.
אל מאיר גרוסמן, לונדון
פאריס, 31 באוקטובר 1927...יידיש
.
פאריס, 31 באוקטובר 1927
מר גרוסמן הנכבד מאוד,
יושב ראש הוועד המרכזי של ברית הציונים הרביזיוניסטים, מר
ו' טיומקין, שלצערי איננו בקו הבריאות, ייפה את כוחי לברכך בשמו
בברכת אחים לבבית ובברכת שהחיינו לרגל קיום העצרת של האגודה
הרביזיוניסטית במזרח לונדון, סניף א, שתיערך ב2 בנובמבר בגלריה
לאמנות בווייטצ'פל.
בתור תושב לונדון לשעבר, שיחד עמך נטל חלק בווייטצ'פל בפעולה
שאינה משוללת משמעות היסטורית,\1 הרשה-נא לי להצטרף לברכתו של
טיומקין.
לווייטצ'פל זיקה רבה ל'הצהרת בלפור'. אנשים בודדים, מחוננים
ככל שיהיו, אינם מסוגלים לחולל לבדם עובדות היסטוריות מעין אלו,
כדוגמת האיגרת מ2 בנובמבר 1917.\2 רק תנועה המונית מסוגלת לחולל
זאת. אבל הצורה היחידה בה הציונות יכלה לבטא את עצמה בשנות
המלחמה באמצעות תנועה המונית היתה האקטיביזם, שלמענו נלחמנו
בווייטצ'פל מ1915 ואילך, עד ליום ההוא בפברואר 1917, בעת שהגדוד
העברי הראשון צעד ברחובות וייטצ'פל, נוכח התלהבותם של המוני
היהודים, שקשה לתארה.
בל תשכח וייטצ'פל לעולם, שהלגיון העברי הוקם חודשים אחדים לפני
פרסום 'הצהרת בלפור', וכי קיים קשר הדוק בין שני האירועים הללו.
רבים מאלה שלחמו בשעתו עמך ועמי, יהיו מן הסתם נוכחים בעצרת
שלך. דרוש-נא בשלומם ומסור להם את איחוליי. בעזרתם זכה עם ישראל
במגילת החירות.
הרביזיוניזם הוא הרבה יותר מקיף מן האקטיביזם של שנות
1917-1915, אך הוא יוצא חלציו ויורשו. וכשם שהאקטיביזם גבר וחגג
את ניצחונו דווקא בווייטצ'פל, כך גם הרביזיוניזם הדוגל בתפיסה
מדינית, ברעיון המדינה ובגישה ממלכתית לבעיות כלכליות
וחברתיות של מדינת היהודים המתהווה. הרביזיוניזם הדוגל בחשיבה
חופשית ומשחררת, יגבר ויחוג את נצחונו בלב לבה של יהדות אנגליה -
בווייטצ'פל.
בברכת עוז וניצחון,
ו' ז'בוטינסקי
.
.
הערות:
1 הקמת הגדודים העבריים.
2 האיגרת של שר החוץ הבריטי, ארתור ג' בלפור, אל לורד רוטשילד
הידועה כ'הצהרת בלפור'.
.
.