.
אל בלה ברלין, ז'נווה
לונדון, 6 בדצמבר 1920...רוסית
.
לונדון, 6 בדצמבר 1920
ידידתי היקרה,
גזלתי דקה מזמני כדי לכתוב לך. נסיעתי נדחתה רק לזמן מה. אם
לא באוקטובר - אז בינואר אהיה אצלכן. ברור לי שלצורך הניתוח
תהיי מוכרחה לנסוע לגרמניה. עוד נדון בכך ונסדיר את העניין.
מה שלום אמא? נינה כתבה שאמא חולה. מה שלומה? מי הודיע
על כך?
עתה אני עסוק מאוד, אבל הדבר הגרוע מכל הוא העייפות. ממש
התמוטטתי מבחינה שכלית, איני יכול להגדיר זאת בשום צורה
אחרת, ושום מנוחה אינה מועילה. אני חושש ברצינות מאובדן כושר
העבודה. אין זו סתם ליאות מהסוג התוקף רבים מאלה ששירתו
בצבא, אלא משהו מוזר. לא רק העשייה, אלא עצם המחשבה דומה
לקפיצה לתוך מים קרים כקרח. אולי זה יעבור.
אני מחבק אותך ואת נינה.
ו'
.
.