185 אל שלמה יעקבי, פאריס
בוקארשט, 22 באוקטובר 1938 רוסית
בוקארשט, 22 באוקטובר 1938
סולומון לבוביץ' היקר,
כתבתי היום לשטרן./1 אינני יודע אם הוא יקבל את המכתב עד יום שני./2 עוד אשוחח אתו טלפונית, אולם על הפרטים נוח יותר לכתוב.
העיקר – אינני יודע אם יהיה לו כסף כדי לטלפן אליך. לכן אני ממליץ מאוד שאתה תטלפן אליו. עדיף לקבוע באמצעות משרדו של שטרסמן/3 (55014), את השעה שעליו להמתין שם לצלצול שלך.
אלה אשר יש צורך לשלם להם,/4 מובן מאליו שאינם יכולים להיחשף. מ' ס'/5 חייב להבין זאת בעצמו. המצב הוא כזה: מדובר בעסקה בעשרות אלפי לירות שטרלינג./6 העיכוב העיקרי היה תמיד בגלל הרצון שלא לשלם כלום, דהיינו מאה אחוז חינם; אפילו באשראי לא היה נוח: 'תעשו ולו משהו'./7 כעת הכול ילך חלק יותר.
שאלת ההמרה של הלירה שטרלינג למטבע המקומי גם כן חשובה מאוד. אפשרי רווח של 20% אם מ' ס' לא יתערב.
אין זה משנה עד כמה הוא יתערב, אבל פגישה אישית עם שטרן הכרחית. דרך אגב, אולי הוא יסכים לממן את הטיסה של לובינסקי/8 אל שטרן.

















































איחולי הצלחה.

שלך, ו' ז'
הייתה לי כוונה לנסוע מכאן למארסיי באנייה, אבל לא משחק לי המזל: היא זוחלת שניים שלושה שבועות. עדיין לא החלטתי מה אעשה.
בנוגע להישגים פוליטיים – אני בעיקר דורך במקום./9 מפני שפולין שקועה ראשה ורובה במשחקים ההונגריים,/10 אף אחד אינו שם לב אלינו.
אולם נראה.

1 אברהם (יאיר) שטרן Stern – (סובאלק 1907-תל אביב 1942); משורר, הוגה דעות, ולוחם למען חרות ישראל. הוא היה מייסדו ומפקדו של ארגון 'לוחמי חרות ישראל'. שטרן עלה לארץ ישראל בשנת 1925, סיים את הגימנסיה העברית בירושלים וסיים את לימודיו בחוג ללימודים קלסיים בהצטיינות יתרה. במקום להמשיך במסלול האקדמי הוא הקדיש את חייו לפעילות
ביטחונית
- ב1929 השתתף כחבר ארגון ה'הגנה' בהגנת ירושלים. ב1931 הצטרף ל'ארגון' ב' שהיה לארגון הצבאי הלאומי, ונמנה עם מפקדיו הבכירים. עם פרוץ מלחמת העולם השנייה התעוררו חילוקי דעות בינו לבין רוב חברי האצ"ל ומפקדיו בדבר המשך המאבק נגד בריטניה. שטרן וקבוצת חברי אצ"ל דגלו בהמשך המאבק נגד בריטניה, למרות המלחמה, הם פרשו
מהאצ"ל והקימו את לח"י (לוחמי חירות ישראל). המכתב המוזכר כאן לא נמצא.
2 עד 24 באוקטובר.
3 ראה לעיל, איגרת 125, הערה 18.
4
מדובר כאן בעסקת נשק עם שלטונות פולין, בשביל הארגון הצבאי הלאומי.
5 סימון מארקוביצ'י_קלז'ה מימן את עסקת הנשק הגדולה בעבור האצ"ל.
6 מדובר בעסקת נשק גדולה שנועד לאצ"ל, במימונו של סימון מארקוביצ'י_קלז'ה. המשלוח הראשון, שז'בוטינסקי רמז עליו באיגרת זו, סופק באשראי ונשלח לארץ ישראל בסתיו 1938. המשלוח השני, שנרכש בכספו של מארקוביצ'י_קלזה וכלל נשק חדש (רובים, מקלעים, כדורים, רימונים וחומרי נפץ), נשלח כנראה לארץ ישראל באביב 1939. המשלוח השלישי שהיה כבר ארוז בארגזים ומוכן למשלוח נשאר בפולין, מפאת המלחמה שפרצה ב1 בספטמבר 1939 (ספר אילה (לילי) לובינסקי, עמ' 130^132; ראה גם יצחק בן_עמי, שנות זעם, ימי תהילה, עמ' 153^154; Laurence Weinbaum, A Marriage of Convenience, The New Zionist Organization and the Polish Government 1936-1939, pp. 133-142).
7 זה ציטוט מדברי הפקידים הבכירים של ממשלת פולין, במהלך המשלוח הראשון של הנשק הפולני לארגון הצבאי הלאומי בארץ ישראל.
8 חיים לובינסקי (לעיל, איגרת 7, הערה 2).
9 במקור באנגלית: am rather marking time
10 בעקבות הסכם מינכן, תמכה פולין בסיפוח רותניה (קרפאטו-רוס) להונגריה, כדי שיהיה לה
גבול משותף עם הונגריה במקום עם צ'כוסלובקיה. לדעת ממשלת פולין היה אמור הצעד הזה לחזק את ביטחונה, לנוכח ברית ההגנה בין צ'כוסלובקיה לברית המועצות, שנחתמה ב16 במאי 1935 (The Times, 7.10.1938).