.
אל יעקב לנדאו, ניו יורק
פאריס, 18 בדצמבר 1927...אנגלית
.
פאריס, 18 בדצמבר 1927
לנדאו יקירי,
קבל-נא את איחוליי הלבביים לרגל יום הולדתו של הבולטין
שלך.\1 ככל שחולף הזמן חש אני אסיר תודה לאלה אשר הקימו את
הסוכנות הטלגרפית היהודית ואת הבולטינים בשפות השונות. אני יודע
שיש לך מעריצים רבים בקרב ידידינו העיתונאים בניו יורק, אבל
הם לא יתנגדו אם אומר, שאת מלוא ערך עבודתך ניתן להעריך אך ורק
כאשר יוצאים מן הכרך הגדול ונודדים בערים הקטנות בתפוצות.
אלמלא היתה קיימת סוכנות הידיעות, יכלו אולי היומונים
הנפוצים והעשירים בניו יורק להרשות לעצמם לממן כתבים משלהם,
וחלקם עושים כן היום, אבל כאשר אני רואה את העתונים היהודיים של
סלוניקי או של מונקאץ' הרחוקה שבהרי הקרפטים, או של ספאקס
שבתוניסיה או של קובנה שבליטא, או של חארבין שבמנצ'וריה,
ובכל אחד מהם אני מוצא את החדשות שלכם כבסיס לכל המידע - רק אז
יכול אני להעריך את חשיבות היזמה שלך ושל גרוסמן שנקטתם לפני
שבע שנים. זוכר אני שאפילו הסוכנות הטלגרפית בפטרוגראד, כמעט
ולא ציינה אירועים יהודיים מלבד פוגרומים או מותו של נכבד
זה או אחר. וכדי לקבל שורות אחדות על המתרחש בחיים הרוחניים או
החומריים של קהילות יהודיות מרוחקות, חייבים היו לנבור בתוך
ערמות של עיתונים בחצי תריסר שפות, שעל פי רוב לא היו מוכרים
לעורך.
שמעתי בצער שעובד סוציאלי בכיר יהודי וגם ציוני היה לו האומץ
להכריז, כי לדעתו לא היתה כל חשיבות בפרסום הידיעה על פרעות
ביהודי בודאפשט שש שעות לאחר האירוע במקום ששה ימים לאחר האירוע.
איזו ראייה קצרת טווח! מלבד הערך המהותי שבקירוב יהודי אחד
לרעהו, אולי אין לשכוח את הערך המעשי בדבר. ארגונים יהודיים
אין ספור ברחבי תבל מתחרים באיסוף כספים למען קרנות חברתיות
ולאומיות. אני מאחל לכולם בכנות הצלחה במעשיהם. אולם בתור
עיתונאי וגם כעמית שלהם עם קורטוב של ניסיון, הריני מודיע להם
שעבודתם הקשה היתה קשה שבעתיים אלמלא קיומה של הסוכנות הטלגרפית
היהודית.
בתעמולתם היום-יומית הם נאלצים לסמוך על הבקיאות של הציבור
במספר אירועים ותנאים בקהילות רחוקות: אפילו עשירית מן האירועים
מסוג זה לא ייוודעו בציבור אלמלא יט"א.\2
אני יודע שיט"א הוא מפעל צנוע, ואין טעם להשוותו לענקים כמו
אי' פי',\3 'רויטרס',\4 או 'אוואס'\5 (אף על פי שאיני בטוח כי
בעוד עשר שנים יהיה פער כה גדול). אבל אני קובע בלי כל הגזמה,
שההשפעה החינוכית של יט"א בקרב החוגים היהודיים, אותם היא
משרתת, היא בעלת היקף רחב יותר מזה של סוכנויות הענק הללו.
לכל אומה בעלת רגש של אחדות יש עתונות 'כלל לאומית', דהיינו
כתב עת או כתבי עת אחדים הנפוצים בכל המדינה. לעת עתה
העולם כולו הוא 'מדינתנו'. אין לנו כתבי עת מסוג זה. העיתונות
שלנו היא מקומית. יט"א היא המוסד היחיד של העם היהודי המסוגל
לעמוד בקשר, בעת ובעונה אחת, עם ירושלים, עם ניו יורק וגם עם
וארשה.
עצם היותכם בלתי מפלגתיים, ומן הראוי שכך יהיה, תורמת
לחינוך ה'לאומי'. אחד מידידיי, יהודי צרפתי מתבולל טיפוסי,
שהצלחתי לשכנעו לקרוא את ה'בולטין' שלכם היוצא לאור בפאריס, אמר
לי כעבור חודש: 'אינני מחשיב את היהודים בתור אומה, אבל אני
מתחיל להבין מדוע הם חשים עצמם כאומה. מעולם לא עלה בידי להבין,
איזה אוצר בלום של חיים ומחשבה קיים בתוך העם היהודי, ועד כמה
זהות בעיותינו למרות המרחק שבין הקהילות.'
כל הערה נוספת תהיה מיותרת מלבד הברכה עתיקת היומין: יחי,
יגדל, יפרח!\6
ו' ז'
.
.
הערות:
איגרת אל ז'בוטינסקי י' 23.3.1926 , הערה 6). ) Jewish Daily Bulletin 1
2 יידישע טעלעגראפן אגענטור - הסוכנות הטלגרפית היהודית.
אסושייטד פרס), סוכנות ידיעות, - Associated Press) A.P 3
מהגדולות בעולם, המספקת ידיעות לעיתונים אמריקניים.
סוכנות ידיעות בין-לאומית - הגדולה בסוכנויות - Reuters 4
הידיעות.
סוכנות ידיעות צרפתית. - Havas 5
6 במקור ברומית: ! Vivat, Crescat, Floreat
.
.