210 אל צירי הפרלמנט הבריטי, לונדון
לונדון, 22 בנובמבר 1938 אנגלית
לונדון, 22 בנובמבר 1938
תכנית חירום לארץ ישראל
אדון נכבד,
הדיון על ארץ ישראל שיתקיים ביום חמישי,/1 והאהדה לעם היהודי אשר הובעה על ידי כל חלקי הבית,/2 מחזקים את ידינו להגיש לכם תכנית חירום לארץ ישראל; ואנו משוכנעים שהיא תיבחן בעניין רב על ידי הפרלמנט.
יחד עם העם היהודי כולו, אנו אסירי תודה על הרצון הנלהב שגילו בריטניה ומדינות רבות נוספות, לסייע לפליטים היהודים./3 אולם לכל התכניות שהועלו עד כה יש פגם יסודי אחד – הן מנסות להקל את הסבל היהודי באמצעות סמי הרגעה, דהיינו מבלי להקים מדינה יהודית, ולכן הן נמנעות למעשה מלהזכיר את ארץ ישראל./4
אנו מצהירים בביטחון מלא, כי הפגם היסודי הזה יוכח מלכתחילה כפגם גורלי בכל התכניות מהסוג הזה, והתוצאה תהיה - כפי הנראה כמעט מיד - שייגרמו אסונות חדשים באזורים שיש בהם פי שישה או פי שבעה יותר יהודים מאשר בגרמניה ובאוסטריה כאחת.
במילים אחרות, אנו מבקשים להזהיר, כי אם יאומצו באופן רשמי תכניות סיוע כאלה, יעמוד העולם מיד בפני אותו סוג של מצוקה כמו עכשיו, רק שהמצוקה תהיה גדולה יותר לאין שיעור. אנו מדגישים שזה יקרה מיד, שכן ברור לכול שהמצוקה החדשה הזאת יכולה בוודאות להתפרץ, אפילו לפני שיספיקו לנסות את תכניות הסיוע הללו – קרוב לוודאי שההכרזה על קיומן תספיק.
































































































הנימוקים לתחזית הזאת כה ברורים שאפילו אין צורך 'להסבירם', די רק לסכמם:

1. כל תכנית סיוע שאיננה מבוססת על רעיון המדינה היהודית, תוכל להציע מקלט רק למספר קטן יחסית של פליטים. במקרה זה, המספר המקסימלי הצפוי לא יעלה על מאתיים אלף, כלומר בערך כשליש של יהודי גרמניה; כך שאת 'חגורות ההצלה' יצטרכו לתת ליהודי גרמניה ואוסטריה בלבד.
שנית, לא ניתן לחזור עד אין סוף על סיוע המבוסס על הכנסת אורחים.
2. אפשר לדמות בקלות כיצד ישפיע הדבר על פולין (3,300,000 יהודים); על רומניה (800,000) ועל הונגריה (600,000). הדבר תואר מראש בבירור רב על
ידי כתב המנצ'סטר גארדיין בווארשה
בגיליון מ21 בנובמבר, ודבריו על עמדתה של פולין הולמים באותה מידה את עמדותיהן של רומניה, הונגריה ושל כמה מדינות נוספות במזרח אירופה:
'פורסם כאן באופן רשמי, שממשלת פולין הודיעה לממשלות בריטניה הגדולה, ארצות הברית, הולנד ובלגיה, כי פולין לא תרשה שיתעלמו מן האינטרסים שלה, כאשר תועלה לדיון הבעיה למציאת מוצא לפליטים היהודים...
אם המעצמות תנסנה ליישב את הבעיה היהודית באופן שאכזריות קיצונית ורוע לב יזכו לגמול, ויסייעו להיפטר מן היהודים, ייווצר מצב לגמרי לא בריא... הדעה אשר הובעה בדז'ניק נארודובי,/5
כי רק השיטות של גרמניה ואיטליה יעילות לטיפול ביהודים, עלולה לצבור פופולריות.'
3. משמעות הדבר, כי בקרוב מאוד, אולי אפילו לפני חג המולד, עלולות מדינות נוספות 'להכשיר את עצמן' לאותו סוג של שחרור,/6 על ידי יישום מדיניות פנים זהה. באירופה הקשר הוא אפילו מוחשי יותר.
4. למותר להסביר, מדוע צפויה התפרצות מרה של האנטישמיות בקרב ההמונים, ברוב המדינות שבהן ימצאו הפליטים היהודים מקלט במספרים בולטים, במסגרת התכנית.
אנו טוענים שבתנאים אלה, כל טוּב הלב הוא לשווא; גרוע מזה – הדבר עלול לעורר אכזריות ולהגדיל את הסבל.
יתרה מזו, שיטת הסיוע הזאת עלולה לפרק את הכוחות היחידים במזרח אירופה, אשר עדיין מנסים להילחם באכזריות. הממשלה הפולנית עשתה במיוחד מאמץ רב כדי לעצור את זרם האנטישמיות של האספסוף, בהציגה את התקווה שבקרוב יימצא פתרון רדיקלי בינלאומי, שיאפשר הגירה המונית של יהודים מפולין. אם טיעון זה יתנפץ, יהיה צורך לנטוש את קו ההגנה האחרון.

