68 אל אריה אלטמן, תל אביב
יוהנסבורג, 9 באפריל 1937 עברית

יוהנסבורג, 9 באפריל 1937
ד"ר אלטמן היקר,
א. נא למסור את המכתבים הלוטים בזה./1
ב. מהמברקים שלא שלחתי/2 יראה אדוני את כוון מחשבותי.
ג. בין שאר הדברים, דומני שלא כדאי להמשיך כל משא ומתן עם סופרסקי,/3 ברלין,/4 עוזיאלי/5 וידידי הימלפרב./6 כולם יבגדו בנו אם נעשה אתם חוזה, כמו שבגדו הפעם.
ד. ניסיתי לעשות תקליטי גרמופון/7 לפי עצת בֶּנו ,/8 אבל לא הצליחו. אנסה שֵנית ואשלח בדואר האויר בעוד שבוע. אבל אין זאת אומרת שאתם מחויבים להמשיך את מלחמת הבחירות./9 אם בגידת האזרחים/10 החלישה אתכם, או אם לא יספיק הכסף (כי מפה לא נוכל לשלוח בקרוב), או אם מפני כל סיבה שהיא יהיה צרך בשִנוי התכסיס - דעו לכם שמצדי אין כל מכשול להסרת שמי./11
ה. נא לאמר לערי שאת מברקו קבלתי,/12 אבל את שני מכתביו המוזכרים במברקך/13 לא קבלתי. הוא צריך לשלוח לי באוירון/14 העתקות ממה שכותב לשלטון./15
ה./16 אני משער כי מצב הרוחות בצה"ר ובית"ר הוא קשה עד מאוד, ולא אתפלא אם תתחיל בריחה, וגם לא אזעם בבורחים. אבל אני מאושר כי דעת המורשים סוף סוף נתגבשה כנגד המזיגה./17
ו. המצב פה תלוי רק
במצב הכספי של המדינה. בטח ידוע לכם דבר הבֶהלה שבימים האלה: משבר פתאומי שלא היה כמוהו משנת 191418/. אם יתעמק, נסבול הרבה מאוד. אם יעבור, אז יש לנו סכויים גדולים גם לכסף וגם לנצחונות.
ז. בנוגע למצב בציונות, בקשר עם השמועות ע"ד/19 הקנטוניזציה,/20 עוד אין לי דעה ברורה. ברור לי רק דבר אחד: שהסוכנות והשמאל לא ילָחמו ברצינות נגד הפרויקט הזה. גם אם יצעקו שהם נגד, שקר יהיה: גם בעיני ויצמן ועוד יותר בעיני השמאל זהו פרויקט של 'מדינה שלהם'. אלא שגם בהערכה זו הם טועים, כי למרות תרכובת הישוב לא הם כי אם אנחנו נתחזק אם באמת יתגשם האסון הזה. אבל אינני בטוח שהאסוׂן יתגשם. נדמה לי מרחוק, שהולך וגדל האמון בקהל לתקון רדיקלי בציונות. אם לא נמהר ולא נתחכם ולא נוזיל את מחירנו, אפשר מאד שנצא אנחנו ה 21/profiteersשל כל המבוכה הזאת.

ברכות,

ז' ז'

1 להלן, איגרות 69, 70.
2 להלן, איגרות 71, 72.
3 יהושע סופרסקי (כרך ו, איגרת 145, הערה 8), מראשי הציונים הכלליים בארץ ישראל, היה חבר הוועד המפקח של הארגון הצבאי הלאומי.
4 הרב מאיר ברלין, לימים בר_אילן (כרך ה, איגרת 240, הערה 2) היה נשיא הסתדרות ה'מזרחי' וחבר הוועד המפקח של הארגון הצבאי הלאומי. ב6 באוגוסט 1936 הוא חתם עם ברל כצנלסון על מצע לאיחוד האצ"ל עם ה'הגנה' ללא ידיעתם של ז'בוטינסקי ושל ראשי ברית הצה"ר בארץ ישראל (דוד ניב, מערכות הארגון הצבאי הלאומי, ההגנה הלאומית 1937-1931, חלק ראשון, תל אביב 1965, עמ' 286^287).
5 משה עוזיאלי (כרך יא, איגרת 165, הערה 12) היה מראשי הציונים הכלליים בארץ ישראל. הוא השתייך לסיעה ב.
6 משה הימלפרב (כרך י, איגרת 19, הערה 9) היה מראשי מפלגת המדינה העברית בארץ ישראל. בסוף שנת 1936 ובתחילת שנת 1937 הוא נמנה עם היוזמים לשיבת חברי מפלגת המדינה העברית לברית הצה"ר (להלן, איגרת 70, הערה 10). ב1946 הוא חזר לשורות ברית הצה"ר.
7 ז'בוטינסקי נתבקש על ידי בנימין לובוצקי להקליט נאום אל הציבור בארץ ישראל לקראת הבחירות לאספת הנבחרים הרביעית, שאמורות היו להיערך בסוף מאי 1937. ראה גם לעיל, איגרת 54.
8 ד"ר בנימין לובוצקי, לימים אליאב.
9 לאספת הנבחרים.
10 גוש המפלגות האזרחיות (הציונים הכלליים, ה'מזרחי' ומפלגת המדינה העברית).
11 מרשימת המועמדים בבחירות לאספת הנבחרים. בעניין מועמדותו של ז'בוטינסקי בבחירות לאספת הנבחרים הרביעית ראה לעיל, איגרת 54 ואיגרת 59, הערה 8.
12 המברק של ערי לא נמצא.
13 גם המברק של ד"ר אלטמן לא נמצא.
14 בדואר אוויר.
15 לשלטון בית"ר – ההנהגה הראשית של תנועת בית"ר.
16 במקור מופיע סעיף ה' פעמיים.
17 המיזוג של הארגון הצבאי הלאומי עם ה'הגנה'.
18 עם פרוץ מלחמת העולם הראשונה, ב28 ביולי 1914, פקד משבר כלכלי את העולם כולו.
19 על דבר.
20 דהיינו חלוקת הארץ לקנטונים יהודיים ולקנטונים ערביים. נפוצו שמועות שהממשלה המנדטורית בארץ ישראל הציעה לוועדת פיל תכנית להקמת קנטון יהודי, קנטון ערבי ושני קנטונים מעורבים (דוד בן_גוריון, זכרונות - 1937, כרך רביעי, עמ' 26). בגיליון פברואר 1937 של הירחון הלונדוני The Crown Colonist פורסם המאמר 'Federal Cantons in Palestine – How Jew and Arab could co-operate'; ב4 במארס הרצה ארצ'ר קאסט, פקיד בריטי בכיר לשעבר בממשל הארץ_ישראלי, על תכנית הקנטוניזציה של ארץ ישראל (Archer Cust, 'Cantonisation: A Plan for Palestine', Journal of the Royal Central Asian Society, Vol. 23, April 1937).
21 אנגלית: המרוויחים.