אל מיכאל השכל, יוהנסבורג
לונדון, 23 ביולי 1937 אנגלית
23 ביולי 1937
מר השכל יקירי,
סלח לי על שתיקתי הארוכה, אולם אתה מן הסתם יודע איזה מצב מצאתי כאן בשובי./1 אפילו עכשיו אני יכול לחטוף רק דקות מעטות כדי להכתיב דברים שאינם דין וחשבון של ממש, אלא הערות מעטות בלבד.
בלא גאווה יתרה אני יכול לומר, שהכישלון של תכנית החלוקה בפרלמנט/2 היה במידה רבה תוצאה של עבודתנו./3 זו איננה דעתי בלבד.
עתה נראה שלממשלה יהיו מעט מאוד סיכויים לאלץ את ועדת המנדטים בז'נווה לאשר את תכנית החלוקה בחיפזון כזה. לפני ימים אחדים קיים אקצין/4 בבריסל שתי פגישות עם יושב ראש ועדת המנדטים,/5 והוא השתכנע שהיושב ראש מתנגד מאוד לתכנית החלוקה, ובמיוחד לחיפזון שבעל המנדט רוצה להכתיב לוועדת המנדטים. אני מקווה שבזמן ישיבת ועדת המנדטים יהיה לנו בז'נווה צוות חזק מאוד, שיכלול את אקצין, שכטמן,/6 הארי לוי/7 ואולי גם אותי; כך שנוכל לעזור לאכוף השהיה ארוכה, שבמהלכה יוכלו הכוחות המתנגדים לחלוקה להתארגן כיאות.
כיצד אנחנו מתכוונים לארגן את הכוחות המתנגדים לחלוקה/8 – הזהים עתה למעשה להסתדרות הציונית החדשה –
תוכל לראות בפרוטוקול הסודי של החלטותינו האחרונות
המצורף בזה./9
ככל שיפחתו בהדרגה סיכויי החלוקה, תגדל האפשרות להציג לציבור הבריטי אלטרנטיבה קונסטרוקטיבית, שבמקרה שלנו היא תכנית העשור./10 סבורני שיהיו לה סיכויים גדולים למשוך את תשומת לבה של דעת הקהל במדינה זו, ויהיה עלינו לפתוח בתעמולה אקטיבית כאן בלונדון, מוקדם בסתיו, אפילו לפני התכנסותו מחדש של בית הנבחרים.
אשר לוועידת השולחן העגול,/11 ההתפתחות היתה לאחרונה כדלקמן: ההסתדרות הציונית הישנה סירבה באופן מוחלט להסכים ליושב ראש ניטרלי. גם לפני כן הם ניסו בכל האמצעים האפשריים להפחית בחשיבותו של המשא ומתן;/12 הם הקטינו מאוד את המשלחת שלהם ושמרו עליה בסוד, כדי למנוע השפעתו של לחץ ציבורי (ולחץ ציבורי הוא גורם חשוב ביותר במקרים כאלה). נוצר הרושם שהם חששו מאוד מרוטנברג בתור יושב ראש ניטרלי; אך מכל מקום, הם סירבו באופן עקרוני. /13 לפיכך החליטה הנשיאות שבתנאים האלה אין כל תועלת להתנסות בישיבה סביב שולחן עגול,/14 והודיעה להסתדרות הציונית הישנה כי בשבילנו יושב ראש ניטרלי הוא עניין מהותי. לכן המשא והמתן הופסק.
בינתיים פגשתי את שניהם – את בן_גוריון/15 ואת
ברודצקי./16 אולם עמדתם בכלל לא היתה מועילה, אפשר אפילו לומר ההפך מזה.
לפיכך ניצלנו את האפשרות למתקפה חדשה בעזרת רעיון השולחן העגול. סבורני שהפעם היא תהיה חזקה יותר. את עיקרה תוכל לראות על פי ההעתק של הדרישה המשותפת המצורף בזה, אשר הוגשה על ידי 'אגודה' ועל ידינו./17 סבורני שזה יסבך בהרבה את מצבה של ההסתדרות הציונית הישנה, במיוחד כאשר אנחנו מתכוונים להודיע על כך למשרד המושבות, לוועדת המנדטים ולציבור הרחב.
גיליתי כאן שעמדתנו התחזקה מאוד במובן של יחסים בינלאומיים. למעשה כל יום מתנהלות שיחות טלפון בין משרדנו לבין שגרירויות זרות חשובות. אנחנו סומכים על עזרה ממשית מאוד מן החוגים הללו גם בז'נווה./18
מר אברהמס ימשיך לספק לך את הידיעות שלנו, אולם עליך לסלוח, אם למרות רצונו לא תמיד הוא יהיה מצויד במלוא המידע; במשך השבועות הבאים נהיה מן הסתם כולנו בנסיעות ביבשת אירופה.