כל זה הוא תוצאה טבעית של שגיאה יסודית: תרופת הרגעה שלא בעתה. עשויים להיות מצבים שבהם מותר להשתמש בתרופות הרגעה, אולם במקרה הזה הן גרועות מהמחלה עצמה.
לכן אנו מצהירים במלוא ההכרה הפנימית, כי המציאות עצמה תובעת במפגיע מכל האנשים בעלי רצון טוב, להתנגד אפילו בשעה כזאת לסירוב העיקש,
ולהתייצב למען הפתרון ההוגן היחיד לבעיה זו: מדינה יהודית אשר תוכל לקלוט, בזה אחר זה, גלים רבים של המוני פליטים. אני חושש שבעוד מספר שבועות יחליפו את הנוסחה הזאת בנוסחה בעלת תוכן נלעג: 'מדינה יהודית המסוגלת לספק מחנות קליטה לכל מספר של פליטים'. תהיה הנוסחה אשר תהיה, המהות שלה – מדינה יהודית – היא כה ברורה לכול שהיא הייתה לאמת
מוסכמת.
תכנית החירום לארץ ישראל, אשר מוצגת בקיצור נמרץ ובקווים כלליים בסעיפים דלהלן, הוצעה במקורה על ידי מאקס נורדאו המנוח, מיד לאחר תום המלחמה./7 היום נתמכת התכנית על ידי המציאות עצמה; והדוגמאות של היציאה ההמונית של היוונים (1923)/8 כבר הראו מה יכולה להשיג הגירה המונית.
תכנית זו מבוססת על שתי הנחות יסוד עיקריות:
א) באווירה השוררת היום בעולם המדיני, רק לפתרונות מהירים יש סיכויים שהם יאומצו ויוצאו אל הפועל.
ב) בעוד שקליטתם הכלכלית של העולים עשויה להיות תהליך איטי, הרי את העברתם העכשווית לארץ ישראל, אפילו במספרים גדולים מאוד, ניתן להאיץ בהתאם לרצון.
תמציתה של התכנית היא אפוא: להנחית מיד בארץ ישראל מיליון עולים יהודים, בפרק זמן מינימלי אשר דרוש להעברה מבחינה טכנית.
הנקודות העיקריות של התכנית כוללות:
א) ועדה בינלאומית שתסייע לבעל המנדט.
ב) סוכנות יהודית מאוחדת, שתייצג בצורה נאותה את כל הכוחות הפעילים הנוגעים בדבר.
ג) תכנית גולמית למגורים ארעיים (בעיקר מחנות) ולתעסוקה (בעיקר עבודות ציבוריות) למתיישבים.
ד) מלווה בינלאומי (אולי בשילוב עם מלווה יהודי פנימי) בערבות ההכנסות בארץ ישראל.
ה) חיל מצב יהודי המורכב מחיילים משוחררים מאומנים.
יתרונותיה של תכנית החירום, אם היא תתקבל, תהיינה רבות ומרחיקות לכת:
1. המתיחות המסוכנת במרכז אירופה ובמזרחה תפוג מיד. אפשר יהיה להוציא מיד כ300,000 יהודים מגרמניה ומאוסטריה, כ500,000 מפולין, כ100,000 מרומניה, כ100,000 מהונגריה וממדינות קטנות יותר.
2. עוד יותר חשובה תהיה ההבטחה, הגלומה במהותה של המדינה היהודית, כי הפינויים יימשכו מיד לאחר התחלת התיישבותן של הקבוצות הראשונות. גם אם במשך שנתיים או שלוש השנים הראשונות לאחר עלייתו של המיליון הראשון, יהיה צורך להסדיר את העלייה בצורה כזאת שלא תפריע לקליטת העולים, עצם ההבטחה שהעלייה תחודש במהרה במלוא הקיטור תסייע לממשלות בעלות הכוונות הטובות לרסן את האנטישמיות.
3. הרשו לנו להזהיר במיוחד מפני האמונה התפלה, כי צעד דרסטי כזה יעורר התקוממות ערבית מוגברת. להפך, מבחינה פסיכולוגית הדבר יחסל מיד את האפשרות להתקוממויות כאלה, ייתכן מאוד אפילו ללא שימוש בנשק לדיכוי ההתקוממות. המאבק נגד הסיכוי לרוב יהודי יימשך, כל עוד תהיה קיימת תקווה כלשהי כי ניתן למנוע התהוותו של הרוב היהודי; אולם
אם הרוב הזה יהיה כמעט 'בן לילה' לעובדה קיימת,/9 יישבר הרצון להילחם. לאחר מכן תקום מפלגה ערבית מתונה אשר תהיה מוכנה לבוא לידי הסדר.
4) את שאלת מוסדות השלטון העצמי אפשר להסדיר מיד לאחר עלייתם של מיליון יהודים והתאזרחותם; פרלמנט אשר ייבחר באופן דמוקרטי על ידי כל האזרחים יוכל להקים ממשלה ארץ_ישראלית ללא דופי, שתבוא לידי הסכם עם בריטניה הגדולה לסילוק אותם חלקים מהמנדט העשויים להיחשב לבלתי ראויים.
ההסתדרות הציונית החדשה מתכוונת, בתוך השבועות הקרובים, להכין להפצה סקירה מפורטת על תכנית החירום הזאת לארץ ישראל.

