זאב ז'בוטינסקי אל יעקב כהן

מספר האגרת : 5216

סימול התיק: א 1 - 2/ 17
קישור לשם התיק: ז'בוטינסקי זאב, מכתבים אל שונים (שלושה תיקים) תיק א'(11/1/1927-6/4/1927) תיק ב' (12/4/1927-28/8/1927) תיק ג'30/8/1927-28/1927)
מחבר האגרת: ז'בוטינסקי זאב
שם הנמען : כהן יעקב
תאריך האגרת: 04/12/1927

קבצים מצורפים

a 1 letters\159407.pdf הורדת קובץ

תוכן

.
אל יעקב כהן, וארשה
פאריס, 4 בדצמבר 1927...עברית
.
פאריס, 4 בדצמבר 1927
פרטי
האדון דוקטור יעקב כהן, ורשה
אדוני וידידי,
לא עניתי מיד על מכתבך בדבר הזמנת 'תרבות',\1 כי חכיתי
למכתבם המה. זה עדין לא בא, ועל כן יש לחשוש כי התחרטו. אם חששי
אם חששי אמת, כל מכתבי זה מתבטל מאליו. אך אם עוד יש בדעתם
להזמינני, אנא ממך להתבונן בענין המפורט למטה.
אחותי, תמר זבוטינסקי-קופ, הגרה כעת בתל אביב, בקשתני למצוא
לה עבודה חנוכית בגולה. אינני יודע אם שמעת אודותיה: במשך 20 שנה
היא עמדה בראש גימנסיון לבנות באודסה והמוסד נחשב לאחד מהטובים
ביותר בכל רוסיה היהודית, גם מצדו החנוכי וגם הלאומי. אך בארץ
ישראל לא הצליחה. אמנם נתנו לה שעורים אחדים במחלקות הנמוכות
בתל אביב - דבר שאיננה מסוגלת לו ביותר, כי למדה לדבר עברית רק
בשנים האחרונות ואיננה די צעירה לעשות חיל בלשון חדשה ובזמן קצר;
ואולם דוקא את התפקיד שבו היתה יכולה להצטיין, תפקיד מנהלת ב"ס,
בשום אפן לא הסכימו למסור לה. אני מפחד שהשפיעה נגדה קצת
אי-האהדה שרוחשים לי מנהיגי קהל המורים בארץ.
אחרי קבלי את בקשתה פניתי לקובנה,\2 ומשם תכף ענו לי בהצעה
למנות את אחותי בתור משגיחה כללית על כל הרשת החינוכית של
'תרבות' בליטא. הכל נראה כבר מוכן ומסודר, בראשית ינואר כבר היתה
אחותי צריכה לבוא לקובנה - ופתאם פרץ הרעש בין ליטא לפולניה\3
אשר, כנראה, הפך ובלבל את כל המצב בארץ ההיא. כותבים לי משם
שכעת אי-אפשר לקבל רשיון כניסה למי שהיה קדם נתין רוסי וכו'
וכו'. ואני כבר הודעתי את אחותי על דבר תשובתם הקודמת,
ואכזבה זו, מפחדני, תשפיע עליה ממש כמהלומת גרזן.
בקצור: היש תקוה לעשות דבר מה ב'תרבות' הפולנית? כמובן לא
בכל מקום תמצא משרה פנויה של משגחת. אבל של מנהלת ב"ס או
גימנסיון? כאשר אמרתי, לא הייתי מיעץ את אחותי להטיל על עצמה
סתם: יש ויש מורים ששפתם עשירה ושוטפת משלה. אך בתור מנהלת,
בתור סדרן ופדגוג, יעיד לכם כל מי שידע את אודסה לפני 1919
שלא בנקל תמצא כאחותי.
בזה קשורה גם שאלת בקורי. בראשונה רציתי לענות על מכתבך
בדברי דאבון וסליחה ושלילה, כי באמת עיף הנני עד מות ממש, גרוני
צרוד ומפחדני שאין לו רפואה, ועסקי הפרטיים דורשים כי אשב פה
ולא אזוז ממקומי. ואולם לו ידעתי כי אפשר לסדר את ענין
אחותי, רק בגלל זה הייתי מביא את הקרבן - ואנא להאמין שלא
הגזמתי באמרי 'קרבן'. ועל כן, אם לא יראה בעיניך כדבר שאיננו
עפ"י\4 כבודך, אולי תנסה לחקור את הקרקע בנידון זה. אם יש
היכולת בידיהם להשתמש בכשרונות אחותי ואם ירצו בה - ובי אני - אז
הייתי בא. אנא להסביר להם שאין בזה משום דרישת 'חד' בעד בקורי.
פשוט, לשם השתתפות בועידה אינני יכול לעשות את הנסיעה הזאת, אך
לשם העסק הזה שהוא חשוב בעיני הייתי בא, ואז, כמובן, הייתי משתתף
גם בועידתם.
ואולם גם אז לא הייתי יכול להשאר בפולניה חדש ימים, כמו
שאתה מציע. תמו כחותי, ידידי, תמו עד תם: לא כדאי לי לנצל את
עצמי עד אפול. אם לא אנוח מנסיעותי לכל הפחות עד הפסח, אוכרח
להסגר בבית מרפא, וגם זו איננה גוזמא. אם אבוא, אוכל להשתתף
בועידת 'תרבות' ובועידתנו אנו,\5 אך לא יותר. אם תרצו לערך פגישה
עם ידידים בצורת סעודה בלי רעש פומבי, גם בזו אשתתף בשמחה.
אבל הרצאות - אי-אפשר.
לתשובתך על מכתבי זה אחכה בכליון-עינים. אך אם תמצא, כי לפי
תנאי המקום והזמן לא יאה אף ל'בדוק את הקרקע' - כדעתך תעשה או
לא תעשה, רק אנא להודיעני.
שמשון יצא לאור בצורת ספר; מחר או מחרתים אקבל אותו ואשלח
לך.
דרישת שלום לגברת ולאריאל.
מוקירך, ז' זבוטינסקי
.
.
הערות:
1 הסתדרות 'תרבות' בפולין הזמינה את ז'בוטינסקי לוועידתה
השלישית (27-25 בדצמבר 1927). איגרת אל ז'בוטינסקי-קופ ת' 8.12.1927 .
2 איגרת אל כהן מ' 19.11.1927 .
3 בסוף נובמבר 1927 נוצרה מתיחות בין פולין לליטא - שתי המדינות
ריכזו צבא בגבול והיה חשש למלחמה ביניהן
4 על פי.
5 בוועידת ברית הציונים הרביזיוניסטים בפולין.
.
.