78 אל דוד רזיאל, תל אביב
פאריס, 19 באפריל 1939 עברית
פאריז, 19 באפריל 1939
ידיד נכבד,
אני מודה על מכתביו./1
צר לי אם נשארו מקומות לא ברורים בפשרה הפאריזאית./2 אבל היות ואני נסחתי את הפשרה – אני הוא האיש הרשאי לקבוע גם את פרושיה.


א) תמצית הפשרה הנהה בזה: בארץ נמסר בידי קופת החולים/3 כל שדה הפעולה המוגדר בפשרה, למלוא רחבו ולכל ענפיו./4 אך בגולה – אין שום סמכות למנגנון הא"י/5 של קוה"ח/6 (חוץ ממה שיוזכר בסעיף ב' למכתבי זה) וכל הפעולות הקשורות במוסד הזה תיעשינה אך ורק ע"י/7 הקצין שיתמנה מאתי לפי הצעת אדוני. הקצין הזה יגור במרכז תנועתנו ויפעל בתור חבר מוסדנו המרכזי./8 אני מקוה שיקבל הוראות מאדוני; כמובן יתיעץ על ת כנן אִתי ואת שאר חברי המוסד המרכזי (מלבד הענינים המיוחדים, כפי שכתוב בפשרה), אבל בטוחני שתמיד אוכל לאשר אותן; אבל על כל פנים ובכל המקרים הן תוצאנה לפעל בתור פקודות המוסד המרכזי היוצאות מלונדון.
ב) לדין הזה יש רק שני יוצאים מן הכלל, אחד תמידי ואחד זמני:
באפן תמידי לא תתערב לונדון בעניני הקניות,/9 בתנאי שאני אקבל דו"ח עליהן;

באפן זמני, עד החלטה חדשה, ינהל אדוני בעצמו ממקום מגוריו את א סף הכספים לטובת קוה"ח בכל ארצות הגולה, בתנאי שיבוא תמיד לידי הסכם את הקרן תל_חי לשם מניעת הפרעה הדדית בזמן ובמקום, וגם בתנאי שאני אקבל דו"ח על כל מהלך הענינים בשטח הכספי הזה.
ג) מלבד שני הענפים האלה, כל שאר עניני קוה"ח ייכנסו, כמו שאמרתי לעיל, לסוג פעולתו של המוסד המרכזי בלונדון, וייעשו דרך המנהל המוזכר בפשרה./10 בפרט וביחוד נכנסים לסוג הזה:
חינוך הרופאים, החובשים/11 וכדומה;
הרשמת המתנדבים לעבודת הבריאות (אוצרון);/12
כל מיני תעמולה פומבית או חצי פומבית, הן בכתב והן בעל פה;
יחסים עם מוסדות ממשלתיים או עם מוסדות עבריים מחוצה לצ"ח;
ד) היות ואדוני מוצא, כפי שמסרו לי, שלא כל הענפים האלה יוכלו להמסר לאיש אחד, הנני מסכים לחלק אותם בין שנים, דהיינו:

