64 אל אריה אלטמן, תל אביב
יוהנסבורג, 31 במארס 1937 עברית
יוהנסבורג, 31 במארס 1937

אמור לגדעון/1 שלעולם לא אסכים לתנאים האלה,/2 הקשים ממה שהציעו זליג/3 ואליהו4 בינואר ושדחיתי./5 אטלגרף בפרוטרוט גם לפט/6 ורוקח/ אחרי קבלי תשובתך למברקי והמכתב שהבטיח גדעון./8

זאב
1 כינויו המחתרתי של אברהם תהומי, מפקד הארגון הצבאי הלאומי.
2 לז'בוטינסקי נודע מן הסתם, שתהומי הסכים שהארגון המאוחד של האצ"ל וה'הגנה' יקבל על עצמו את מרותה של הסוכנות היהודית. בפגישתו עם תהומי ב20 במארס 1937 הדגיש בפניו דוד בן_גוריון, כי זה תנאי בל יעבור (דוד בן_גוריון, זכרונות – 1937, כרך רביעי, עמ' 94). ואכן בהסכם שנחתם ב26 באפריל 1937 על ידי נציגי ה'הגנה' ונציגי הארגון הצבאי הלאומי בהנהגתו של אברהם תהומי, בהסכמת נציגי הגוש האזרחי, קיבלו על עצמם שני הארגונים את מרות הנהלת הסוכנות ומרות הוועד הלאומי כאחד. ראוי לציין, כי בהסכם שנחתם לא היה זכר לוועידת שולחן עגול וכו' (על נוסח ההסכם ראה דוד ניב, מערכות הארגון הצבאי הלאומי, ההגנה הלאומית 1931^1937, חלק ראשון, עמ' 292^293). על תנאי האיחוד של ז'בוטינסקי ראה להלן, איגרת 66.
3 זליג ברודצקי.
4 אליהו גולומב.
5 אליהו גולומב וזליג ברודצקי הציגו את קבלת המרות של הוועד הלאומי בלבד כתנאי לאיחוד האצ"ל עם ה'הגנה' (ראה לעיל, איגרת 22). הסוכנות היהודית לא הוזכרה כלל.
6 לג'ון הנרי פטרסון (ראה לעיל, איגרת 63, הערה 1. ולהלן, איגרת 65).
7 ישראל רוקח, ראש עיריית תל אביב ומראשי הגוש האזרחי, נטל חלק פעיל במאמצים להביא לידי איחוד שני ארגוני המחתרת – האצ"ל וה'הגנה' (ראה גם להלן, איגרות 65, 70).
8 אברהם תהומי לא קיים את הבטחתו. רק לאחר שקיבל מז'בוטינסקי מכתב תוכחה חריף על הפרת הסכם פאריס (להלן, איגרת 69) הוא השיב לו במכתב ארוך (ראה להלן, איגרת 69, הערה 8).