80 אל אהרן צבי פרופס, וארשה
פאריס, 20 באפריל 1939 עברית
פאריז, 20 באפריל 1939
כבוד הנציב אהרן פרופס, קצין השלטון, ורשא.
נציב נכבד וידיד אהוב,
בזמנו קבלתי את מכתב אדוני, בו הודיעני על מסרו את תפקידי נציב בית"ר דפולניה לידי הנציב החדש./1 יסלח אם עד היום לא עניתי: לא בשתי שורות של נוסחאות רגילים אגיב על מאורע כזה – על סיום המפעל המכריע שעשה אדוני במשך עשר שנות עבודתו בלב הגולה. מנהגי הוא, במקרים יקרי המציאות כשאזכה לדרוך על מפתן בין תקופה לתקופה, להסתכל דומם במה שמעיד הרגע על העבר ומנבא לעתיד.
לפני עשר שנים קבל אדוני ברשותו כתריסרים קננים המפוזרים ברחבי פולניה, אבל אתמל שלשום, כשהאזינו הקננים במדינה לברכת פרידתו של הנציב הבנאי, היה מספרם שבע מאות. ואולם אף צמיחת_פליא זו איננה אלא חלק לנס עוד כביר ממנה: לפני חמש עשרה שנה, בימי שחרותו הראשונה ובלוית חבר קטין של בני גילו, נטע אדוני את השתיל הזך שממנו צמחה בית"ר העולמית – דוגמא ואשכולה ליהדות המתחדשת, מעין המהפכה המטהרת לנשמות עמנו בארצו ובגולה.
מה תדיר, בימים האחרונים האלה, יעלו על זכרוני ימי המלחמה הרבה – וזכר הדור הצעיר של אותה תקופה, דור שלא הוכשר, דור שזכה לשמוע בת_קול מן השמים ומלבד מיעוט ער ועז_לב אך מיעוט – לא האזין ולא הבין לקריאה. אילו אז היתה לנו בית"ר, מדינה היתה לנו היום. אבל עוד לא נגמר מהלך הזמנים, המשבר המכריע עוד בוא יבוא, ועתה ימצא לו הקול הקורא אזנים חדשות וגם ידים מחודשות: כי בינתיים עבר על ישראל הרוח הבית"רי.
מעטים בעולמנו אלה שזכו כמוך, בעודם צעירים, להוביל עד עצם סף הבגרות מפעל חברתי כה גדול ורב ערך: ואתה, אדוני, פעמים לכבוד הזה עלית. מה תוספנה לכתר הזה המלים שאגיד או אכתב, מלות הלל או מלות תודה?
ופי שבע מעברנו חשוב העתיד, והתפקיד הבית"רי לקראתו. בשנים הבאות, או ייהרס העולם או יתחדש: אם סופו להרס, נאבד_נא גם אנו העברים על שדה הדמים בשורת מגני החרות והצדק; ואם יתחדש העולם, אל יקום לתחיה בלעדינו. מכל התעודות שבגללן נוצרה בית"ר, אין נכבדה מזו: להפוך את עם ישראל, מעדר עבדים מוכים לגוי יודע קשת, 'גאיון ונדיב ואכזר'. בית"ר נולדה לפני חמש עשרה שנים למען תהוה, ביום בגרותה, את הצבא העברי הכובש את מדינת ישראל.
זהו, אדוני, תפקיד השעה ומצות המחר העומדים לפניך, לפנַי אני, לפני כלנו. כעת
מתכונן אדוני לצאת לשדות פעולה אחרים בכדי לשכלל ולסיים את מפעלו, ומי יודע איפה ועל איזה משמר ימצאנו אותו היום הנכון והגדול: אבל בטוחני, שמו היקר לכולנו ייחרט עמוק על לוחות הזכרון לנצחוננו, כאשר עמוק נחרט על לוח התולדות לנעורי התנועה.
לגברת רעיתו יואיל_נא למסור את זאת (והיא אמת שמתוך נסיון עצמי למדתי): ברוב המקרים, הגבר מתיז ניצוצות – אבל את הבערה האשה תשלם; קרבנו סאה, קרבנה סאתים; כה היה, כה יש, כה יהא. גם על זאת לא אנסה במלים לפרוע את חוב התנועה והנוער: אשתחוה מתוך כבוד נעלה וידידות רבה.

מכבדו ומוקירו הנאמן,

ז' ז'בוטינסקי

ראש בית"ר
1 הנציב החדש של בית"ר בפולין היה מנחם בגין (ראו לעיל, איגרת 59, הערה 1 ולהלן, איגרת 102, הערה 7). .מכתבו של פרופס לא נמצא.