38 אל יואל פינקוס,/1 יוהנסבורג
קייפטאון, 5 במאי 1938 אנגלית
קייפטאון, 5 במאי 1938
מר פינקוס היקר,
קיבלתי אתמול את מכתבך,/2 ועל פי בקשתך אשמור אותו בסוד.
1. רדיפת יהודים פעילה בגרמניה החלה ב1 באפריל 1933./3 לפני תאריך זה לא עמדה על הפרק שאלת החרם על גרמניה.
2. ביקורו האחרון של ו' ז'/4 בגרמניה היה בפברואר 1933; ההרצאה נקבעה כרגיל
חודשים קודם לכן.
3. בהרצאות אלה הוא אף פעם לא הסית נגד מארקסיסטים, סוציאליסטים או קומוניסטים. מן הסתם הוא אף פעם אפילו לא הזכיר אותם. הוא דיבר מן הסתם בזכות בוררות לאומית בכל הסכסוכים בתעשייה הארץ_ישראלית, נושא שגם היום אפשר לדון בו בבטחה בעד ונגד בעיתונות הגרמנית. אנא, קבע לך כלל: כאשר מישהו 'מאשים ' אותך, או את אחד מאתנו, כי בנאום שנשא לפני ארבע שנים הוא אמר כך או אחרת, בקש שיוצג בפניך דיווח בעיתון ידידותי, ועד אז תתייחס אל הסיפור כאל שקר.
4. שה' בן גוריון עצמו נוכח לדעת עד מהרה שהדיווח שעליו סמך/5 הוא שקרי, מוכח מהעובדה שבמהלך המשא ומתן עם ו' ז' בשלהי 1924 6/,שהתנהל כפי שנודע ברבים באווירה ידידותית ביותר ונמשך למעלה משבועיים, הוא אף פעם לא הזכיר את הסיפור הזה.
5. לטעון ביולי 1933, שקבוצות כלשהן בגרמניה היו 'רביזיוניסטיות' או 'בית"ר', היה מעשה בלתי נסלח. הוועד המרכזי של ברית הצה"ר (שבשעתו היה בווארשה) פירק רשמית את כל הקבוצות הרביזיוניסטיות בגרמניה, בטרם הכריז על תמיכתו בתנועת החרם נגד גרמניה; ה'שלטון' נהג כך גם בקבוצות בית"ר; כל זה נעשה בתחילת מאי 1933, ולאחר מכן אִרגנו 69 עצרות פומביות ברחבי מזרח אירופה, שיצאו בקריאה רשמית לכל היהודים, להטיל חרם על גרמניה. גם בחודש מאי נאם ו' ז' על אודות החרם ברדיו וארשה. וכדי לא לערב אף אחד בגרמניה, ניתקנו למעשה כל קשר מכל סוג עם הארגונים לשעבר של הרביזיוניסטים ושל בית"ר במדינה הזאת. אם מישהו טען, שלאחר מכן עדיין נותרו
בגרמניה מספר קבוצות שהיו קשורות לתנועה שהטיפה לחרם נגד היטלר, הייתה זו הלשנה על יהודים לגסטאפו. ו' ז' מעולם לא ידע שלבן_גוריון הייתה יד בדבר, שאם לא כן הוא היה בוודאי מבקש ממנו, במהלך אותו המשא ומתן, להסביר צעד בלתי מוסרי כזה.
6. מכל מקום, דבר אחד בטוח: במהלך חודשי הקיץ של שנת 1933, נקראו למטה הגסטאפו חברים לשעבר של הארגון הרביזיוניסטי שפורק בברלין, שם הראו להם תרגומים, כביכול מתוך עיתון דבר הארץ_ישראלי ומתוך היומון ביידיש של פועלי ציון בווארשה, שהאשימו אותם כי הם עדיין קשורים ל'ארגון החרם והשקר המתועב - הרביזיוניזם'./7 קיימת הצעה, שבמקום להתעסק בשקרים שתוארו בסעיפים 1, 2, 3, מוטב להתקיף את השמאל הציוני שעשה פעם אחרי פעם את המעשה המגונה הזה, ובאופן ברור הוא מנסה להתחיל זאת מחדש.
7. אין לנו מושג אם אי_פעם היה קיים בגרמניה עיתון בשם דאס יודישה וואָרט/8 ומה הוא כתב. אבל ביוני 1933, שבועות לאחר פירוק הארגון הרביזיוניסטי בגרמניה, הוא לא יכול היה
להיות בשום מובן ביטאון רביזיוניסטי, ועליך לסרב לקבל על עצמך אחריות על מה שפורסם בביטאונים שאין להם כל קשר לתנועה. מלבד זאת, קרוב לוודאי שאפילו ה'ציטטה' שבה מדובר היא שקר.
8. זכור במיוחד, שכל מה שהתפרסם בעיתון דבר ביולי 1933, נכתב בעיצומו של מסע הצלב בעקבות רצח ארלוזורוב. בעיתונות השמאלנית היה אז מבול של השמצות מכוערות. לכאורה/9 ישנה עילה לקובלנה על לשון הרע, בגין כל מה שנכתב בגיליונותיהם בתקופה זו.
9 .אין כל פסול בהודעה לשלטונות הבריטיים, כי 'המשרד הארץ_ישראלי הוא מוסד סוציאליסטי'. הוא באמת כזה; הוא רע מאוד ובלתי צודק, אך אין זה מסוכן כלל מנקודת ראות משטרתית, משום שסוציאליזם הוא תנועה חוקית לחלוטין בכל מקום הנמצא תחת הדגל הבריטי.
ועתה, עצה טובה: רק משום חיבתי הגדולה אליך טרחתי לכתוב כל זאת, ורק במקרה אני זוכר מתי הייתי לאחרונה בברלין ועל מה דיברתי שם. אם תמשיכו להיבהל מפני כל התקפה חדשה או כל 'האשמה', לרבות זאת שאירעה לפני ארבע שנים ויותר, תתפרקו לחתיכות. מחר לא אהיה כאן כדי לספק 'תשובות'. אני חייב בכנות לגנות את השיגעון הזה, לנקוט עמדת התגוננות כאשר יש לכם עניין עם מלשינים מועדים. לפני שנה הזמנו אותם לוויכוח פומבי, אך הם סירבו. לאחר מכן הופיע שקר 'ההמצאה הזדונית'./10 באירופה הישנה, לאחר כל זאת, היו מתייחסים
לאנשים האלה כאל בלתי כשרים לעדות. מדוע אתה מתעקש להתייחס אליהם כאל עדים הגונים, שיש ל'ענות' להם? בעיקר כשיש להם החוצפה להסתמך על גרמניה. הציוני הראשון שנסע לגרמניה אחרי 1 באפריל /11/1933 היה ארלוזורוב/12 שלהם, אשר הגה שם את רעיון 'הסכם ההעברה'./13

