93 אל מלקולם ג'ון מקדונלד, לונדון
לונדון, 27 ביוני 1938



אנגלית
לונדון, 27 ביוני 1938
מר מקדולנד היקר,
אני חש אי _רצון לאין שיעור לפנות אליך שוב, /1 לאחר שכתבת לי באדיבות כה רבה; /2 אבל כשמדובר בגרדום, ייתכן שתסלח לי.
אנא, קבל אותי והרשה לי ללמד זכות בפניך באופן אישי. אני יודע שכל העסק הוא עינוי לכל הנוגעים בדבר, ולך יותר מכולם; אולם אני בכל זאת מתחנן לפניך לתת לכולנו את ההזדמנות הזאת.
העיקרון של ה'איש במקום'/3 אינו יכול לא לכלול את האיש שבפסגה, כשמדובר בנושאים אשר משפיעים על תפוצות יהודיות ענקיות./4 משהו יישבר ללא תקנה בכל רחבי התפוצות היהודיות
אם הבחור הזה יוצא להורג.
כמו כן, ייתכן שבשיחה אנו עשויים למצוא דרך כלשהי, כדי לנסות ולהביא קורטוב של שיפור במצב הכללי הזה. ייתכן שהסיכוי קלוש, אבל אל תדחה אותו.
בני לוקח מכתב זה לרחוב דאונינג, /5 ואני ממתין ליד הטלפון – לקריאתו או לקריאתך. /6

שלך בנאמנות,

ו' ז'בוטינסקי

1 ראה לעיל, איגרות 68, 70.
2 מכתבו של מקדונלד המוזכר כאן לא נמצא.
3 במכתבו המוזכר (שלא נמצא) מן הסתם טען מקדולנד, שעניינו של שלמה בן_יוסף הוא בסמכותו של המפקד הצבאי העליון בארץ ישראל.



4 ברחבי תבל.
5 ברחוב דאונינג (Downing street) בלונדון שכן גם משרד המושבות.
6 מלקולם ג'ון מקדונלד נענה לבקשתו של ז'בוטינסקי והוא הסכים לקבל אותו לריאיון. על הפגישה שהתקיימה בבניין הפרלמנט ב28 ביוני אחרי הצהריים, אשר ארכה 35 דקות, דיווח מקדונלד במזכר מאותו תאריך. הוא ציין שז'בוטינסקי הפציר בו בלשון צחה, והעלה נימוקים שונים לביטול גזר דין המוות, שנגזר על בן_יוסף. אולם שר המושבות עמד בסירובו (NA, CO733/379). רוברט בריסקו ששהה עם ז'בוטינסקי בלונדון העיד, שערב הוצאתו להורג של שלמה בן_יוסף הם התדפקו עד חצות על כל הדלתות כדי להצילו, אך לשווא. כאשר שמעו בשעה ארבע לפנות בוקר, שעת ההוצאה להורג לפי שעון לונדון, את שעון הביג בן, פרץ ז'בוטינסקי בבכי (Robert Briscoe, For the Life of Me. pp. 265-266 ).