18 אל יוסף שכטמן, וארשה
לונדון, 17 בפברואר 1939 רוסית
לונדון, 17 בפברואר 1939
פרטי ביותר/1
יוסף בוריסוביץ' היקר,
יצאתי היום בפעם הראשונה לאחר שבוע של שפעת חריפה, אבל אני עדיין חלש וטיפש.
תודה בעבור המכתבים./2 עדיין אינני מסוגל לענות דבר מה ענייני. דבר אחד ברור: ריצה במקום, עד אשר יתפוגג הערפל של שיחות לונדון;/3 אחרי כן ריצה במקום עד אשר יתפוגג ערפל הטריטוריות./4 הייתי אומר 'שיש ממה להתייאש' – לולא הייתי מאמין בשטן. השטן יושיע, בסדרו איזשהו אירוע משמח, אשר יהפוך את הקערה על פיה.
בימים הקרובים אכתוב דברים ברורים.
מה שלום נינה ניקולייבנה?/5 איך היא מסתדרת? דרישת שלום לבבית מאניה מארקובנה,/6 וגם מהמתפקד כבעלה.









אני לוחץ
את ידך.

שלך, ו' ז'

1 במקור באיטלקית: Privatisime
2 במכתבו מ13 בפברואר דיווח שכטמן על שיחתו עם יאן ואגנר, פקיד בכיר במחלקת ההגירה של משרד החוץ הפולני, ובמכתבו מ15 בפברואר הוא דיווח על שיחתו עם הרוזן מיכאל לוביינסקי, ראש לשכת שר החוץ הפולני. שניהם קבעו, כי לנוכח המצב הבינלאומי הגיעו השאלה היהודית והארץ_ישראלית למבוי סתום. בעוד יאן ואגנר דגל בפתרון טריטוריאלי ליהודי פולין מחוץ לארץ ישראל הטיל לוביינסקי ספק בהצלחתו (מ"ז, פ40/4/227).
3 הכוונה לוועידת שולחן עגול שכונסה על ידי ממשלת בריטניה בארמון סנט ג'יימס בלונדון, בהשתתפות משלחת יהודית בראשותו של חיים וייצמן ושתי משלחות ערביות – משלחת פלסטינית ומשלחת של חמש מדינות ערב - כדי לדון במציאת פתרון לשאלת ארץ ישראל, מאחר שוועדת וודהד הגיעה למסקנה שתכנית החלוקה של ועדת פיל אינה ניתנת ליישום (ראו כרך י"ג, איגרת 191, הערה 6). הוועידה נפתחה ב7 בפברואר 1939 וננעלה ב17 במארס 1939. הערבים סירבו לשבת באולם אחד עם המשלחת היהודית, לפיכך הן טקס הפתיחה הן הדיונים בין הבריטים ליהודים ובין הבריטים לערבים התקיימו באולמות נפרדים. ראו גם להלן, איגרת 39, הערה 5.
4 דהיינו ההצעות ליישב את המהגרים היהודים מאירופה בטריטוריות שונות מחוץ לארץ ישראל (ראו לעיל, איגרת 3, הערה 8).
5
רעייתו של יוסף שכטמן.
6 יוענה ז'בוטינסקי.