מכתב זאב ז'בוטינסקי - פריס, אל נשיאות הצ"ח - לונדון

מספר האגרת : 3975

סימול התיק: א 1 - 2/ 29/ 1
קישור לשם התיק: ז'בוטינסקי זאב, מכתבים אל שונים תיק א' (26/3/1939 - 2/1/1939) תיק ב' (4/6/1939 - 28/3/1939) תיק ג' (30/6/1939 - 5/6/1939)
מחבר האגרת: ז'בוטינסקי זאב
שם הנמען : הצ"ח. נשיאות
תאריך האגרת: 18/04/1939
צורת כתיבת האגרת: כתב-יד
מקור/צילום : מקור

קבצים מצורפים

a 1 letters\148899.pdf הורדת קובץ

תוכן


77 אל נשיאות הצ"ח, לונדון
פאריס, 18 באפריל 1939 אנגלית
פאריס, 18 באפריל 1939
הנשיאות, לונדון


1. אגיע ביום חמישי,/1 אלא אם כן אוכל לסדר פגישה עם מאנדל (המושבות):/2 הדבר עשוי לסייע למתן התראה על סכנת המרד בארץ ישראל ובסוריה.
2. אני מצרף תזכיר/3 עם העתקים בשביל קוסטין, שכטמן ואקצין.
3. קראו בדייקנות את הטיוטה של חוק הבחירות./4 אני חושש שיהיה עלינו להעדיף את הישן (1935);/5
לא נראה שהחוק החדש מתאים לתנאים הקדחתניים הנוכחיים. גרוע מזה – אין בו שום דבר מוגדר על אודות השאלות העיקריות: א) דפי ההצהרה/6 שעליהם יחתום כל אחד מהבוחרים; ב) כיצד תגענה אלינו ההצהרות;
ג) נדבת הסיים7 (הכפתורים/8).

ו' ז'
תזכיר
(הצעותיו של מר ו' ז'בוטינסקי – אפריל 1939)/9
התכנית דלהלן מבוססת על שני התנאים המִקדָמיים הבאים:
א) באירופה תחול בקרוב הפוגה יחסית, שתאפשר התנהלות תקינה פחות או יותר בענייני


הציבור.
ב) החקירות בדבר אפשרויות ההתיישבות היהודית בגיאנה, ברודזיה ובשטחים אחרים, יקבעו באופן מוחלט שלא ייתכן שום פתרון לבעיית ההגירה היהודית ללא שימוש מקסימלי ביכולת הקליטה של ארץ ישראל.
מטרת ההצעות דלהלן, היא להוציא את הבעיה מן המבוי הסתום שהיא נמצאת בו כרגע, ולהעניק לה תנופה חדשה.
ההצעות שנוסחו בפרק א' הן אלה שראוי להעלותן במהלך הדיונים שיתקיימו בלונדון.
ואלה הכלולות בפרק ב' הן תכנית הפעולה אשר מתוכננת על ידי ההסתדרות הציונית החדשה לקראת האביב והקיץ הבאים.
א
(לצורך השיחות בלונדון)


1. אין מנוחה לבעיה היהודית. נראה כי בקרב החוגים הרשמיים באנגליה קיימת אשליה, כי הפוגה במצב הצבאי תביא עִמה גם הקלה במצבן הפנימי של מדינות מזרח אירופה בכל הנוגע לבעיה היהודית. ההפך הוא הנכון. אפילו צלו של חשד שנמנעים מטיפול בבעיה זו, יסכן את ייצובם של הכוחות במדינות הללו.
משום כך החיפוש הנמרץ אחר תכנית הולמת צריך להיעשות בדחיפות ובמלוא המרץ.
2. ההגירה הבלתי רשמית./10 החוגים האנגליים ינסו מן הסתם לקרוא לשיתוף הרשויות בפולין כדי לעצור את לחץ ההגירה הבלתי רשמית לארץ ישראל. הגירה בלתי רשמית זו מהווה כרגע מוצא לעודף הפליטים והנחמה היחידה להמוני הציונים. כל עצירה תיצור תגובה מסוכנת מצד התושבים, יהודים ונוצרים כאחד.


