216 אל הנריק שטרסמן,/1 וארשה
לונדון, 25 בנובמבר 1938 אנגלית
25 בנובמבר 1938
מר שטרסמן יקירי,
זה עתה קיבלתי מכתב מאת ד"ר שכטמן המכיל קטע שהפחיד אותי: 'לפי בקשתי, יבצע שטרסמן את הוראתך בדבר ההתערבות לטובת מ' ק',/2 אבל אני תוהה מה תהיינה התוצאות. אני חושש שהן תהיינה רעות. אבל נראה שאתה מעדיף את קהאן בלי העיתון,/3 על פני העיתון בלי קהאן.'
לאמיתו של דבר, כל הטינה המצטברת הזאת של א' נגד ב', ב' נגד ד', ושניהם נגד כולם, הייתה לי לזרא. אבקש מראש את סליחתך אם מכתב זה יתפרש כהתפרצות של נפש יגעה, ולא כמכתב עסקי. אולם פשוט לא יכולתי לעמוד בפני הדחף לשַלֵח את חברי רמבה,/4 שעובד על אותה מכונת כתיבה, ולשפוך את הקינות שלי בפניך. למה בפניך? אוכל לתת לעצמי הסבר מספק למדי: משום ש'עניין זה נוגע לשטרסמן'. אבל זו תהיה רק מחצית האמת. יסלח לי אלוהים על שאני מדבר הבלים נפשעים כאלה, אולם היום אני מחפש מישהו שיהיה טיפש דיו כדי להוקיר אבירות, מישהו הזוכר לטובה את התחושה של כותפות על הכתפיים/5... קרע את המכתב הזה לאחר שתקרא אותו.
לעסקים. במהלך השיחה באירופייסקי/6 אמר ידידך ס',/7 כי ההתנגדות למארק נבעה בעיקר מהחשש שהוא (מארק) לא ייכנע לביקורת חברתית./8
אבל קשה להתכחש לעובדה, כי במשך כל הזמן פעל קהאן למעשה למען המטרה שביקשנו ממנו. אני סבור שיהיה לגמרי בלתי הוגן מצדנו לא להביא את הניסיון הזה לידיעתו של ס'; במיוחד כאשר בכיסי שני המסמכים/9 שאתה יודע עליהם. אלוהים אדירים, חייב לבוא קץ לחשד, וחייבת להימצא דרך שתאפשר לאדם אשר נחשד בחוסר נאמנות להוכיח שניתן לתת בו אמון. מטעמים של מוסריות ציבורית, אני פשוט מתנגד לנקמה קמאית.
אנא, תודיע לי, אם לדעתך יש לס–סקי/10 סיבות כבדות משקל נוספות לסלק/11 את מ' ק', מלבד הסיבה שציין בשעתו אשר נוגעת רק לאינטרסים שלנו,/12 ומשום כך אנו אמורים להיות השופטים הטובים ביותר לגביה. השיחה ההיא באירופייסקי השאירה אותי עם רושם ברור, שעל פי גישתו של ס–סקי, אנו אמורים להחליט על הבחירה. הוא אמר בפירוש, שבשאלה זו הוא יפעל על פי עצתך. אני מכיר אותך רק מספר שבועות, אבל אני מוכן להמר על שתי אוזניי, שאם אתה מבצע הוראות אתה עושה זאת בלב שלם, בשלמות וללא הסתייגויות - שאם לא כן אתה תסרב לבצען. הערתו של ד"ר שכטמן, אף על פי שהוא לא התכוון ליצור את הרושם הזה, נשמעת כאילו
הצעד ייעשה כלאחר יד, ובעקבותיו נאבד את העיתון. אנא, הנח לי, משום שזה באמת היה לי לזרא.
ד"ר שכטמן כותב: 'קפּל/13 אומר שיש הסכם בין ק'/14 לבין צוות העיתון מאָמענט, שעל פיו הם בעצמם יבקשו מבית המשפט להכריז על פשיטת רגל, ובתמורה ישאיר קהאן, בתור כונס נכסים, את כולם בעבודה, ואפילו את נ' פ'/15 ואת סטופניצקי/16 וכו'. ובניגוד לזאת, הנה מה שמ' ק' כתב לי במכתב שהתקבל היום: 'אני מזכיר, שהרעיון להכריז על עצמנו כעל פושטי רגל, מועלה על ידי תוך שימוש בהנמקה מוסרית גרידא, הקשורה באינטרס אידיאלי של העסק כִּשְלֵמוּת, ולא בתועלת של אנשים מסוימים, קבוצות, או חבורות. אני מודע לכך, שאסור לי להבטיח הבטחות כלשהן, וכמו כן לקשור קשר עם מישהו מאנשי העיתון מאָמענט.'/17 האם מתקבל על הדעת שהוא כותב לי שקרים, שיתגלו בתוך מספר שבועות כאשר המסמכים בחתימת ידו יהיו בכיסי?
אמור_נא לד"ר שכטמן, שמכתבי זה הוא ניסיון ישיר מצדי לעורר אותך להתנגד לעוולותיו, להסית אותך להרוג ולרצוח אותו, ולהמשיך בכך עד שישנה את גישתו הקורסיקאית כלפי הרגש המתוק והקטן המכונה נקמה. באנגלית קוראים לזאת 'לחרוש רעה'. זהו פגם חמור אצל כל אדם, אבל במיוחד אצל מי שאמור להנהיג. אינך יכול לעבוד עם אנשים, אם כל ניסיון בלתי נעים פוסל אותם בעבורך לנצח, ואין שום מחילה. הכרחי בהחלט למצוא מקומות לכל אלה המשתוקקים לעבוד; לעתים קרובות דלותנו אינה מאפשרת לנו למצוא תפקיד כזה – אבל אם אדם בבירור כשיר לעבודה, והחלפתו תהיה כרוכה באי נעימות מהרבה בחינות – בשם אלוהים, שכח את העבר./18

