.
אל ריכארד ליכטהיים, לונדון
ניו יורק, 1 במארס 1922...אנגלית
.
ניו יורק, 1 במארס 1922
.
(המכתב שכתיבתו הופסקה)\1
אישי
ליכטהיים יקירי,
סלח לי שאני משיב למכתבך מ22 בינואר\2 באיחור כה רב. למעשה
הייתי במשך כל הזמן בנסיעות, פרט לעשרה ימים שבהם חליתי בשפעת.
רב תודות על הפסקה האחרונה שבמכתבך.\3 מעולם לא פקפקתי
באבירותך. הלוואי והיתה בחבורה שלנו יותר אבירות. איני סבור שהעניינים יתדרדרו
לשפל-המדרגה. כמובן, איני מתכונן לוותר, לא לאספסוף ואפילו לא
לוועד הפועל. כאשר אשוב לאירופה אחדש את המאבק, אבל הפעם אני
אהיה התוקף. לפי שעה עלינו לעסוק בעניינים חשובים יותר.
באשר לענייני קרן היסוד כאן, עלי לחזור על דברים שאמרתי
פעמים רבות, האווירה בהחלט משביעה רצון. ברצוני להדגיש, שמחכים
לנו תשעה מיליון דולרים בכיסיהם של אנשים נדיבים - דעה זו
מקובלת על כל חברי המשלחת. השאלה היא אם נהיה מסוגלים לארגן את
מכונת השאיבה. בעניין זה לא אחווה את דעתי בטרם אראה את
התוצאות. אבל אני חייב לציין, שההכנות למגבית בניו יורק מבוססות
על בסיס מדעי של ממש. התוכנית כה מתוחכמת וכה מעשית עד כי דומה
שתשמש דוגמה לכל הארצות האחרות. כמובן, עלינו להיות מוכנים
לאפשרות שלא נממש את התוכנית במלואה, אבל אפילו אם נוציא אל
הפועל חמישים אחוזים בלבד מן התוכנית, גם אז תהיה התוצאה
מרשימה. הלוואי והיה להם כאן אדם כמוך - בעל מרץ והמתמצא בפרטי
הדברים. לי יש מרץ, אבל איני מסוגל לעמוד על פרטי פרטים, ומשום
כך הפיקוח שלי אינו שלם ואינו יעיל. סבורני שעלי לחלוק את
תפקידי עם מר סטון: הוא יעסוק בעבודת המשרד, יפקח על כל פרטי
הדברים וידווח לי, בעוד שאני אשהה במלון ואתערב רק במקרים
המחייבים יוזמה. אפשר ששיטה זו תפעל באיזשהו אופן.
המגבית בערי השדה אינה מתקדמת כראוי. פרט למחוזות אחדים,
שבהם עובדים מנהלים אזוריים מוכשרים, הרי רוב הוועדים המקומיים
הולכים לישון מייד לאחר עזיבת המשלחת. עדיין לא נתקבלה הצעתי,
למנות מפקחים אזוריים שיופיעו אצל הוועדים המקומיים במפתיע
ויעירו אותם. אין לי סמכות לתת הוראות, אני יכול רק להציע
הצעות. אני עדיין נוטה לנצל את התוצאות המאכזבות של המגבית
בחודש פברואר (עד כמה שידוע לי הצלחנו לאסוף למעלה מ120,000
דולרים בלבד, במקום 200,000דולרים), כדי להתערב ולתבוע בתוקף
שיש להלהיב את הוועדים המקומיים, לרבות המפקחים הניידים. בטוחני
שאם הדבר ייעשה, יזרום אלינו הכסף מכל קצות המדינה, במשך כל
השנה.
אבל בין שנצליח ובין שניכשל במגבית הנערכת השנה, זקוקים אנו
לשינויים קיצוניים. קרן היסוד היא מוסד מופשט מדי ואלמוני.
