260 אל דוד רזיאל, תל אביב/1
ניו יורק, 15 ביולי 1940 אנגלית
ניו יורק, 15 ביולי 1940

אני שב וממנה אותך לתפקידים שמילאת עד כה, עם מלוא הסמכות למנות ולסלק מתפקידם עמיתים או בעלי תפקידים בתוך כל סניפי מחלקתך. פרסם את הדברים דלהלן:


'בית"רים מכל סניפי בית"ר, בשל מכשולים רבים אני מנותק מכם, אך במאבקיי אני נתמך באמונתי בכם. אני קורא לכם, אל תתנו לשום דבר לנפץ את אחדותנו. צייתו לנציב שלכם שיש לי אמון בו, והבטיחו לי שאתם ובית"ר, המפעל הנשגב בחיי, תעמדו איתנים ומאוחדים ותאפשרו לי, אני מקווה, להמשיך להילחם למען הגשמת חלום המכבים עתיק הימים שלנו.
הברק אישור קבלה.

ז'בוטינסקי
1 המברק נשלח אל דוד לינייבסקי, דהיינו דוד רזיאל (כרך י"ג, איגרת 169, הערה 1) באמצעות ד"ר אריה אלטמן, במענה למברקם של ד"ר אלטמן ואייזיק רמבה בשם ועד המורשים ושלטון בית"ר מ12 ביולי 1940, שבו ביקשו למנות מחדש את דוד רזיאל (למפקד האצ"ל ולנציב בית"ר), להעניק לו את מלוא הסמכות לבצע מינויים, ולהורות לאברהם שטרן לציית לו (מ"ז, א28/3/1). הרקע: דוד רזיאל התפטר במחצית יוני 1940 מתפקידו כמפקד האצ"ל בעקבות מחלוקת עם אברהם (יאיר) שטרן על דרכו של האצ"ל בתקופת המלחמה. אברהם שטרן התנגד לעמדתו של רזיאל שעל האצ"ל להירתם למאמץ המלחמתי של בריטניה נגד גרמניה הנאצית, בהתאם לקו שהתווה זאב ז'בוטינסקי בפרוץ המלחמה, שאומץ על ידי הנהגת הצ"ח בארץ ישראל (ראו כרך י"ד, איגרת.240). רוב חברי מפקדת האצ"ל תמכו באברהם שטרן ובחרו בו למפקד הארגון, למורת רוחם של ראשי הצ"ח ובית"ר.