אני שוב מתנצל על מכתב זה. אל תפחד, הוא אינו מייצג את הסגנון הרגיל ואת האורך של התכתובת שלי. אולם עזור לנו – עזור לי – להתחיל לעבוד על הגיליון המקולל מוקדם ככל האפשר.
תרי"ג מילים: על החלק השני של כתב היד שלי מרחפת מין קללה. תאר לעצמך שעד היום אינני יכול לקבל אותו בחזרה מפראג./19
דרישת שלום חמה לגברת שטרסמן/20 ולכל הידידים.

שלך בנאמנות,

[ו' ז'בוטינסקי]


1 לעיל, איגרת 185, הערה 3.
2 מארק קהאן.
3 בלי העיתון דער מאָמענט. בשל מחלוקת על רקע אישי בין מארק קהאן ליוסף שכטמן, פעל שכטמן לביטול מינויו של קהאן ככונס הנכסים של העיתון. ראה מאיר (מארק) קהאן, חומת השתיקה נפרצה (כחו של עתון), עמ' 104^106.
4 אייזיק רמבה
(לעיל, איגרת 137, הערה 20).
5 דהיינו
שהוא בדרגת קצונה בצבא, והנריק שטרסמן היה קצין בצבא הפולני.
6 במלון אירופייסקי בווארשה.
7 סייביירסקי (לעיל, איגרת 146, הערה 9).
8 במקור בפולנית: kontrola społeczna
9 כפי הנראה הכוונה לתוצאות בדיקתו של התובע הכללי של הצ"ח יהודה בנארי (להלן, איגרת 217), אשר בדק את תפקודו של מארק קהאן, ולא מצא בו כל פסול.
10 לסייביירסקי.
11 במקור בצרפתית: écarter
12 דהיינו שכביכול קהאן 'לא ייכנע לביקורת חברתית' (ראה לעיל).
13 ד"ר אריה קפל - Kӧppel (טארנופול 1901-תל אביב 1974 ); היה קצין שלטון בית"ר ונציב בית"ר באוסטריה. לאחר הכיבוש הנאצי הוא נמלט מווינה לווארשה. כאשר היומון מאָמענט עבר לשליטת הצ"ח הוא נתמנה למנהלו. עם פרוץ מלחמת העולם השנייה הוא נמלט לווילנה, ובאפריל 1940 הגיע לארץ ישראל.
14 קהאן.
15 נח פרילוצקי - Prylucki (ברדיצ'ב 1882-וילנה 1941) בלשן ועיתונאי. נח ואביו צבי פרילוצקי יסדו ב1905 את העיתון דער מאָמענט. הוא שימש כחבר בכיר במערכת העיתון ואביו היה העורך הראשי. נח פרילוצקי היה מייסדה של ה'יידישע פאָלקס_פארטיי' האנטי_ציונית, שדגלה באוטונומיה יהודית בפולין. בוועידת הלשון בצ'רנוביץ (1908) הוא נאבק למען הכרזת הלשון היידית כלשון הלאומית של היהודים. הוא התנגד בתוקף לתכנית האוואקואציה וביקש להגביל את חופש הביטוי של ז'בוטינסקי בנושא זה. לפיכך
ניתק ז'בוטינסקי ב1936 את קשריו עם העיתון (ראה כרך יא, איגרת 290, הערה 10).
16 שאול יצחק סטופניצקי (פולין 1876-וארשה 1942) היה עיתונאי וסופר. הוא נמנה עם העיתונאים הבכירים של דער מאָמענט. גם הוא נמנה עם חברי ה'יידישע פאָלקס_פארטיי'.
17 הציטוט במקורו בפולנית.
18 במקור בצרפתית: Passer l'éponge.
19 ראה לעיל, איגרת 188.
20 לילי אילה שטרסמן – Strasman, לימים לובינסקי (וארשה 1908-תל אביב 1959); משוררת, סופרת ומתרגמת. בתקופת לימודיה באוניברסיטאות צרפת – במונפלייה ובסורבון בפאריס – וגם לאחר נישואיה לד"ר הנריק שטרסמן היא הייתה רחוקה מהציונות. בעקבות פגישתה עם ז'בוטינסקי חל שינוי בתפיסת עולמה – ביתם של הזוג שטרסמן היה לבית ועד להפצת הרעיון הציוני הרביזיוניסטי בקרב יהודים מתבוללים. היא הוציאה לאור את עיתון האצ"ל בווארשה
ירוזולימה ויזוולונה - Jerozolima Wyzwolona
(ירושלים המשוחררת) ויחד עם בעלה סייעה לרכישת נשק לאצ"ל ולהקמת מחנות
אימונים לחברי האצ"ל בפולין, בהדרכתם של קציני צבא פולנים. לאחר שבעלה גויס לצבא הפולני ולא נודעו פרטים על גורלו (לעיל, איגרת
125, הערה 18) ובווארשה השליטו הגרמנים טרור נגד היהודים, נמלטה אילה שטרסמן מווארשה עם שני ילדיה הקטנים ב12 בינואר 1940. היא הגיעה לטרייסטה, ובסוף מאי 1940 היא הפליגה משם לארץ ישראל.