ניסיוני כאן רק אישש את דעתי משכבר, שקרן היסוד צריכה ליהפך
למין פדרציה של קרנות. אם נוכל לבקש מאנשי מיניאפוליס שידאגו
להקמת צריפים ביפו בשביל עולים ומאנשי מילווקי לספק את צורכי
גני הילדים בגליל וכו', הכול יהיה קל יותר. בצורה כזאת תיווצר
פטריוטיות מקומית וגאווה מקומית בתחום מוגדר של פעילותנו. גם
התעמולה תהיה ממוקדת יותר ויעילה יותר. אנסה להציג בוועידה
השנתית תוכנית מפורטת ואיאבק למענה.
בארץ ישראל חייבים השינויים להיות נמרצים יותר. מן הסתם
ראית את מכתבי אודות אוסישקין.\4 אבל דבר זה הוא רק פרט קטן.
עלינו לשוב, להבדיל, אל הנוסחה ההרצליאנית הישנה: יש ליצור
תנאים ולא לעסוק בפרטי דברים.\5 סבורני שעלינו למסור את
'הדסה'\6 לארגון כלשהו, להניח להתיישבות החקלאית לדאוג לעצמה,
להכריח את ה'ג'וינט'\7 לטפל בעלייה לארץ ישראל כפי שהוא מטפל
במהגרים האחרים וכדומה. לפי שעה חייבת קרן היסוד להצטמצם ולעסוק
בשלושה דברים עיקריים: בתי ספר, הגנה ומתן מידע למשקיעים. הערות
אלה הן כמובן חלקיות בלבד. אני דן בתקציב השוטף ולא בהשקעות,
המסוגלות לדעתי להתפתח מאוד. אבל אני חש שכולנו מכוונים לאותו
כיוון ועוד תהיה שהות להחליף רשמים בשעה שעמדותינו יתגבשו.
עדיין לא גיבשתי את עמדותיי.
באשר למצב הפוליטי, אני מתכונן באחד הימים הבאים לכתוב אל
ד"ר וייצמן - לכשאדע מה מוכנים ידידיי כאן לעשות ומה הם מסוגלים
לעשות - והוא יראה לך את המכתב. בטוחני, ששום תעמולה ושום
בחירות כלליות אין לאל ידן לבטל את 'הצהרת בלפור'. כמובן,
יישומה הוא עניין אחר.
6 במארס
התחלתי להכתיב מכתב זה לפני כשבוע. בינתיים ראיתי את ההודעה
של צ'רצ'יל.\8 איני מבין מדוע קבעה ההנהלה במברק אלי\9 שההודעה
שיפרה את מצבנו. האם לדעתך יש לייחס ערך כזה לאישור מחודש סתמי
של מכתב בלפור, אם הוא מלווה בהבטחה לערבים להעניק להם רוב נבחר
במועצה המחוקקת? זו מכה קשה. אין ערך לטענה, כי ענייני עלייה לא
יהיו כפופים לסמכותה של המועצה המחוקקת. עלייה והתיישבות קשורות
בהרבה פרטים שבלעדיהם אין להן קיום: זיכיונות, קרקע ומשכנתאות,
סידורי נמל, וכל מיני הקלות. כל אלה יהיו כפופים לסמכותה של
המועצה המחוקקת, שתערים מכשולים בדרכנו בכל הזדמנות. דומני שדבר
זה משנה כליל את מצבנו. לא חששתי מתעמולתו של נורתקליף, אבל
מדבר זה אני חושש מאוד. צעדו של צ'רצ'יל עלול להיות (אולי בתת
ההכרה) הצעד הראשון בדרך הקלה ביותר - להשאיר את 'הצהרת בלפור'
בעינה אך לחוקק חוקים אשר לא יאפשרו את מימושה. לו הייתי
בלונדון הייתי נאבק נגד מגמה זו בשיניים ובציפורניים, ולא הייתי
נרתע אפילו מקרע ביחסינו עם משרד המושבות. תמיד סבור הייתי שאם
נגזר על קרע, מוטב שיתרחש שעה אחת קודם. רוב חברינו מעולם לא
נתנו את דעתם על כך, וחוששני שגם עתה לא יחול אצלם שינוי. ואני
כאן עושה כמיטב יכולתי לקבץ דולרים, שלצערי יהיו חסרי תועלת.