חנוך והרשמה – בידי המנהל המוזכר בפשרה הפריזאית; תעמולה ו'יחסים'- בידי חבר הנשיאות שאת מנויו אציע לנשיאות מיד אחרי שובי ללונדון.
ה) אינני מסכים לדעת אדוני, המובעת באחד ממכתביו, כי המנהל המוזכר בפשרה צריך להיות בעצמו בקי לעבודת הרפואה./13 הוא צריך להיות אדם היודע למצוא מומחים ולקבוע את תפקידיהם
ולבדוק (בעזרת מומחים) את טיב עבודתם.
ו) צר לי מאד שעוד לא מצא אדוני מועמד מתאים; אבל אינני יכול לדחות את מנויו, היות והנני מתכונן בימים אלה לצאת למסע גדול למזרח אירופה, מסע שמטרתו העקרית היא הרשמת מתנדבים לעבודתנו.
ז) לכן, החלטתי לקבל על עצמי, באפן זמני, את תפקיד המנהל הנזכר בפשרה. במשך הימים הכי קרובים אמנה לי גם סגן זמני ואודיע את שמו לאדוני.
כאשר יבחור אדוני במועמד ויודיעני את שמו, ואני תקוה שאוכל למנותו בלי כל דחוי, אשמח למסור בידיו את כל המקצוע.
ח) את חבר הנשיאות הממונה על הענינים הנזכרים בסעיף ד' הנני מקוה למנות בעוד ימים אחדים, ואת שמו אודיע לאדוני בלי דחוי; ואולם לע"ע/14 גם את התפקיד הזה הנני מקבל על עצמי.
ט) לכן, מיום קבלו את מכתבי זה ועד הוראה חדשה, יואיל אדוני לנהל את קשריו עם כל אנשיו בגולה בכל הענינים (חוץ ממה שנזכר בסעיף ב') אך ורק דרך אמצעותי אני, ואני אחראי שתימסרנה כל הוראותיו ופקודותיו להם בלי דחוי.
י) מה שנוגע לפקפוקי אדוני אם יאה ונאה לו למסור לי 'הוראות',/15 אנא לקבל גם בזה את פסק_דיני: יאה ונאה. בתפקידים האלה, שהנני מקבל אותם על עצמי באפן זמני ורק בתור ממלא_ מקום למי שיתמנה בעתיד, אשמח מאד לשמוע דעת האיש האחראי ולסגל את פקודותי לדעתו זו, רק באותן ההגבלות שתנבענה מתפקידי בתור ר"ב/16 – לאמר אם אמצא לנחוץ להעיר הערה, אעשה את זאת כמו שהייתי עושה את זאת כלפי בא_כחו.
י"א) המוכ"ז/17 יתן לאדוני את כתבתי.
י"ב) אדוני יואיל לאשר במברק אלי את קבלת מכתבי זה ואת הוצאתו לפ על.
י"ג) אדוני יואיל, באותו הזמן, לתת הוראה לכל באי_כחיו בגולה, שיעשו להבא כפי הסעיף ט', לאמר גם מצדם יעבירו את כל הקשרים דרך אמצעותי אני (מלבד עניני הסעיף ב'). את העתקת הוראתו זו, בצרוף כל הכתובות שלפיהן תישלח ההוראה, יואיל לשלוח לי.

בכבוד גמור,

[ז' ז']



































































































































78
1 במכתב התשובה
מ28 במארס למכתבו של ז'בוטינסקי מ16 במארס (לעיל, איגרת 49) הביע רזיאל קורת רוח מהודעת ז'בוטינסקי, כי לפעולות האצ"ל היה הד חיובי בחוץ לארץ. בהתייחסו למסיבת העיתונאים של חברי האצ"ל בווארשה (לעיל, איגרות 51^53), הוא הסתייג מדברי העלבון שהוטחו כלפי ז'בוטינסקי, אולם טען שאוטונומיה כספית של הארגון מחייבת גם תעמולה בגולה (ראו יצחק אלפסי, עורך, הארגון הצבאי הלאומי בארץ ישראל, אוסף מקורות ומסמכים, כרך א': אפריל 1937- אפריל 1941, עמ' 64^66).
























































2 בהסכם הפשרה שהתקבל בוועידת פאריס (להלן, הערה 4).






























































































































































3 דהיינו בידי הארגון הצבאי הלאומי.
4 בהסכם הפשרה שהושג בוועידת פאריס נקבע, כי בארץ ישראל יתמזגו האצ"ל ובית"ר, ומפקד האצ"ל יתמנה גם לנציב בית"ר (ראו לעיל, איגרת 53, הערה 6).
5 הארץ_ישראלי.
6 קופת החולים.
7 על ידי.
8 קצין החינוך מטעם האצ"ל יתמנה לקצין שלטון בית"ר.
9 רכישת נשק על ידי האצ"ל.
10
מנהל החינוך הצבאי – נציג האצ"ל בשלטון בית"ר (ראו לעיל, איגרת 53, הערה 9).
11 דהיינו הקצינים והחיילים באצ"ל.
12 הרשמת מתנדבים לארגון הצבאי הלאומי מקרב חוג הבוגרים של בית"ר (האוצרון).
13 דהיינו בפעילות המחתרתית של האצ"ל.
14 לעת עתה.
15 במכתבו מ3 באפריל התייחס דוד רזיאל למברקו של ז'בוטינסקי מ28 במארס (שלא נמצא), בו הודיע על נכונותו למלא באפן זמני את תפקיד 'מנהל החינוך'. רזיאל השיב, כי הוא רואה בהצעה זו 'משום חילול השם, ורב שמחל על כבודו – אין כבודו מחול' (מסכת קידושין, ל"ב, עמ' א).





16 ראש בית"ר.
17 המוסר כתב זה.