3. ועידת אוויאן שנייה. יש לכנס ללא דיחוי ועידת
אוויאן שנייה, מיד לאחר שיוגשו הדינים וחשבונות של ועדות החקירה על אודות גיאנה וכו'.
הפעם, יתחייבו מאליהם התנאים הבאים:
א) השתתפותן של מדינות ההגירה.
ב)
סמכותה של הוועידה תכלול את בעיית ההגירה היהודית בכללותה, ולא רק זו של ה'פליטים' ממדינה אחת בלבד.
ג) ארץ ישראל תיכלל בשטחים שייבחנו על ידי הוועידה.
(ההסתדרות הציונית החדשה איננה מוותרת על זכותה, להביא לאישורה של ועידה
כזאת את התכנית להתיישבות מהירה המכונה 'תכנית מאקס נורדאו').
ב
(תכנית הפעולה של ההסתדרות הציונית החדשה לחודשים הבאים)


1. קונדומיניון של מספר מעצמות. מאחר שהממשלה הבריטית מצהירה כי המנדט על ארץ ישראל הפך לנטל כבד מדי לשאתו, התגובה ההגיונית וההוגנת בהחלט היא להציע שהנטל יחולק בין מספר ממשלות בעלות עניין, שביחד תהווינה קונדומיניון זמני על ארץ ישראל כדי לממש את הבית הלאומי היהודי./11
ההסתדרות הציונית החדשה מציעה להפיץ תחילה את הרעיון באנגליה ובאמריקה. בתעמולתנו נימנע מלנקוב בשמן של הארצות בעלות העניין, אולם ברור שאנו חושבים בעיקר על בריטניה הגדולה, פולין ורומניה מחד גיסא, ואמריקה מאידך גיסא.
תהא זו טעות להתייחס אל הדבר כאל רעיון דמיוני. אדרבה, מרגע שתהיה הסכמה בין המדינות לעשות משהו החלטי בשטח ההגירה היהודית לארץ ישראל, ייווצר סוג של שיתוף פעולה בלתי נמנע בין המעצמות הללו. הרעיון של קונדומיניון זמני מאפשר להביא בחשבון אך ורק התקדמות וגיבוש דרך בצורה מדויקת יותר.
2. ציון_סיים למזרח אירופה. מטרתה של אספת נבחרים זו - שתיבחר בבחירות כלליות על ידי המוני היהודים בפולין, ברומניה, בהונגריה וכו' - לתת לממשלות של המדינות הללו 'דחיפה' שתאלץ אותן לנקוט צעדים מכריעים לפתרון הבעיה.
אספה כזאת תסיר מן הצעדים הללו כל אופי אנטישמי, ויתר על כן, היא תעניק להם אופי של מדיניות המתבססת על יוזמתם הדמוקרטית של המעוניינים.
נ"ב: לתכנית זו אין קשר למאבק שבין שני הארגונים הציוניים. בתכנית זו לא מדובר ב'ציונים' ולא בתנועה עולמית, אלא פשוט בתושבים הגרים באזור מוגדר, שיש להם צורך שייצגו אותם ללא הבחנה מפלגתית.
1 ב20 לחודש.
2 ז'ורז' מאנדל - Mandel Georges (1885^1944) היה יהודי ומדינאי צרפתי. בשנים 1938^1940 כיהן בתפקיד שר המושבות. לאחר כניעתה של צרפת במלחמת העולם השנייה הוא נמלט לצפון אפריקה כדי לארגן
התנגדות לגרמניה ולמשטר וישי. ביולי 1941 הוא נאסר על ידי אנשי וישי במרוקו וב1944 הוצא להורג. ז'בוטינסקי נפגש עם מאנדל, שנחשב לבעל השפעה בממשלת צרפת, אולם מועד הפגישה לא נתחוור. על תוצאות הפגישה כתב יוסף שכטמן: 'ריאיון מאכזב: מאנדל היהודי היה אדיב, הקשיב בתשומת לב, אבל התעניינות ואהדה לא גילה' (זאב ז'בוטינסקי, פרשת חייו, ספר שלישי: 1940-1935, עמ' 206).




































































































































3 ראו להלן, נספח לאיגרת זו.
4 'לציון_סיים'.
5 דהיינו חוק הבחירות לקונגרס הייסוד של הצ"ח.
6 הבוחרים אמורים להתבקש לחתום על הצהרה כגון 'אני דורש ארץ ישראל יהודית' (ראו להלן, איגרת 169, סעיף ב').
7 במקור בעברית בכתב לטיני; דהיינו תרומה לכיסוי ההוצאות הכרוכות בכינוס ה'ציון_סיים'.
8 במקור ביידיש (די קנעפלעך) בכתב לטיני. כאן הכוונה לחברי התנועה שיתבקשו לתרום כפי נדבת לבם.
9 הנספח כולו במקורו בצרפתית.
10 עלייה ב'.
11 בישיבת הנשיאות שהתקיימה ב29 במארס 1939 קבע ז'בוטינסקי, שתפקידו של הקונדומיניון הקצר להוציא אל הפועל את תכנית נורדאו (מ"ז, ג2/1/4).