ובכן, התחלתי להכתיב את המכתב כדי לדון בנושאים אחרים
לגמרי, וכל הדברים הללו הם הקדמה בלבד. ברצוני להציע לך הצעה
אישית:\10 לא אתווכח ולא אסביר - או שתסכים, אם הרגשות שלנו
עולים בקנה אחד, או שלא תסכים. כבר כתבתי לך, שהמסע שלי באמריקה
הוכיח לי שצדקת בקבעך שעסקי קרן היסוד פוגעים בנשמת אפה של
ההסתדרות הציונית.\11 מצד שני, איני יכול להתכחש לעובדה שיש
גורמים חשובים שהצטרפו לוועדים השונים של קרן היסוד; הם לא היו
מצטרפים אליהם לו הוועדים הללו היו חלק בלתי נפרד מן ההסתדרות
הציונית. לכן חוששני, שאי אפשר להחזיר למקומה הקודם את רוח
הרפאים של קרן היסוד שעוררנו, לפחות לא בשעה זו. אבל עדיין
עומדת בעינה שאלת הנשמה הציונית הריקה, ודומני שהדבר מאוד מרגיז
אותך. עד כאן בעניין המנטליות שלך, כפי שאני מבין אותה. ובאשר
למנטליות שלי, למותר להסבירה לך. נורתקליף קבע שתפרוץ מלחמה
בארץ ישראל. סבורני שעתה, אפילו בובר\12 מסוגל להבחין בדבר.
חוששני שזו המנטליות הציונית שלי, במובנה הצר, מא' ועד ת'.
[ז'בוטינסקי]
.
.
הערות:
1 את ההערה הזאת הוסיף ז'בוטינסקי בכתב ידו לאיגרת המודפסת
במכונת כתיבה. המכתב הושלם ב6 במארס, אך שוגר רק ב21 במארס (ראה
איגרת אל ליכטהיים 21.3.1922 ). 2 אצ"מ, 4/4026 .Z
3 ליכטהיים דיווח לז'בוטינסקי על ההתקפות נגדו בכנס הוועד הפועל
הציוני, שנתקיים בווינה בסוף דצמבר 1921, בגין ההסכם שלו עם
סלאווינסקי. 4 איגרת אל ההבהלה הציונית 12.2.1922 .
5 במקור בגרמנית: Bedingungen - nicht Dinge schaffen
6 את 'ההסתדרות המדיצינית הדסה', שנוסדה בארץ ישראל זה לא כבר.
ארגון צדקה ,American Jewish Joint Distribution Committee 7
יהודי שנוסד ב1914. בשנים שלאחר מלחמת העולם הראשונה טיפל בעיקר
בשיקום כלכלי של היהודים באירופה ובסיוע למהגרים.
8 במכתב מ1 במארס 1922 אל המשלחת הערבית בלונדון הודיע צ'רציל,
כי ממשלת בריטניה מחויבת ל'הצהרת בלפור'. אך הוסיף, שבארץ ישראל
תיבחר מועצה מחוקקת על ידי כלל האוכלוסייה ותוקם ועדה אשר תייעץ
לנציב העליון בענייני העלייה. בוועדה זו יהיו מיוצגות כל שכבות
האוכלוסייה (. .(25 The Jewish Chronicle, 3.3.1922, p
9 מ5 במארס 1922 (אצ"מ, 4/4026 .(Z
10 את פרטי ההצעה השלים ז'בוטינסקי באיגרת אל ליכטהיים מ21
במארס (איגרת אל ליכטהיים 21.3.1922 ), שאליה צירף איגרת זו.
11 איגרת אל ליכטהיים 6.1.1922 .
12 מרדכי מרטין בובר - ) Martin Buber וינה 1878-ירושלים 1965);
סופר והוגה דעות. ב1898 הצטרף לתנועה הציונית, אך הדגיש את
חשיבותה של 'עבודת ההווה' התרבותית על פני הציונות המדינית.
בקונגרס הציוני ה12 קרא לפשרה עם הערבים על בסיס העיקרון של
'ארץ אחת לשני העמים'. הגותו השפיעה על דרכה של מפלגת 'הפועל
הצעיר'. עלה לארץ ישראל ב1938. נמנה עם מייסדי 'איחוד', אגודה
שדגלה בשיתוף פעולה בין יהודים לערבים בארץ ישראל.
.
.