218 אל חברי הצ"ח והצה"ר
לונדון, 30 בנובמבר 1937 עברית
לונדון, 30 בנובמבר 1937
חברים ואחים,
בשעה מכרעת, בב' שבט (31 בינואר 1938), יתכנסו להתיעצות משותפת הקונבנט הראשון להצ"ח והועידה העולמית של הצה"ר. כל אחד מאתנו, כל אחד מאתכם יודע מה אנו מצפים מהתיעצויות אלה; כל אחד יודע, כי התיעצות זו תדון ותקבל החלטות בשאלות בעלות חשיבות יוצאת מן הכלל עבור עתידו של עם ישראל, ארץ יהודית ורצון החיים היהודי.
אבל שבעתים גדולה חשיבות ההתיעצות בשביל התפתחותה העתידה של הסתדרותנו אנו. תנועתנו כוללת מאות אלפים יהודים – הרעיונות שלנו הם כיום רכושם של מיליונים יהודים – בסיסמאותינו – מדינה יהודית, זיון הישוב, רוב יהודי, עליה המונית, מדיניות של אליאנסים/1 – דוגל כיום כל בית ישראל, ולא ציונים בלבד. אבל התפתחותה העצומה של תנועתנו ורעיוננו לא הלכה בד בבד עם התקדמותה של הסתדרותנו, מנגנוננו ועמדותינו בעולם היהודי וארץ ישראל.
בכונה ובאופן שיטתי הזנחנו עד הנה את הענינים הטכניים, דחינו לקרן זוית את השאלות החמריות, את כל תשומת לבנו הפננו לתעמולה האידיאולוגית.
אבל בשעה זו עלינו לשנות את דרכנו זה. הקונבנט הראשון והועידה העולמית יקדישו את זמנם לא רק לשאלות המדיניוּת הגדולה, אלא יעסקו באופן רציני גם בבעיות ארגוניות פנימיות. תנאי קודם לזה: עד הקונבנט יש ללכד את שורותינו, למען נדע מי ומי ההולכים אתנו, כמה עומדים לרשותנו ומי הם האנשים שיש לרכוש עוד.
ואשר על כן הסיסמה היא עכשיו: אגרת./2
כל אשר יהיה תמים דעה עם רעיוננו – צריך לספחו לשורות הסתדרותנו. הוא ירכוש את האגרת.
כל הרוצה להשמיע אתנו את קולו – ישתתף בבחירות! כל בוחר לקונבנט ולועידה העולמית חייב לרכוש את האגרת.
כל המתנגד לשִסוע הארץ, כל המאמין בפתרון השאלה היהודית על ידי הציונות הרוממה, כל הרוצה בציונות החדשה, משום שמכיר בכשלון הציונות הישנה - עליו לרכוש את האגרת ולהצביע לקונבנט!
מידידי מאז ואחי למלחמה הנני דורש, כי במשך שני החודשים הבאים עד הקונבנט - יאמצו את כוחותיהם הם ויגייסו את כל האנשים, כדי להביא את מפעל האגרות לידי נצחון כביר, ולשכנע את אוהדינו שרכישת האגרת איננה סמל בלבד, אלא שהנה צעד מכריע במפעל ההיסטורי של הציונות המחודשת.

תל_חי!

זאב ז'בוטינסקי

נשיא הצ"ח והצה"ר

1 מדיניות של בריתות, דהיינו מדיניות של שיתוף פעולה מדיני עם מדינות שהיו מעוניינות בהגירת היהודים מתחומן. בראש רשימת המדינות הללו היו פולין ורומניה. המטרה היתה לגייס את תמיכתן המדינית, כדי שתלחצנה על ממשלת בריטניה שתפתח את שערי ארץ ישראל לעלייה המונית מארצותיהן.
2 ראה לעיל, איגרת 28, הערה 4.