12 אל אהרון קופלוביץ'/1 לונדון
לונדון, 13 בינואר 1940 עברית
לונדון, 13 בינואר 1940
אדוני היקר,
אני מוצא לחובתי להביע לאדוני את רגשי צערי על דברי העלבון כלפי חברנו הנכבד מר י' הלפרן שנפלטו מפי בישיבת אמש. לא רק לא היתה בזה מצדי כל כוונה להעליב, אלא שגם בכלל ההלצה הריקנית ההיא איננה מתאימה לגמרי לאמת דעתי על מר הלפרן. בשעת הישיבה שלחתי לו פתקא עם בקשת סליחה,/2 והיום הנני כותב את המכתב הזה לאדוני ומבקש ממנו שיואיל למסור את תכנו לכל המשתתפים בישיבה. הצטדקותי היחידה, ושגם היא איננה מספקת, היא עיפות עצבי, ורפיון השליטה העצמית הקשור בזה, אחרת מעולם לא הייתי יכול לגרום אי_הבנה כזו כנגד חבר שכל כך הרבה פעל לטובת תנועתנו ונתן לה ערכין ערכי_תמיד, ואשר גם בישיבה ההיא נתן לי לקח נמוסים כאשר לא הגיב על דברי.

נאמנו,

[ז' ז'בוטינסקי]




1 לעיל, איגרת 11, הערה 4.
2 ראו לעיל, איגרת 10.