.
אל ליאו הרמן,\1 לונדון
ניו יורק, 18 בפברואר 1922...אנגלית
.
ניו יורק, 18 בפברואר 1922
מר הרמן היקר,
זה עתה קיבלתי את מכתבך מ2 בפברואר.\2 התקפה של שפעת כלאה
אותי בחדרי במשך עשרה ימים, ומשום כך איני יכול עדיין לעקוב
באופן אישי אחר עבודת המשרד הראשי. אולם אני מקבל העתקים מכל
ההתכתבות ומקיים, פחות או יותר, קשר קבוע עם המנהיגים. הרושם
הכללי שלי הוא שהדברים לובשים צורה מעודדת יותר מכפי שציפיתי
בשעת מסעי במערב ובדרום. אין ספק שידידינו כאן הבינו ששיטת
איסוף הכספים חייבת להתבסס על פנייה אישית, וסבורני שהם מבצעים
את הדבר בהתלהבות ובאופן יסודי, עד כמה שאפשר. אם יצליחו זו
שאלה אחרת, אך נעשים מאמצים חשובים מאוד בכיוון הזה.
ידוע לך מן הסתם, שהעבודה פוצלה לשני חלקים: ניו יורק ושאר
אזורי הארץ. ההכנות למגבית בניו יורק נעשו בקפידה רבה, ומקווה
אני שהיא תנוהל במרץ. אך אני מרוצה פחות מניהול התעמולה בשאר
חלקי הארץ. אני מקווה שעד מהרה יימצאו אמצעים כלשהם, כדי לעורר
לפעולה את הפעילים המקומיים ולהחזיקם עירניים בשעת ההפסקות כדי
שלא יירדמו.
מר ניומן\3 צופה שבפברואר תהיה לנו הכנסה של כמאתיים אלף
דולרים, מלבד ניו יורק שבה הופסקה ההתרמה לקראת המגבית. עד
היום, הסתכמה ההכנסה בחודש פברואר בשמונים אלף דולרים. מכאן
שתחזיתו של ד"ר ניומן אינה מוגזמת. מכל מקום, תוצאות הפעילות
בחודש פברואר משקפות את הממוצע הארצי, פרט לניו יורק.
הדיווח שלך על הפעילות בשאר ארצות תבל אינו מעודד. אפילו אם
אמריקה תצליח לגייס השנה תשעה מיליונים, מסופקני אם היהודים בשאר
חלקי העולם יהיו מסוגלים לגייס את היתרה בסך שלושה מיליונים,
הנחוצים לכיסוי התקציב לשנתיים. אצטער מאוד אם תיכשל התוכנית
להבטיח במגבית של שנה זו גם את התקציב לשנת 1923. כישלון פירושו
להתחיל את כל עבודת הפרך מחדש, מייד לאחר הוועידה השנתית. במקרה
זה לא תהיה לנו הפוגה, שתאפשר לנו להיערך לקראת המגבית האמיתית
של קרן היסוד - הניסיון לגייס סכום המתקרב לעשרים וחמישה מיליון
לירות שטרלינג. ככלות הכול, קרן היסוד לא נועדה להיות מגבית
תקציבית קבועה, אך זה יהיה גורלה אם תיכשל התוכנית לתקציב כפול.
מסיבה זו אני דורש שוב לשלוח שליח לתוניס ולאלג'יריה.
ואלנסי\4 מתאים מאוד, אבל אין הוא יכול לארגן מגבית. סבורני,
שקאלמי\5 בלוויית בעל השפעה כגון ד"ר האנס קוהן\6 יהיו צירוף
אידיאלי. אני גם דורש בתוקף לנצל את מר גראד,\7 אלא אם כן הוא
עסוק בעניין אחר. אפשר לשלחו לאלג'יריה בעוד האחרים שוהים
בתוניסיה, ואחרי כן אפשר להחליף ביניהם. אין לי ספק ששתיהן,
תוניסיה ואלג'יריה יעדיפו את וייצמן את סוקולוב, את רוטשילד ואת
מונד, אך הניסיון מלמד כי הציבור הזה מקבל בהתלהבות כל מי שנשלח
אליו והתוצאות תמיד טובות.
אהיה אסיר תודה לך אם תעלה הצעה זו בשמי ובאופן רשמי בפני
הוועד המנהל.
שלך בנאמנות,
[ו' ז'בוטינסקי]
.
.
הערות:
1 ליאו הרמן - ) Leo Hermann בוהמיה 1888-ירושלים 1951);
עיתונאי. בשנים 1919-1913 היה מזכיר במשרד הציוני בברלין. בשנים
1919-1915 היה עורך היודישה רונדשאו. בשנים 1920-1919 היה מזכיר
ההנהלה הציונית בלונדון. עם הקמת קרן היסוד שימש כמזכירה
וב1926, עם העברת הקרן לירושלים, הוא נתמנה לתפקיד המזכיר הראשי
של הקרן. 2 המכתב לא נמצא.
3 עמנואל ניומן - ) Neumann ליפאיה 1896-תל אביב 1980); עורך דין
במקצועו ומנהיג ציוני בארצות הברית. נמנה עם מייסדי קרן היסוד
בארצות הברית ועמד בראשה בשנים 1925-1921. ניומן מילא תפקידים
בכירים בתנועה הציונית: ב1931 נבחר להנהלת הסוכנות היהודית ועד
1934 שימש כמנהל המחלקה הכלכלית של ההנהלה בירושלים. ב1939 חזר
לארצות הברית והיה פעיל בוועד לשעת חירום (1942-1940) ובוועד
למען ארץ ישראל (1947-1945). היה נשיא הסתדרות ציוני אמריקה
בשנים 1949-1947 ו1958-1956.
4 אלפרד ואלנסי ;(1944-1878) Alfred Valensi עורך דין. נשיא
ההסתדרות הציונית ומנהל לשכת קרן היסוד בתוניסיה. נמנה עם
ראשוני התנועה הרביזיוניסטית והיה חבר הוועד המרכזי של התנועה.
5 ז'אק קאלמי - ;(1972-1895) Jacque Calmy עיתונאי. זמן מה פעל
כסוכן ציוני בביירות ולאחר מכן עבד בשירות מחלקת הפרסומים של
קרן היסוד. 6 האנס קוהן - ) Hans Kohn פראג 1891-ניו יורק
1971); היסטוריון. נמנה עם החוקרים הבולטים של הלאומיות
המודרנית. היה חבר פעיל באגודת הסטודנטים הציונית 'בר כוכבא'.
בשנים 1925-1921 עבד למען קרן היסוד. בשנים 1929-1925 ישב
בירושלים ומשנת 1931 ואילך ישב בארצות הברית וכיהן כפרופסור
להיסטוריה באוניברסיטאות אחדות.
7 בנימין גראד ( ;(Grad חבר ההנהלה של הסתדרות ציוני בריטניה.
.
.