.
אל בלה ונינה ברלין, דיר אל-בלח
תל אביב-יפו, 24 בדצמבר 1918...רוסית
.
24 בדצמבר 1918
.
נערותיי היקרות,
מכתב זה מיועד לשתיכן. מלבדו כתבתי לכל אחת מכן בנפרד, כפי
שלחשתי לכל אחת מכן באוזן כאשר שכבנו בחולות. הוי, החולות
החביבים, שמח אני שרטובים הם, ולא תוכלו להשתעשע עליהם עם איש
מלבדי.
עסקים:\1
1. סוף סוף, אכנס מחר את 'מגן דוד אדום' ואדרוש:
א) שיעבירו את המיילדת,\2 בהסכמתה או ללא הסכמתה.
ב) שיכשירו לה ממלאת מקום.
ג) שיקימו לנו בית חולים.
2. אני כותב לכל הגדודים שישלחו אנשים ליחידה 3\69 ושלא
ישכחו להביא פריטים קטנים, כגון: מסרקים ועוד. אידר יכתוב
ללוס\4 בקשר לעניין הראשון ובאשר לעניין השני, כמדומני שניתנה
פקודה לחיילים.
3. אידר יכתוב ללוס שלא ידרשו מן החיילים\5 חתימה על חוזה
לתקופה של שישה חודשים. התנאי השני - רק ארץ ישראל - אינו
משמעותי, שכן במקרה הגרוע תפסידו רק כחודש ימים.\6 הם אינם
מסכימים בנקל לתנאים מסוגו של התנאי השני.
4. אתמול נסתיימה ועידת ה ) 7\Vaad Hazemani צריך לכתוב ב z
נוסף, אבל אני חושש מנינה). הוועידה החליטה לכנס אסיפה מייסדת,
לא יאוחר מחודש אייר (רק אלוהים יודע מתי הוא חל). הנשים זכו
בזכות בחירה אקטיבית ופסיבית, ויש לציין שהאורתודוקסים
הירושלמיים - הם היו קבוצה גדולה - התנהגו בצורה מאוד סבירה
ונמנעו מן ההצבעה. התנאי לזכות הבחירה - ידיעת קריאה, כתיבה
ודיבור בעברית - נדחה על ידי הגוש הימני והגוש השמאלי כאחד.
הדרישות הפוליטיות, שהשקענו בהן עבודה רבה - גם אבא\8 - אושרו
כמעט ללא שינויים.\9 אגב, על פי המברקים שנתקבלו לאחרונה מח'
י'\10 מתברר, שהלכי הרוח בלונדון\11 אינם מתונים כל כך.\12 הם
הגדילו את דרישותיהם וההבדל בינינו אינו גדול כמו בעבר. נבחרו
חמישה נציגים אשר יסייעו לח' י': ילין\13 (54 קולות), אבא (44
קולות), וילקנסקי,\14 דיזנגוף\15 ואייזנברג.\16 בינינו לבין
עצמנו, סבורני כי נסיעתם אפשרית,\17 אך אינה הכרחית. וייצמן
וסוקולוב\18 קיבלו מנדט לייצג את ארץ ישראל בוועידת השלום.
5. כמעט שהחלטתי לנסוע, אך הסתבר שאי אפשר. אידר יסע בימים
הקרובים לאנגליה. נאבקנו למען שחרורם של קפטן שטיין וד"ר סאלאמן,
אך נתקלנו בסירוב. קיימת אפשרות, כי שטיין יתמנה למושל מחוז.
סאלאמן דרוש כרופא, שכן בצבא קיים מחסור ברופאים. נשארנו:
לוין-אפשטיין\19 ואנוכי.
אני מחבק את שתיכן. פרטים נוספים במכתבים שכתבתי לכל אחת מכן
בנפרד.
ו' ז'
נ"ב: כן, ייתכן שבקרוב אסע למצרים. אסור לדיר אל-בלח בין
השעות 8-2 כדי להיפגש עמכן.
.
.
הערות:
1 במקור באנגלית: Business
2 כינוי לא לשם חיבה לאחות הראשית בבית החולים הצבאי בדיר
אל-בלח שהציקה לנינה.
