.
אל ריכארד ליכטהיים, לונדון
מיניאפוליס, 6 בינואר 1922...גרמנית
.
מיניאפוליס, 6 בינואר 1922
ליכטהיים היקר,
מה שלומך? האם רעייתך וילדיך כבר הגיעו ללונדון? אני דורש
בשלומם.
באשר לעבודתי כאן, מצד אחד אני מרוצה ומצד שני - בלתי מרוצה.
באשר למשלחת, לאסיפות ולאווירה הכללית - הכול שפיר. האסיפות גם
מכניסות מעט כסף, המספיק לצרכי התקציב הרגיל.\1 אך השאלה הגדולה
היא ההתרמה מבית לבית. ללא מקור זה אנו אבודים. בערי השדה הדבר
מתבצע פחות או יותר. אני חושש מן הצפוי בניו יורק ובשיקאגו. ב11
לחודש שוב אהיה בניו יורק ואדרוש לארגן מחדש את שיטת המגבית.
מאמין אני באמונה שלמה שאם הדבר יעלה יפה, נאסוף כאן בשנת
1922 מספיק כסף, כדי לכסות את התקציב הרגיל עד סוף שנת 1923
(בערך מיליון וחצי לירות שטרלינג). אולי נאסוף אפילו מעט יותר,
לצורך הסעיפים האחרים של התקציב.
הוצאת פרוטה אחת בלבד למטרות שאינן נכללות בסעיפי התקציב,
לפני שיהיה בידינו הסכום המיועד לצרכי התקציב הרגיל לתקופה של
שנתיים, הוא בבחינת פשע. אני עומד על כך בתוקף, שב1922 נספק את
הצרכים למשך שנתיים,\2 שכן אני חש כי אחרי המגבית הזאת חייבים
להניח ארץ זו במנוחה במשך שנים עשר חודשים.
המשלחת מקובלת על הציבור ואהודה עליו. פטרסון מוצלח מאוד.
ידוע לך אל נכון, כי באסיפות בהן נערכות מגביות דרוש נואם אשר
יהווה 'אטרקציה', שאם לא כן עלול הציבור לעזוב את האולם. רק
אנשים בעלי קסם מיוחד מסוגלים למלא משימה זו. עתה אנו משתמשים
למטרה זו בפטרסון, ובהצלחה רבה. אני נוהג לפנות אל הציבור ולבקש
ממנו לתרום; מתחילים באיסוף הכסף ואיש אינו עוזב את האולם, שכן
הכול ממתינים לנאומו של פטרסון. ובאשר לשאר חברי המשלחת, למותר
להוסיף שכולם מוצלחים.
אני מתחיל להבין את עמדתך, כי ההסתדרות הציונית עלולה להיפגע
כתוצאה מריכוז הפעילות כולה בקרן היסוד. לאחר שנשוב נמצא מוצא.
עדיין לא ראיתי את החלטות הוועד הפועל בעניין פטליורה, אבל
אומרים לי שמשמען: 'להמתין לשובי בטרם תינקט פעולה'.\3 אם כך הם
פני הדברים, משמע שעלי לעבוד כאן כמו כושי - שניים עד שלושה
נאומים ביום - ואחרי כן עלולים חברי הוועד הפועל לגנות אותי. זה
דבר טיפשי. אם מעוניינים בעבודתי חייבים להניח לי. בסופו של דבר
איני חייב להתווכח עם חברי הוועד הפועל, אך עמדתו הניטרלית של
הוועד הפועל מתחילה להיות מביכה. אראה את הטקסט ואחרי כן כנראה
אבריק.
בהצלחה,
שלך, [ו' ז'בוטינסקי]
.
.
הערות:
1 של קרן היסוד, לשנת 1922.
2 נאסוף את הסכומים למימון התקציבים הרגילים של שנתיים.
3 בכנס הוועד הפועל הציוני שנתקיים בווינה בימים 30-27 בדצמבר
1921 הועלה לדיון ההסכם בין ז'בוטינסקי לסלאווינסקי, נציג ממשלת
פטליורה (לעיל, איגרת 281). הוועד הפועל הציוני התנער מן ההסכם
וקבע שהוא נערך שלא על דעת ההנהלה הציונית ולא בידיעתה. הוחלט
לבקש מז'בוטינסקי הסבר למעשה (48 . .(Zionist Work 1921/1922, p
.
.