה הציונית, אפילו אם היא
רביזיוניסטית. אם היא לא תרצה או אפילו לא תספיק, פירושו של דבר
שעלי לטבוע. את הדבר הזה אינך יכול לדרוש; כנראה שוב לא הבנו
איש את רעהו. אני בטוח שנגיע להסכמה.
4. עוד יותר 'לא לעניין' הוא הקטע במכתבך אלי בנוגע לטקטיקה
שלנו בוועד הלאומי. אנחנו דווקא רצינו שהוועד הלאומי הזה יוותר
על נציגותו, דהיינו שיפעל על פי דעתך. אז נשתחרר, במיוחד אני,
לכל מפעלינו המשותפים, כגון לליגה. עמדתנו תהיה גם להבא כזאת:
כל עוד הוועד הלאומי אינו שלנו, נרצה שהוא יוותר על נציגות
עצמית. ממכתבך עולה, כאילו אנחנו מאוד רוצים שטהון ושפרינצק
יפתחו לשכה בלונדון! ברור שקשה לפענח צעד טקטי מרחוק. אבל דווקא
מסיבה זו יש להשאיר את הטקטיקה בארץ ישראל בידי הארץ- ישראלים,
ובלונדון - בידי אנשי לונדון.
5. בנושא זה כתבתי לאחרונה לשכטמן. מכתבו, המכיל נזיפה בקשר
לוועד הלאומי, השאיר כאן רושם בלתי נעים. נלחמתי נגד נזיפות
באנשי ארץ ישראל עוד בעת שישבתי בפאריס. מה לעשות כאן? להיכנע,
משמע לאמץ עמדה הפוכה, וזה כמובן בלתי אפשרי. לכן אחד מהשניים:
להתייחס לנזיפה ברצינות ולהיעלב - לאור נוכחותי כאן ולאור
מעורבותי הישירה בעניין,/8 הדבר היה גורם למריבות בתוך
ההנהגה;/9 או לעבור על כך בשתיקה, והרי זו פגיעה ביוקרת הוועד
המרכזי. ידידי היקר, הסבר להם שכך לא ייתכן. המפלגה כאן צריכה
להישאר עצמאית. אפשר להתווכח אתה, אפשר לדרוש ממנו לבטל פעולה
זו או אחרת, אם היא שגויה, אבל אסור לעשות זאת באמצעות נזיפות.
6. העיתון. עכשיו מתנהל משא ומתן: בן-אב"י יעזוב ואנחנו
נקבל את המערכת לפי חוזה לשלוש עד חמש שנים (הייתי רוצה פחות).
אני אהיה העורך הראשי ומרכז מערכת, אוציא מכאן את כל העובדים
הנוכחיים, והמוציא לאור מתחייב לשלם לנו 125 לירות בחודש. זה
טוב (אם נתעלם מכך, שאינני רוצה כמות רבה כזאת של עבודה). קיים
חשש, שכעבור שלושה חודשים עלול המוציא לאור להפסיק את תשלום 125
הלירות ויסמוך על כך, שאם כבר נתנו את שמנו והתחלנו, נחזיק
בעיתון ואת הכסף נשיג בכוחות עצמנו. אנו רוצים להבטיח את עצמנו
מפני מצב כזה. ראשית כול, על ידי חתימתו האישית של וייט/10 (הוא
שותף ב'סולל' ובעל רכוש פרטי). שנית, נסביר להם שבמקרה כזה אסיר
את שמי מן העיתון ללא כל בושה, אסתלק ואשאיר אותם קרחים מכאן
ומכאן - בלעדינו, בלי בן-אב"י ועם נזק לעיתון, שעליו נשען בית
הדפוס וכו' - נראה.
אני נחפז ולוחץ את ידך בחזקה. בקשה אחת: האמן לי - יהיה אשר
יהיה, אדאג שהכול יסתדר כפי שסיכמנו.
שלך, ו' ז'
.
.
הערות:
1 לרגל ייסודה של ליגת הדומיניון השביעי, תכנן קולונל ודג'ווד
לקיים ארוחת ערב בבניין הפרלמנט הבריטי. ראה גם להלן, איגרת
197. 2 ינואר 1929.
3 של ליגת הדומיניון השביעי.
4 ז'בוטינסקי רצה שהקבוצות הלאומיות בארץ ישראל - היהודים
והערבים - ימשיכו לנהל את מוסדותיהם בנפרד עד שיושג רוב יהודי
בארץ ישראל. 5 כלימוד חובה, העלול להתפרש כפגיעה במעמד הבכורה
של השפה העברית. 6 רשימת האיגרות (15 בנובמבר 1928). במכתב זה
ביקש ז'בוטינסקי מוודג'ווד להכניס שינויים קלים במצע הליגה.
'תפקידו ומקומו של היישוב') (חלק ') 'fdeib jnctv b mkjH' 7
ראשון), ראזסווייט, 4 בנובמבר 1928. גרוסמן התנגד להצעת
ז'בוטינסקי בדבר הקמת נציגות של היישוב בלונדון ( איגרות אל ויינשל 17.10.1928 ו- אל גרוסמן 22.10.1928 ).
8 הוועד הלאומי (איגרת 145אל מרכז הצה"ר בא"י 22.10.1928 ).
9 הנהגת הצה"ר בארץ ישראל.
10 זלמן וייט - ) etihW ירושלים 1896-שם 1943); איש עסקים, המו"ל
של דאר היום ומנהלו האדמיניסטרטיבי. מבעלי חברת 'הסולל' - בעלת
הוצאה לאור ובעלת בית הדפוס הגדול ביותר בירושלים בשנות ה20.
.