89 אל פנחס רוטנברג,/1 חיפה
ניו יורק, 3 באפריל 1940 אנגלית
ניו יורק, 3 באפריל 1940
פיוטר מויסייביץ' יקירי,
מהדואר שהגיע אליי לפני ימים מספר, אני רואה שפנו אליך בקשר למשכורתי מן המשקיף,/2 וכי בנדיבותך תרמת 100 לירות. אני מודה לך מאוד, אך כל זה מקורו באי_הבנה ובשיפוט מוטעה מצד חברים שאוהבים אותי בכל לבם כשם שאני אוהב אותם. אנא, ראה זאת כהלוואה שתוחזר לך ברגע שאוכל למצוא את דרכי במצב בלתי צפוי זה (סמכתי על המשכורת הזאת, והייתי סבור שזה עניין שבשִגרה שיטופל בקרוב על ידי המוציאים לאור, אך יידרש זמן מה כדי להסדיר התפתחות חדשה זו). מכל מקום, רב תודות. אתה באמת נדיב_לב.
צר לי שמעולם לא השבת על מכתביי ועל מברקיי בנושא השוויון הכלכלי./3 גם אם לא היה ביכולתך להשפיע על הפתרון, מילה ממך הייתה עוזרת לי להסיק את המסקנה הנכונה. אך כל זה כבר מאחורינו, ואני סבור שנגזר עלינו, היהודים, לעבור תקופת משבר זו בדיוק כפי שעשינו בתקופות משבר אחרות – להילחם בינינו לבין עצמנו. נוסף על כך, כאן באמריקה אין יהודי או לא יהודי שמאמין כי זו באמת שעת משבר, מלבד לעובדה שבפולין נותרו הרבה יותר יהודים חסרי כול מאשר במצב הרגיל. מעסיקים אותם הדברים שהעסיקו אותם בשנים כתיקנן, ונאמר לי כי הבעיה הבוערת כאן בהסתדרות הציונית הישנה היא אם להעסיק אדם בשם אברהם גולדברג, או בשם דומה, במשכורת קבועה או כעצמאי. כך שקרב אחד פחות או יותר לא ישנה הרבה.
אני מאחל לך הצלחה רבה, ואני שוב מודה לך מאוד; אך אנא, אל תקשיב יותר לבקשות אישיות מהסוג הזה למעני, אלא אם כן הן תגענה ממני.

שלך תמיד,

[ו' ז'בוטינסקי]
1

פנחס רוטנברג (כרך
י"ד, איגרת 30, הערה 1).
2 ראו להלן, איגרת 90, הערה 1.
3 ז'בוטינסקי פנה אליו בתור נשיא הוועד הלאומי (הוא התמנה לתפקיד ב17 בספטמבר 1939).עם פרוץ המלחמה הצטרפו גם נציגי הצ"ח לוועד הלאומי (ראו כרך י"ד איגרת 263).