119 אל שמואל כץ, אלכסנדריה
אלכסנדריה, 8 ביולי 1937 אנגלית
אלכסנדריה, 8 ביולי 1937
לחברי ש' כץ,/1
המסמכים אשר פורסמו על ידי השלטון המנדטורי ביום רביעי בערב/2 מכילים שני חלקים מהותיים: את רעיון המדינה היהודית ואת תכנית החלוקה של ארץ ישראל.
החלק הראשון הוא הודאה בלתי הפיכה, שבית לאומי לעם היהודי משמעותו אך ורק מדינה יהודית. זה נכון; זו היתה משמעותו של המנדט ומשמעות זו תישאר.
אולם החלק השני הוא ניסיון לשלול משטחה של המדינה היהודית את החלק הגדול והחשוב ביותר שאותו הועיד לה המנדט./3 פירוש הדבר, חיסול המהות ההומנית של הציונות שמשמעה - שובם של מיליונים מחוסרי בית למולדתם. אָבדן התקווה היחידה הזאת ידחוף את המוני היהודים בארצות רבות אל הייאוש; בעוד שבחלק מהארצות הללו, היעדר הסיכוי להגירה גדולה עלול להוות איום להכללת האנטישמיות באופן ברור וגלוי בספרי החוקים.
מבחינה רוחנית, הבית הלאומי הזה ללא עיר הלאום/4 הוא חזון מסורס שישים ללעג את הרעיון הציוני. ובמקביל ילמדו כל העמים את הלקח, שבעקבות אלימות אפשר גם לא לקיים הבטחות חגיגיות, וכי אפשר להחליף התחייבויות אמיתיות בהסדרים ארעיים.
כדי שההצעות הללו תהיינה קבילות על היהודים, הסתמכו כמובן המחברים על
מונחים מפתים ריקים מתוכן, כגון ממלכתיות וממשלה. כחבר מפלגה אשר פועלת למען ממלכתיות יהודית, אני יכול לדבר היום בלעג, בשם כל עמנו, על זוטות אלה שאין להן כל ערך, משום שאפילו שלום לא יושג. מכיוון שבעת ובעונה אחת הושמע המונח 'פיימונטה הערבית',/5 הרי התכונה הגרועה ביותר של התכנית הזאת היא העידוד לשתי קבוצות אירדנטיות/6 המתנגשות בפועל בתוך שטח קטן אשר חבר הלאומים הפקיד בידי בריטניה הגדולה.
מכאן נובע, שתכנית החלוקה תהיה לא רק בלתי פופולרית בעיניהן של אומות נאורות, ומעל לכול בעיני בריטניה הגדולה עצמה, אלא גרוע מזה. זהו יילוד שגורלו נחרץ כבר בשעת לידתו; סיכויו לשרוד קלושים ביותר; ואני יכול להבטיחך שהעם היהודי ימצא בעלי ברית חזקים בקרב האומות הרבות, במאמציו לצמצם עד אפס את הסיכונים של התכנית, זמן רב בטרם ייגרם נזק ממשי.
למטרה זו, ה'לאו' היהודי שלנו חייב להיות פֶה אחד ומוחלט. ה'לאו' במקרה דנן אין פירושו מחאה: ה'לאו' מחייב מעל לכול סירוב לשתף פעולה. כל גוף יהודי שיסכים אפילו 'תוך מחאה' לשתף פעולה בביצוע או בעיצוב תכנית החלוקה, ימצא את עצמו דחוי כתוצאה ממשאל עם יהודי כללי. אבל אסור שיהיה גוף כזה של יהודים.
בשעה האחת עשרה הזאת, אני קורא שוב להקמת הגוף העליון של אחדות יהודית: אספה יהודית עולמית שתיבחר בבחירות כלליות7 אשר תהיה בעלת הסמכות העליונה לדחות את תכנית החלוקה, ולהציג כנגדה תכנית להקמה מזורזת של המדינה היהודית בשתי גדות הירדן.
כולכם, ההולכים בדרכו של הרצל, היכונו. כעת דרושות לנו הפגנות רעשניות, כי ייתכן שבאמת הגיעה השעה שכל האומה תתאחד תחת דגלו של הרצל, ויהיה צורך להקריב קרבן יקר ביותר בהפגנה המכרעת בהיסטוריה של עמנו./8
אני משער שאשוב לד' א'/9 בסוף השנה עם משלחת שנייה, ואז אערוך ביקור מיוחד בפרטוריה.

שלך בנאמנות,

ו' ז'בוטינסקי

1 ראה לעיל, איגרת 117, הערה 1.
2 דהיינו ב7 ביולי. ז'בוטינסקי קיבל את המידע על מסקנות הוועדה המלכותית (ועדת פיל) מנציג סוכנות הידיעות 'רויטרס' באלכסנדריה. לציבור הרחב הגיע המידע הזה למחרת בבוקר ב8 ביולי, עם פרסומו בעיתונות (The Times, 8.7.1937).
3 על פי תכנית החלוקה של ועדת פיל, היתה אמורה המדינה היהודית לכלול את הגליל, את עמק יזרעאל, את עמק בית שאן ואת מישור החוף עד לבאר טוביה (כ17% משטחה של ארץ ישראל המערבית).
4 על פי תכנית החלוקה של ועדת פיל אמורה היתה ירושלים להיכלל באזור המנדט הבריטי (ראה להלן, איגרת 122, הערה 9).
5 Piedmonte
- מלכות פיימונטה_סרדיניה, שבמאה ה19 היתה המוקד ללאומיות האיטלקית ולתנועת האיחוד של איטליה כולה, היתה היוזמת והיסוד לאיחודה של איטליה בשנת 1861.
6 שאיפה של קבוצה אתנית, לתבוע מסיבות היסטוריות וכו' טריטוריה סמוכה אליה. מאיטלקית: irredenta Italia- אדמת איטליה שלא נגאלה.
7 ראה לעיל, איגרת 24, הערה 7.
8 מכתב בשינוי קל פורסם בעיתונות, בתור קריאה לעם היהודי לדחות את הצעות הוועדה המלכותית (Daily News Bulletin, 9.7.1937, p.6).
9 לדרום אפריקה.
.