.
אל מאיר גרוסמן,/1 לונדון
פאריס, 10 בינואר 1928...רוסית
.
פאריס, 10 בינואר 1928
מאיר איליץ' היקר,
קיבלתי את מכתבך ואת הנספח אליו./2
1. את עצותיי בעניין אמריקה אכתוב בפעם אחרת. בכל זאת יש
לנו שם מישהו./3 לו היה לנו אדם מרכזי, מפלגתנו לא היתה נופלת
מן המפלגות הציוניות האחרות.
2. אתן לך כתובות גם בקנדה./4
3. אבוא ללונדון בתחילת פברואר, אשהה עד ה12 ואופיע במקום
שתצווה. אבל אני מאוד, מאוד ממליץ: אל תמכור בזול את הופעתי
הפומבית הראשונה. למען השם, אל תתפתה 'לנצל' אותי לצורכי בידור,
גם אם במהלך הופעה כזאת עשויים להצטרף מאתיים רביזיוניסטים. אם
ההופעה לא תוכל להיות ברמה גבוהה (בגלל היעדרותך או מסיבות
אחרות) אל תקיים אותה. אינני מציג דרישה כזאת בשום מקום, אבל
בלונדון אין זה ראוי להציגני בצורה עלובה./5 פעם עשיתי שטות
כזאת בתחילת הקריירה שלי, בבית כנסת בסטמפורד היל/6 - ואתה מחית
נמרצות. אל תעשה זאת הפעם. אם אין בידך להכין הופעה גדולה מאוד
ב'קווינס הול'/7 עם אישיות כיושב ראש ועם סיקור עיתונאי וכו',
מוטב להסתפק בשיחה בחוג מצומצם במועדון. שקול זאת ברצינות.
4. ביום חמישי/8 נדון בוועד המרכזי בתכניתך על 'תוצרת'./9
והנה עוד רעיון: אולי כדאי להעמיד בראש סדר היום את הקמתו של
הבנק לייצוא? להלן הנימוקים:
א) יש כבר ייצוא (תפוזים, סוריה/10), משמע שיש כבר לקוחות
פוטנציאלים לבנק לייצוא.
ב) היעדר יצואנים יהודים בענף התפוזים נובע מחוסר הון. בנק
כזה עשוי לממן את הייצוא, ואזי יועבר הענף הזה בהדרגה מידי
הערבים לידי היהודים.
ג) המאורעות בפתח תקוה,/11 שבמידה רבה הם פועל יוצא מהעדר
יצואנים יהודים, הופכים את הנושא הזה לאקטואלי. אפשר לגייס
תמיכה ברעיון הבנק.
ד) בלי בנק תהיה תכנית 'תוצרת הארץ' (כפי שהוצגה על ידך,
שהיא הנכונה) בבחינת תכנית עיונית בלבד. הצד הארגוני שלה חיוור
למדי לעומת הצד התעמולתי; ואתה הרי יודע שהכול מביטים היום בחשד
על תעמולה שאין לה בסיס מעשי. הבנק יעניק לתכנית אופי מעשי.
ה) יחד עם זה, יש לבצע את כל שאר הסעיפים הכלולים בתכניתך.
ו) יהיה קל יותר להעביר את הבנק לידיים רביזיוניסטיות. יש
לנו חמישה עד שישה אנשים מרכזיים. בסניפים המקומיים, לפי תכניתך
(וכך צריך להיות) רוב העסקנים יהיו לא משלנו.
ז) אפשר להקים בנק גם עם 000.02 לירות שטרלינג, ואני מאמין
שאפשר לגייס את הסכום הזה. זה יארך שנה (ואולי פחות), אולם
ההרשמה עצמה והמגבית יתרמו חלקית לרושם המעשי שעליו הצבעתי
בסעיף ד.
ח) מכירת המניות הוא העסק הנוח ביותר שניתן להציע לציבור
שלנו. אני ערב שההתעניינות בספורט החדש תימשך שנה. ברור, שלא
מכאן יגיע הסכום העיקרי - נצטרך לאסוף אותו באופן אישי, אבל
המפלגה תתעורר.
הראה-נא מכתב זה ליעקבי,/12 למחובר,/13 לאברהמס/14 ולאחרים
- אין לי זמן להעתיק.
אני מחבק אותך.
שלך, ו' ז'
.
.
הערות:
1 איגרת אל אחד העם 26.1.1916 , הערה 4.
2 המכתב והנספח לא נמצאו.
3 הכוונה כנראה לאליהו גינזבורג. ראה איגרת אל גרוסמן מ' 14.1.1928 .
4 ראה: שם.
5 במקור ביידיש בכתב קירילי: וואכעדיקר גאנג.
רובע בלונדון. ז'בוטינסקי רומז לאספת תעמולה - lliH drofmatS 6
לגיוס מתנדבים לגדוד העברי, שבמהלכה הפריעה לו קבוצת צעירים
מווייטצ'פל (זאב ז'בוטינסקי, אבטוביוגרפיה, עמ' 183-177). 7
ה12 בינואר. 8 llaH sneeuQ
9 לעידוד תוצרת הארץ.
10 באותה תקופה היתה סוריה יעד חשוב לייצוא תוצרת הארץ (מסחר
ותעשיה, פברואר 1928). ראה גם איגרת אל קיש 8.6.1928 , הערה 3.
11 ב16 בדצמבר 1927 מנעו פועלים יהודים בפתח תקוה את העסקתם של
פועלים ערבים בפרדסים שבבעלות יהודית. המשטרה הבריטית פיזרה
בכוח את המפגינים היהודים - 17 נעצרו ו12 נפצעו. העצורים הובאו
למשפט והוטלו עליהם עונשי מאסר מ16 יום עד חודש. כמו כן פיזר
מושל המחוז את המועצה המקומית והטיל איסור על קיום אספות
פומביות. המאורעות עוררו תגובות חריפות של היישוב היהודי בארץ
ישראל. 12 שלמה יעקבי (איגרת אל יעקבי ש' 21.2.1924 , הערה 1).
13 יונה מחובר (איגרת אל ז'בוטינסקי י' 8.1.1921 , הערה 3). חבר הוועד המרכזי של
ברית הציונים הרביזיוניסטים. 14 אברהם אברהמס (איגרת אל גרוסמן מ' 9.11.1927 , הערה 2). מזכיר הוועד המרכזי של ברית הצה"ר בבריטניה. עם
העברת הלשכה המרכזית של ברית הצה"ר מפאריס ללונדון (אוגוסט
1929) נתמנה למזכיר הלשכה.
.