.
אל אדוארד ג' דרבי,\1 פאריס
לוד, 17 ביוני 1919...אנגלית
.
17 ביוני 1919
לורד נכבד,
סלח לי שנטלתי לעצמי את הרשות לכתוב לך. אבל בעת הריאיון
שהענקת לי במשרד המלחמה באפריל 1917,\2 בהיותי עדיין בדרגת
טוראי, התרשמתי שלא תדחה פנייה ישירה אל חוש הצדק שלך.
מן הסתם תיזכר בי אם אזכיר לך שהייתי היוזם של הגדוד העברי.
בוודאי זכור לך שבאוקטובר 1917 - בעת שכיהנת כשר המלחמה - הבטחת
שאם היחידות היהודיות יצטיינו בשדה הקרב כי אז יזכו בשם יהודי
נאות ובתג.\3
יש לנו עתה שלושה גדודים בארץ ישראל - גדוד 38, גדוד 39
וגדוד 40 - המונים למעלה מארבעת אלפים איש. מתוכם, שלושת אלפים
הם מתנדבים. שני גדודים השתתפו במתקפת ספטמבר דאשתקד\4 ודבר
השתתפותם צוין בהודעות הרשמיות. בדיווח הרשמי על התקדמות חיל
המשלוח המצרי צוינה 'רמת הלחימה הטובה שלהם'. קיבלנו ארבעה אותות
הצלב הצבאי ושמונה עיטורים צבאיים. אבל עדיין לא קיבלנו את השם
ואת התג. הוסכם שלגדוד יינתן השם 'יהודה' ועל התג תופיע
'המנורה' (מנורה בת שבעה קנים). נודע לי שבאנגליה עונדים כמה
מחיילנו את התג הזה, אבל כאן בארץ ישראל עדיין שוללים מאתנו את
הכבוד, שהובטח לנו על פי הודעתך הרשמית.
אני קצין זוטר בגדוד 38 של הקלעים המלכותיים ואין לי הזכות
לפנות למשרד המלחמה. אבל בוודאי תסכים עמי, שיש לי זכות טבעית
להשתוקק להשלמת המשימה. סבורני כי פנייתי אליך, שתפעיל את
השפעתך כדי לממש את הבטחתך, אינה בבחינת חריגה מן המקובל.
אני מקווה, אדוני הלורד, שתסלח לי על גזילת זמנך היקר וכי
תסייע לי להשלים את המשימה אשר החלה בחסותך ובעזרתך.
שלך, אדוני הלורד,
עבדך הנאמן,
[ו' ז'בוטינסקי]
.
.
הערות:
1 איגרת אל סקוט 7.12.1915 , הערה 6. כיהן בעת ההיא כשגריר בריטניה
בצרפת. 2 ראה איגרת אל בלפור 20.4.1917 , הערה 3.
3 איגרות אל רוזנברג [1917 9. 6] ו-אל אמרי 11.11.1918 .
4 גדודים 38 ו39.
.
.