3 בית החולים הצבאי בדיר אל-בלח.
4 ריצ'ארד לוס - ;(1952-1867) Richard Luce קצין בדרגת
מייג'ור-גנרל, קצין רפואה ראשי של 'חיל המשלוח המצרי'.
5 המתנדבים ליחידות העזר של הצבא הבריטי, לרבות האחיות
הרחמניות. 6 השירות מחוץ לארץ ישראל לא יימשך זמן רב, שכן
בקרוב ירכזו את הגדודים העבריים בארץ (ראה איגרת אל ז'בוטינסקי י' 1.12.1918 ).
7 האסיפה המכוננת השלישית ('המועצה הארץ-ישראלית') שנתכנסה בתל
אביב-יפו בימים 22-18 בדצמבר 1918.
8 אליהו מאיר ברלין.
9 הדרישות הפוליטיות העיקריות שנציגי היישוב ביקשו להגיש
לוועידת השלום היו: אישור בינלאומי שארץ ישראל תהיה הבית הלאומי
של עם ישראל, בחירת אנגליה לבא-כוח המדינות שיסייע לעם ישראל
לבנות את ביתו הלאומי בארץ ישראל, וכן מתן סמכות לקונגרס הציוני
לפקח על מינוי אנשי הממשל הבריטי בארץ ישראל (ספר התעודות, עמ'
8). ראה גם איגרת אל וייצמן ח' 27.12.1918

10 מחיים יווזרוביץ' וייצמן.
11 בקרב ההנהגה הציונית בלונדון.
12 כפי שחשש קודם לכן (ראה איגרת אל ז'בוטינסקי י' 1.12.1918 ).
13 דוד ילין (איגרת אל וייצמן ח' 12.11.1918 , הערה 15).
14 יצחק וילקנסקי - ,Vilkansky לימים אלעזרי-וולקני (איישישוק
ליד וילנה 1880-רחובות 1955); אגרונום, פובליציסט ועסקן ציוני.
ב1908 עלה לארץ ישראל ונמנה עם מנהיגי 'הפועל הצעיר'. ממניחי
היסוד לחקר החקלאות ופיתוחה בארץ ישראל. היה ממייסדי החוות
החקלאיות בבן-שמן ובחולדה ומנהלן (1918-1910). בתקופת מלחמת
העולם הראשונה ניהל את המחלקה לחקלאות במשרד הארץ-ישראלי. חבר
אסיפת הנבחרים (1931-1920); חבר הדירקטוריון של קרן קיימת
לישראל (1946-1921). ייסד את התחנה לחקר החקלאות - היום מכון
וולקני - וניהל אותה במשך שנים רבות. כיהן כפרופסור בפאקולטה
לחקלאות של האוניברסיטה העברית ברחובות (1947-1940).
15 מאיר דיזנגוף (איגרת אל אחד העם 16.3.1905 , הערה 11).
16 אהרן אליהו אייזנברג - ) Eisenberg פינסק 1863-רחובות 1931);
מראשוני 'חובבי ציון' ברוסיה ומראשוני הבונים של היישוב היהודי
החדש בארץ ישראל. עלה לארץ ישראל ב1886.
17לוועידת השלום בפאריס.
18 נחום סוקולוב (איגרת אל סוקולוב 11.4.1905 , הערה 1).
19 אליהו זאב לוין-אפשטיין - ) Lewin-Epstein וילקובישקי
1863-ברלין 1932); מראשוני 'חובבי ציון'. בשנים 1888-1885 ניהל
בווארשה הוצאת ספרים עבריים. עלה לארץ ישראל ב1890 ונמנה עם
מייסדי רחובות. ב1900 התיישב בארצות הברית וכיהן כמנהל חברת
'כרמל מזרחי'. בתקופת מלחמת העולם הראשונה כיהן כגזבר הוועד
הפועל הזמני לענייני הציונות בארצות הברית. ב1918 הגיע לארץ
כמנהל כללי של היחידה הרפואית של ציוני אמריקה וצורף לוועד
הצירים. מתחילת ינואר עד סוף פברואר 1919 כיהן כיושב ראש בפועל
של ועד הצירים.
.