מכתב זאב ז'בוטינסקי - בולאוואיו אל נחום לוין - יוהנסבורג

מספר האגרת : 3273

סימול התיק: א 1 - 2/ 27
קישור לשם התיק: ז'בוטינסקי זאב, מכתבים אל שונים תיק א' (4/1/1937-15/3/1937) תיק ב'(16/7/1937-16/3/1937) תיק ג'(19/7/1937-21/8/1937) תיק ד' (25/8/1937-31/12/1937)
מחבר האגרת: ז'בוטינסקי זאב
שם הנמען : לוין נחום
תאריך האגרת: 15/06/1937
צורת כתיבת האגרת: כתב-יד
מקור/צילום : מקור

קבצים מצורפים

a 1 letters\144532.pdf הורדת קובץ

תוכן


106 אל נחום לוין, יוהנסבורג
בולאוואיו, 15 ביוני 1937 אנגלית
בולאוואיו, 15 ביוני 1937
ניומה היקר,
שלח_נא את המצורף בזה למר קירשנר/1 (מעטפה אישית בהחלט, לכבוד מר נ' קירשנר, לכתובת הפרטית).
פרסם בגליון יום השישי הבא:/2
א) את שתי השאלות שבמכתבי מ30 במאי./3
ב) את תשובתו של ק' מ9 ביוני./4
ג) את מכתבי הנוכחי.
בנוגע להרצאתי בבית הכנסת הרפורמי, אנא הפץ בחוזר את ההערות הבאות בקרב ידידינו:/5
היתה תקופה שבה ה'רפורמה' היתה אנטי_ציונית. לו מצב זה היה מתקיים, הייתי דוחה כל מגע עם חסידיה או תמיכה בהם. אבל לפני זמן רב חל שינוי. באמריקה, הארץ העיקרית של תנועת הרפורמה, רבנים רפורמים רבים הם ציונים נאמנים,/6 ובתי הכנסת שלהם הם מעוזים של ציונות; אחדים מהם תומכים בתנועת הצ"ח, כגון הרב ל' ניומן/7 מניו יורק. מאז ביקורי הראשון באמריקה, אירחו אותי והועמדו לרשותי במותיהם תריסר פעמים, ואינני מוכן לגמול להם על הכנסת האורחים הזאת בהתרחקות מתלמידיהם בדרום אפריקה.
בנוגע לקהילתו של הרב ויילר,/8 מעולם לא שמעתי שהאשימו אותה באנטי_ציונות. מכיוון שכך, אני בהחלט מסרב להתייחס אליה כאל דבר שיש להתרחק ממנו. לשאלה הזאת אין כל קשר להשקפתי על האורתודוקסיה או על הרפורמה: בעניין זה הייתי דן רק לו הוזמנתי להשתתף באיזושהי פעילות דתית. אבל לדחות הכנסת אורחים בצל קורה יהודי כדי לשאת שם הרצאה, פשוט רק משום שקורת הגג שייכת לקהילה השואפת להכניס תיקונים בפולחן, דבר זה משמעותו הטלת חרם על נון_קונפורמיסטים, דבר הנחשב בעיניי לבלתי בריא ולריאקציוני. האם אני מסכים או אינני מסכים שרביזיה כזאת דרושה או שהיא דבר בעתו, אין לכך כל חשיבות בהקשר זה כל עוד רביזיה כזאת אינה נגועה בנטיות להתבוללות; לעולם לא אסכים להתייחס אל הקהילה הרפורמית כאל חטא או כאל מעשה פלילי ה'אסור בנגיעה': במיוחד כאשר יש לקהילה הזאת האומץ, להתעלם מהחרם שמטיפים נגדנו.

אני מפציר בנחרצות רבה בידידינו, להתייחס ביתר רצינות לעקרונות כמו חופש המצפון וחופש המחשבה. אני כשלעצמי אינני מוכן לתמוך בטירוף, להטיל חרם על חיפוש רוחני, כל עוד הדבר אינו כולל חילול עקרונות היסוד של חופש, שוויון ולאומיות.

ו' ז'בוטינסקי

1

ראה להלן, איגרת 106א.
2 דהיינו בגיליון 18 ביוני 1937 של השבועון The 11th Hour
3 שתי השאלות שז'בוטינסקי הציג לניקולאי קירשנר במכתבו מ30 במאי (לעיל,




איגרת 100) הן:
א) האם ההנהלה העולמית שלך מסכימה לקיים ועידת שולחן עגול עם ההסתדרות הציונית החדשה כפי שהיא ?
ב) האם היא מסכימה לדון בוועידה הזאת, לבד מכל הדרישות של ההסתדרות שלנו,
בדרישה שההסתדרות שלנו עומדת עליה בתוקף – כלומר בהפיכתה של הסוכנות היהודית לאספה לאומית אשר תיבחר בבחירות כלליות?
4 על תוכן תשובתו של ניקולאי קירשנר מ9 ביוני ראה להלן, איגרת 106א, הערה 1.
5 חברי ברית הצה"ר שהשתייכו לקהילה האורתודוקסית בדרום אפריקה הביעו הסתייגות מהופעתו של ז'בוטינסקי בפורום של הקהילה הרפורמית.
6 כגון הרב אבא הלל סילבר והרב סטיפן וייז ורבנים נוספים.
7 הרב ד"ר לואיס ישראל ניומן (כרך י, איגרת 203, הערה 1) היה פעיל בהסתדרות הציונית החדשה.
8 הרב ד"ר משה חיים ויילר (Weiler) נולד בריגה. הוא היה רב הקהילה הרפורמית ביוהנסבורג. הרב ויילר היה ציוני ונמנה עם תומכיה של תנועת העבודה הציונית. למרות ההסתה שניהלו עסקני הפדרציה הציונית בדרום אפריקה נגד ז'בוטינסקי, בהשראת ההנהלה הציונית בלונדון, הזמין הרב ויילר את ז'בוטינסקי לשאת את דבריו באוזני חברי קהילתו בבית הכנסת הרפורמי. ז'בוטינסקי נענה להזמנה.