.
אל הוועד המרכזי של הצה"ר בארץ ישראל, תל אביב
פאריס, 22 במארס 1928...גרמנית
.
פאריס, 22 במארס 1928
.
סודי
ידידים נכבדים,/1
1. 'זכותנו':/2 קיבלתי את מכתבו של א' ויינשל ואת העתק
התקנון. טוב. באמצע אפריל אהיה בלונדון ואוכל לטפל בסניף
הלונדוני. אני מתכוון למנות משפטן, שבדומה לפטרסון מכיר אישית
את כל בעלי ההשפעה./3 לפי דעתי, נכון יהיה לדרוש מלקוחות
'זכותנו' תשלום בעבור שירותים - זה יעלה את יוקרתו של המוסד.
ייתכן שבמקרים הראשונים נצטרך לטפל ללא תשלום, כדי לזכות בקצת
אמון, וגם בעתיד יהיו כמובן יוצאים מן הכלל שיטופלו חינם אין
כסף. אבל ככלל יש לדרוש תשלום. חשוב מאוד שנהיה מעודכנים במה
שקורה ב'זכותנו'. אנא, שלחו לנו באופן אוטומטי העתק של כל מסמך.
הוועד המרכזי ידון בנושא זה ב26 במארס. אם תתקבל החלטה שונה
מהנאמר כאן, אודיע לכם על השינוי; אם לא - זו התשובה הרשמית.
2. המועצה המחוקקת: אציע לוועד המרכזי לנקוט צעדים ממשיים,
כדי להיאבק בקנוניה הזאת. דהיינו, אנו נכין טיוטת תזכיר/4 ונשלח
אותה אליכם. אתם תתקנו את הטעון תיקון ותדרשו מהוועד הלאומי,
לשלוח את הטקסט הזה לממשלה. אם הוועד הלאומי יסרב, נעשה זאת
בעצמנו - בירושלים, בלונדון ובכל מקום באמצעות העיתונות ועצרות
עם. אינני יודע אם הוועד המרכזי יאשר את ההצעה הזאת, אך מכיוון
שהדואר יוצא היום, ברצוני להעביר לכם את התכנית, והחלטת הוועד
המרכזי תישלח אליכם בדואר הבא.
3. ודג'ווד: בהקשר זה אני מפנה את תשומת לבכם לספרו החדש של
ודג'ווד: הדומיניון השביעי,/5 תוכנו יתחוור לכם על פי מאמרי
בגיליון הבא של ראזסווייט (גיליון 13)./6 ברצוננו לדעת כיצד אתם
מתייחסים לססמאות שלו: א) חלק מן האימפריה הבריטית; ב) מושבת
כתר בתקופת הבנייה; ג) 'הר הזיתים'/7 יהיה כפוף להוראות מלונדון
ויהיה האחראי הראשי להתיישבות. אני רואה כאן מימוש ססמתנו:
'משטר התיישבותי' (למעשה, נכתבו פרקים אלה בהשראתו של גרוסמן);
אבל לפני שנקבע את עמדתנו, חשוב לשמוע את דעתכם. בכל הנושאים
הללו אני מנהל חליפת מכתבים עם ודג'ווד.
4. שאלות יסוד: דנתי במכתבכם הקיבוצי/8 בפרוטרוט, ואפילו
בלהט, עם רוב חברי הוועד המרכזי (לרבות גרוסמן). אם תעמדו על כך
בתוקף, הוועד המרכזי ידון בו גם באופן רשמי. אבל אני בטוח שאין
בכך תועלת. בעמדתכם מצאתי שתי נקודות: שלילית - להתנתק
מההסתדרות הציונית, וחיובית - פעילות עצמאית בכל התחומים. בחלק
השלילי הבעתם דעה כלבבי. לדעתי, שלושה רבעים מן הציבור הציוני
היום הם אספסוף מהגטו, המרוחק מן הציונות יותר מאשר ההנהלה שלו.
אני אישית מצטער על כל מחווה הכרוך בבזבוז מרצנו בקונגרסים,
בפדרציות ארציות או אפילו בוועד הלאומי. אבל אין זו הדעה הרווחת
היום בקרב הרביזיוניסטים, אפילו לא בקרב מחציתם. אני מבטיחכם
שזה כך - הלא במהלך מסעי עמדתי היטב על הלך הרוח של המפלגה.
ייתכן שבעוד שנה ישתנה הלך הרוח. אבל היום, הדגשת עקרון
ההתנתקות מן ההסתדרות הציונית תגרום לפיצול, שיביא לעזיבת כמה
חברים חשובים. לדעתי, אין זו הדרך הנכונה. כאשר מקימים מפלגה,
המורכבת באמת מחברים בעלי אותה נטייה נפשית, יש להמתין עד אשר
הנפש המפלגתית המיוחדת הזאת תתפתח ותבשיל.
אבל היום אין לנו זכות מוסרית להכריז על התנתקות מההסתדרות
הציונית. דרשנו ממנה לוותר על הרחבת הסוכנות היהודית מבחינה
פוליטית ונימוקנו העיקרי הוא, שלתנועה הציונית יש די כוחות.