שלך בנאמנות,

ו' ז'בוטינסקי

נשיא ההסתדרות הציונית החדשה













































1 ראש ממשלת בריטניה נוויל צ'מברליין הודיע בפרלמנט ב17 בנובמבר, כי ביום חמישי ב24 בנובמבר יתקיים דיון על ארץ ישראל (Daily News Bulletin, 18.11.1938).
2 בדיון קצר שהתקיים בפרלמנט ב14 בנובמבר 1938, בעקבות ליל הבדולח' (ליל 10 בנובמבר 1938) ביקשו כמה חברי פרלמנט מראש הממשלה נוויל צ'מברליין לתת ליהודי גרמניה מקלט בבריטניה. קולונל ודג'ווד הציע לאפשר להם להיכנס לבריטניה או לארץ ישראל. אולם ראש הממשלה הסתפק בהבעת אהדה ליהודים הסובלים (Parliamentary Debates House of Commons, vol. 341, London 1938, pp.503-506).
3 ארצות הברית, בריטניה וכמה ממדינות דרום אמריקה הסכימו לקלוט אלפי פליטים יהודים מגרמניה ומאוסטריה.
4 בשעת הדיון בפרלמנט ב17 בנובמבר 1938 בבעיית הפליטים היהודים מגרמניה ומאוסטריה, הודיע ראש ממשלת בריטניה שנבחנת האפשרות ליישב מספר מוגבל של פליטים יהודים בכמה ממושבות האימפריה הבריטית (Daily News Bulletin, 18.11.1938; ראה גם גיליון
22 בנובמבר 1938). גם ג'ורג' ראבלי ((George Rublee
המנהל האמריקני של המשרד הבין_ממשלתי לפליטים, שהוקם על פי החלטת ועידת אוויאן, דן עם לורד וינטרטון, נשיא המשרד, ועם שר המושבות הבריטי בדבר אפשרויות ליישב פליטים יהודים מגרמניה במושבות ובדומיניונים בריטיים (Daily News Bulletin, 18.11.1938).
5 שמו המלא של העיתון: Warszawski Dziennik Narodowy; ביטאון מפלגת האנדקים – מפלגה לאומנית ואנטישמית.
6 שחרור מהיהודים שבתחומן.
7 ראה לעיל,
איגרת
166, הערה 3.
8 ראה לעיל, איגרת 178, הערה 13.
9 במקור בצרפתית: a fait accompli