.
אל ארתור רופין, ירושלים
לונדון, 28 בינואר 1921...גרמנית
.
28 בינואר 1921
אדוני הדוקטור הנכבד מאוד,
רב תודות על מכתביך.\1 מקווה אני, שעוד יעלה בידנו להציל את
הגדוד.\2 מן הסתם שמעת מד"ר ו',\3 כי העניין קשור בגורלו של חיל
המצב בארץ ישראל. אני מתרשם - למרות הקשיים הטכניים
והפוליטיים - כי זו רק שאלה כספית.
באשר לכסף - לא רק בקשר ללגיון, אלא בכלל - לאחר הסיורים
שלי\4 ולאחר שניהלתי חליפת מכתבים עם ארצות רבות, משוכנע אני
לחלוטין, כי ברחוב היהודי יש פוטנציאל לאיסוף כספים למען ארץ
ישראל. אבל לשם כך דרוש ארגון, ודבר זה חסר לנו. לכן אני מייחס
משקל רב יותר ליצירת הנהגה ראויה לשמה מאשר לניהול משא ומתן
דיפלומטי עם בראנדייס.\5 לצערי, מתגנב ללבי החשש שבכל זאת
יעדיפו\6 את הדבר השני, ובגלל המסע לאמריקה\7 תידחה ישיבת
הוועד הפועל עד עידן ועידנים. אם דבר זה יתרחש איאלץ לבחון
מחדש את עמדתי האישית.
את תוכניתך בעניין קרן היסוד העברתי לידי ההנהלה.\8 שני
טיעוניך אינם לגמרי מוצדקים. ראשית, אין מדובר בתרומות
סתמיות. כ27 אחוזים של כל תשלום יושקעו במפעלים רווחיים.
שנית, כל תעודה תכלול מן הסתם את ההסבר, ש20 אחוזים מכספי
הקרן יוקצו לרכישת קרקעות, 27 אחוזים יוקצו להשקעות וכו' וכו'.
מובן מאליו שעדיין נדרשת עבודת הסברה עד אשר יבינו ההמונים
אל נכון את מהותה של הקרן. דבר אחד בטוח, בעקרון 'המעשר'\9
טמון קסם יוצא מן הכלל. אין מגלים אותו מייד, תחילה מגחכים,
אחרי כן כועסים ואחרי כן הדבר נוגע ללב. כך אירע בכל ארץ שבה
פעלו.
איני תמים דעים עם תוכניתך בדבר ההנהלה הארץ-ישראלית.\10
תוכניתך הקודמת שהעלית בפני הוועידה השנתית\11 נראית לי יותר.
שלושה חברים הם פחות מדי. ומה מקומה של אסיפת הנבחרים?\12
עלתה על דעתי החלוקה הבאה של התפקידים:
1) התיישבות כפרית - רופין.
2) התיישבות עירונית - (האם סימון יתאים? על פי הרושם שלי
הוא
חסר תועלת לחלוטין).
3) עבודות ציבוריות - רוטנברג.
4) בריאות, סעד [ ] וכו' - רובינוב.
5) ייצוג פוליטי -
6) בתי ספר - אוסישקין.
7) מבקר - הופיין.\13
כל השבעה ימונו על ידי הוועד הפועל (או הקונגרס) ואסיפת
הנבחרים. שמעתי שרוטנברג מהסס, ועם רובינוב והופיין לא
דיברתי, אבל איני מאמין שאנשים לא יסכימו להתגייס כאשר צו
הגיוס חזק דיו.
מיטב הברכות,
ו' ז'בוטינסקי
דווח לי על כל העניינים השוטפים. ארץ ישראל שכחה אותי.
.
.
הערות:
1 מ17 בנובמבר 1920 (אצ"מ, 107/789 (A ומ18 בינואר 1921 (אצ"מ,
במכתבו מ17 בנובמבר 1920 דיווח רופין, כי יום לפני 2 .(KH1/172
כן שוחח עם דידס בעניין הגדוד. דידס סיפר לו, כי למרות היותו
אבי תוכנית 'חיל המשמר לארץ ישראל' הוא נסוג ממנה בשל החשש
שהגדודים הערבים ייהפכו למוקד של הסתה לאומנית. דידס הוסיף,
שהוא תומך בהמשך קיומו של הגדוד העברי, וכי הדבר מותנה בגיוס
הכסף הדרוש למימונו על ידי הציונים.
3 וייצמן, שביקר בארץ ישראל עם א' מונד בתחילת ינואר 1921.
4 בהולנד ובגרמניה (איגרות 192-189).
5 עקב חילוקי הדעות שנתעוררו בינו לבין וייצמן בשאלת תפקידה של
ההסתדרות הציונית לאחר 'הצהרת בלפור' ואופן הניהול של קרן
היסוד.
6 כוונתו: יעדיף וייצמן.
7 של משלחת בראשותו של וייצמן, בענייני קרן היסוד. המשלחת יצאה
לארצות הברית ב24 במארס 1921.
8 במכתבו מ18 בינואר 1921 שאל רופין לגורל התוכנית שהכין בשעתו
עבור קרן היסוד.
9 איגרת אל ברלין ב' 25.9.1920 , הערה 3.
10 ועד הצירים.
11 שנתקיימה בלונדון ביולי 1920.
12 המוסד הנבחר העליון של היישוב היהודי בארץ ישראל. הבחירות
לאסיפת הנבחרים הראשונה נערכו באפריל 1920, אך היא נתכנסה
לראשונה ב7 באוקטובר.
13 אליעזר זיגפריד הופיין - Hoofien
אוטרכט 1881-תל אביב 1957); בנקאי ועסקן ציוני. ) Siegfried
ב1912 עלה לארץ ישראל. כיהן כסגן המנהל הכללי של בנק אנגלו-
פלשתינה עד 1924 וכמנהלו עד 1947. בתקופת מלחמת העולם הראשונה
מנע את פירוקו של הבנק. היה המומחה הראשון במעלה של ההסתדרות
הציונית בענייני כספים. עם קום המדינה היה אחראי על כינון מערכת
מטבע חדשה, במנותק ממערכת המטבע הבריטית.
.
.