.
אל תמר ז'בוטינסקי-קופ, תל אביב
פאריס, 15 בספטמבר 1927...רוסית
.
פאריס, 15 בספטמבר 1927
טאניושה היקרה,
סלחי לי שלא כתבתי לך מהקונגרס. הציקו לי עד מוות. חזרתי
שלשום, תודה לאל. ממכתבייך ששלחת לי קיבלתי את המכתב שבו כתבת
על הציונים הרוסים.\1 כפי שאת מן הסתם יודעת הם קיבלו החלטה
למחות.\2 היה די חגיגי, אבל שום דבר מהותי. הנהלה זו לא
תוכל לעשות דבר חיוני. כסף אין, והם עסוקים בעניינים אחרים.
לדעתי, זכינו בקונגרס בניצחון מוסרי. אין זו דעתי בלבד, אלא
דעתם של כל הצירים. ההחלטות המדיניות הן העתקים של המנשרים
הרביזיוניסטיים עם תיקוני צנזורה מזעריים.
הצירים שלנו הרשימו בכל הוועדות. הנאום שלי זכה להצלחה גדולה
יותר מן הנאום בווינה לפני שנתיים.\3
לעומת זאת, הדיונים שלי על ההלוואה, שאני זקוק לה לצורך
העתקת מקום מגוריי לארץ ישראל, לא זכו לעת עתה להצלחה.
ועוד כישלון אחד: מיארוסלאוול נתקבל סירוב לשלוח לי העתק של
הדיפלומה שלי (היא נעלמה ברוסיה יחד עם שאר המסמכים).
ההנהגה הסובייטית אינה מוסרת מסמכים למהגרים, ובלי דיפלומה לא
אוכל לגשת לבחינה בירושלים. אחפש דרכים אחרות, אבל חוששני שזה
יהיה קשה. ניסיתי באמצעות גורקי,\4 אבל גם דבר זה לא עלה יפה.
בבאזל פגשתי את זלצמן ואת רוזוב וחקרתי אותם על אודותייך
ועל אודות ג'וני וחנה. המידע על אודות הצעירים הוא טוב,
אבל המידע על אודותייך עצוב: שמעתי שאת במצב רוח קודר מאוד.
הייתי רוצה כבר להיות אתך ולשעשע אותך במקצת.
מצאתי את משפחתי בריאה ושלמה. אבל אחרי הניתוח אניה מתעייפת
בקלות וב6 בערב היא כבר עייפה. ועכשיו גם עוזרת הבית עוזבת,
שכן היא החליטה לעסוק ב'עריכת דין', דהיינו ללמוד את אמנות
הספרת. זה לגמרי לא לעניין. אני מקווה שהעייפות של אניה תחלוף עם
הזמן.
ערי עדיין שקוע בחופשתו, הלימודים יתחילו ב1 באוקטובר.
אני מנשק אותך, את ג'וני ואת חנה.
ו'
.
.
הערות:
1 על רדיפת הציונים ברוסיה הסובייטית.
2 הקונגרס הציוני ה15 קיבל החלטה למחות על רדיפת הציונים ברוסיה
Protokoll der Verhandlungen des XV Zionisten Kongresses)
.(pp. 494-495
3 בקונגרס הציוני ה14 שהתקיים בווינה.
4 איגרות אל גורקי 1.6.1927 ו- 9.6.1927 .
.
.