הכול הבינו, שהתכוונו בעיקר לכוחות הרביזיוניסטים ואף הצענו את
שירותינו. אמנם הקונגרס לא קיבל את דרישתנו, אבל כל עוד ההרחבה
לא הוצאה אל הפועל וכל עוד יש סיכוי שתכניותיו של וייצמן ייכשלו
(ויש סיכוי), חייבים אנשים הגונים לתמוך בהצעתנו, דהיינו: להיות
מוכנים שנקבל לידינו את ההנהגה ופירוש הדבר, הישארות בהסתדרות
הציונית. אבל אם 'תורחב' הסוכנות היהודית, המצב ישתנה. סבורני,
שאז אווירת ההתנתקות מההסתדרות הציונית תהיה רחבה וספונטנית.
אשר לחלק החיובי, כולנו לא רק תמימי דעים, אלא יתרה מזו,
כולנו מצדדים בהתלהבות בפעילות עצמאית בכל התחומים, ושום
רביזיוניסט לא יצטער אם על ידי פעילות זו נפגע בזכויות הבכורה
המקודשות של ההנהלה הציונית. יתרה מזו, קיבלנו כבר כל מיני
החלטות בכיוון זה. על הנייר יסדנו כבר ארגון עולמי ל'תוצרת
הארץ'. הוועד המרכזי החליט באופן רשמי להקים את קרן 'השומר',/9
ועל זה אני כבר מנהל דיונים עם משפטנים ועם גנרלים; פתחנו
ב'מבצע האוניברסיטה';/10 ואין ספק שמחרתיים יחליט הוועד המרכזי
להקים את 'זכותנו' בלונדון. הוועד המרכזי גם יכול ללא קושי לבצע
פעולות מדיניות או כלכליות. אני בטוח, שלו הוצאה אל הפועל מחצית
מן ההחלטות הללו, לא הייתם דואגים כל כך להגדרת מעמדנו בהסתדרות
הציונית. אבל שום דבר אינו מתבצע אצלנו וזה מקור חוליינו.
אני יכול לכנות מחלה זו בשם מדויק מאוד: איננו מקבלים כסף
מהמפלגה. רבים מכם קיבלו בימים האחרונים את מכתב השנוררות הארוך
שלי/11 - למותר לחזור על הקינה העלובה הזאת. אוכל רק להוסיף:
אני רואה את עצמי כאשם העיקרי. מישהו אחר במקומי היה ללא ספק
אוסף כסף רב; אבל חסר לי הכישרון הזה, ואני רואה בחיסרון הזה
פגיעה רצינית באינטרסים של המפלגה. אבל כך הוא הדבר וכזו היא
מפלגתנו. אולי חברינו באמת כה עניים, שמתוך תשעת אלפים מצביעים
בבחירות האחרונות לא נמצאו אפילו מאה חברים המסוגלים לשלם לירה
אחת בחודש. אולי אין זה עוני, כי אם משהו פחות מכובד - אבל זו
המציאות. אנחנו עובדים כמעט ללא מנגנון. אם שכטמן או המזכירה
חולים בשפעת, כל העבודה המפלגתית שלנו בעולם נעצרת.
לכן, אין לדעתי טעם להגיב על מכתבכם, שנכתב בדם לבכם,
בהחלטות חדשות של הוועד המרכזי. להפך, אבקשכם לעוץ לנו, מה
עלינו לעשות. ו' ז'בוטינסקי
.
.
הערות:
1 העתק ממכתב זה נשלח לאברהם ויינשל.
2 אגודת 'זכותנו' (איגרת אל מחובר 15.10.1927
, הערה 1). הלשכה
הארץ-ישראלית של האגודה, בראשותו של עורך הדין אברהם ויינשל,
החלה לפעול בתחילת 1928. 3 בממשל הבריטי.
4 איגרת אל אורמסבי-גור 6.6.1928 .
5 איגרת אל ודג'ווד 5.3.1928 .
6 'אנגליה ואנחנו', ראזסווייט, 25 במארס 1928, עמ' 4-3 (רוסית);
תרגום עברי: זאב ז'בוטינסקי, הרוויזיוניזם הציוני בהתגבשותו:
קובץ מאמרים ב'ראזסויט' לשנים 1929-1925, בעריכת יוסף נדבה, תל
אביב 1985, עמ' 279-276. 7 הכוונה לממשל הארץ-ישראלי, שמקום
מושבו היה בבניין אוגוסטה ויקטוריה שעל הר הזיתים. 8 לא נמצא.
9 קרן לעידוד האימון הגופני בקרב הנוער היהודי. איגרת אל מרכז הצה"ר בא"י 24.5.1928 .
ראה גם 'אוצר השומר', איגרות אל פון וייזל 11.8.1926 ו- אל רקנאטי א"ש 11.8.1926 ו- אל בונפלד 11.8.1926 .
10 במאבק ציבורי להפיכת האוניברסיטה העברית בירושלים ממוסד של
מכוני מחקר למוסד לימודי. 11 איגרת אל גפשטיין 29.2.1928 .
.