אל תמר ז'בוטינסקי-קופ, תל אביב
פאריס, 22 באוקטובר 1931 רוסית

טאניושה היקרה,
תודה על מכתבך הלבבי.\1 האמיני לי, אינני מצטער כלל שיחסנו לבני אדם שונה. לי נוח יותר ונעים יותר להעריך אנשים שאתם אני עובד כהגונים וכנבונים, ולכן אינני מחפש את חסרונותיהם. אינני יודע אם דרך זו נכונה, אולם לא אשנה אותה, כי ברצוני לחסוך מעצמי אי-נוחות ואי-נעימות. כזה אשאר, זה מאוחר מדי לשנות את עצמי וגם אינני יודע איך.
בערך ב1 לחודש אמור להגיע יעקבי.\2 אבדה לי הכתובת של קרוביו. הוא ללא ספק יסור אלייך; ולא - אולי תוכלי להשיג את כתובתם של קרובי יעקבי (אביו) באמצעות ברמן? המכתב חשוב מאוד.
אצלנו הכול כשורה. איליה\3 הודיע לי, שבשנתיים האחרונות נמכרו בארץ ישראל 1,000 אטלסים.\4 חי נפשי, זה נהדר! אני צופה מהדורה שנייה.
אני מנשק בחזקה,
ו'
בימים אלה היו אצלנו בהרב וי' לב והם סיפרו בהתלהבות על פלג. נער מעניין. הם קובעים שהוא כלל אינו חיוור!
הערות:
1 המכתב לא נמצא.
2 לארץ ישראל.
3 איליה אליהו גלפרין.
4 אלף עותקים של האטלס העברי בעריכת ז'בוטינסקי ופרלמן.