שלך בנאמנות,

[ו' ז'בוטינסקי]

1 בשובו ב11 ביולי מדרום אפריקה ללונדון (חדשות הציונות, 15 ביולי 1937) עמדה על הפרק תכנית החלוקה של ועדת פיל, שאושרה על ידי ממשלת בריטניה ועמדה להידון בפרלמנט.
2 הן בפרלמנט הן בבית הלורדים הובעו הסתייגויות מתכנית החלוקה ('Palestine in both Houses', The Times, 22.7.1937). ב22 ביולי אישר הפרלמנט הבריטי הצעת החלטה של וינסטון צ'רצ'יל אשר קבעה, שעל הממשלה להגיש תחילה את הדין וחשבון של ועדת פיל לוועדת המנדטים המתמדת, ורק לאחר שהוועדה תאשר את התכנית, תקיים ממשלת בריטניה דיון מפורט בנושא, ותגיש לפרלמנט תכנית מפורטת וברורה על אופן הוצאתה אל הפועל ('Commons and Palestine', The Times, 23.7.1937).
3 ב13 ביולי קיים ז'בוטינסקי פגישה עם חברי פרלמנט משלוש המפלגות. בהרצאתו שהתקיימה בבניין הפרלמנט הוא הציג את נקודות התורפה של תכנית החלוקה, שבקווים כלליים הן דומות לתזכיר שהגיש לצ'רצ'יל (לעיל, איגרת 122). בהרצאה שארכה כשעה השתמש ז'בוטינסקי בשלוש מפות ששרטט כדי להדגים את האבסורדים שבתכנית החלוקה. לפני ההרצאה הוא קיים שיחה בת שעה עם וינסטון צ'רצ'יל באותו נושא. ב16 ביולי הוא שלח אליו תזכיר ובו הסביר במפורט מדוע תכנית החלוקה אינה ניתנת ליישום (ראה לעיל, איגרת 122).
4 בנימין אקצין (ראה גם לעיל, איגרת 127).
5

עם פייר אורטס, נציג בלגיה בוועדת המנדטים המתמדת והיושב ראש החדש
שלה.
6 יוסף שכטמן, חבר נשיאות הצ"ח ויושב ראש לשכת הנשיאות בווארשה.
7 הארי לוי (לעיל, איגרת 84, הערה 17).
8 דהיינו את חברי ה'מזרחי', חלק מציוני אמריקה, חלק מהציונים הכלליים ואת חברי מפלגת המדינה העברית.
9 הפרוטוקול לא נמצא.
10 ראה כרך י, איגרת 228 וכרך יא איגרות 171, 186.
11 ועידה בהשתתפות כל המפלגות הציוניות, לשם גיבוש חזית ציונית מאוחדת נוכח בעיות השעה.
12 לאחר הפגישה שהתקיימה ב9 ביוני בין נציגי נשיאות הצ"ח לבין ד"ר ברודצקי בעניין יצירת חזית ציונית מאוחדת (לעיל, איגרת 97, הערה 5), הודיע ד"ר אקצין ב17 ביוני לד"ר זליג סוסקין על הסכמת נשיאות הצ"ח לנהל משא ומתן עם נציגי ההנהלה הציונית בדבר כינוס ועידת שולחן עגול (מ"ז, ג1/3/4). בתזכיר ששלח ד"ר ברודצקי להנהלה הציונית בתום הפגישה ב9 ביוני הוא ציין, שהשתתפותו בפגישה לא היתה על דעת ההנהלה הציונית. נוסף לכך הוא הביע את דעתו, שהפיתרון נעוץ בשיבת הרביזיוניסטים להסתדרות הציונית הישנה (מ"ז, ג1/3/4). ראה גם לעיל, איגרות 100, 106א).









13
ב8 ביולי 1937 הודיע ד"ר אקצין לד"ר ברודצקי שנציגי הצ"ח מוכנים לבוא לישיבה הראשונה של 'השולחן העגול' ב13 ביולי או ב14 ביולי, אם ההנהלה הציונית תסכים למינויו של פנחס רוטנברג ליושב ראש. ב9 ביולי השיב מזכיר ההנהלה הציונית, כי ההנהלה הציונית מתנגדת ליושב ראש ניטרלי (חדשות הציונות, 1 באוגוסט 1937, עמ' 4^5).
14 ההחלטה נתקבלה בישיבת נשיאות הצ"ח ב21 ביולי 1937. עם זאת, הביעה הנשיאות את נכונותה, לקיים ועידת שולחן עגול בהשתתפות מספר מפלגות ציוניות (מ"ז, ג2/1/4).
15 דוד בן גוריון היה חבר ההנהלה הציונית ויושב ראש הנהלת הסוכנות היהודית.
16 זליג ברודצקי היה חבר ההנהלה הציונית וראש המחלקה המדינית של הסוכנות היהודית בלונדון.
17 (ראה לעיל, איגרת 128). ההסכם עם אגודת ישראל היה אמצעי טקטי בלבד, שכן אגודת ישראל לא היתה מפלגה ציונית, וז'בוטינסקי לא נתן בה אמון רב (להלן, איגרת 139).
18 הן בוועדת המנדטים, שאמורה להתכנס בז'נווה ב30 ביולי לדיון בתכנית החלוקה; הן במועצת חבר הלאומים, שאמורה להתכנס בז'נווה בתחילת ספטמבר, כדי לדון בין השאר בהמלצת ועדת המנדטים המתמדת בנושא תכנית החלוקה.