בהצלחה,

ו' ז'
אם ייעשה שימוש בדפוס בהערות כלשהן, אני אוסר לציין או אפילו לרמוז שהן באות ממני. ואני חוזר על עצתי: מוטב להתקיף, הן על גינוי 'הרביזיוניסטים' הן על עסקי 'ההעברה'.
1 יואל פינקוס (Pincus) היה באותה עת יושב ראש סניף הצ"ח ביוהנסבורג.





2 המכתב לא נמצא.
3 ב1 באפריל 1933 הופעל בגרמניה חרם על בתי עסק של יהודים, שעליו החליטו ראשי המפלגה הנאצית ב28 במארס במשרדו של יוזף גבלס, שר התעמולה וההשכלה העממית. אנשי ס"ס וס"א הועמדו על יד בתי עסק של יהודים ומנעו כניסת קונים גרמנים לתוכם. מלבד זאת הם בזזו את החנויות והיכו עוברים ושבים שביקשו להפר את החרם.
4 ולדימיר ז'בוטינסקי.
5 הדיווח כי ז'בוטינסקי כביכול הסית נגד מארקסיסטים, סוציאליסטים או קומוניסטים.
6 צריך להיות 1934 (ראה כרך ט, איגרות 305, 309).
7 במקור בגרמנית:eine 'Boycot-und Greuellügen Organisation - Revisionismus'
8 במקור בגרמנית: Das Jüdische Wort
9 במקור בלטינית: prima facie
10 הכוונה לפרסום ההשמצה של הנהלת ההסתדרות הציונית, כי ז'בוטינסקי זומם 'לקרוע לגזרים' את ההסתדרות הציונית הישנה (כרך י"ב, איגרת 100, הערה 1).
11
ב1 באפריל 1933 הוכרז חרם על בתי עסק יהודים ברחבי גרמניה.
12 חיים ארלוזורוב (כרך ח, איגרת 241, הערה 18) היה מראשי תנועת העבודה הציונית. בשנים 1931^1933 הוא היה ראש המחלקה המדינית של הסוכנות היהודית בירושלים.
13 'הסכם ההעברה', שנחתם באוגוסט 1933 בין נציגי הסוכנות היהודית לבין שלטונות גרמניה, אפשר העברת רכוש יהודי, בצורת סחורות גרמניות, לארץ ישראל. אולם ההסכם פגע בחרם נגד גרמניה הנאצית, שעליו הכריזו ארגונים יהודיים ובראשם הרביזיוניסטים (ראה כרך ט, איגרת 220, הערה 4).