290 אל שלמה יעקבי, לונדון
וארשה, 25 בספטמבר 1936 אנגלית
וארשה, 25 בספטמבר 1936
סולומון לבוביץ'/1 היקר,
ברוך שובך. שנה טובה לך ולבני ביתך ולמר השכל. אני מקווה לקבל ממך בקרוב כמה שורות.
הייתי רוצה לשלוח לך ולחברים מעין דין וחשבון מלא. אבל אין סיכוי, שכן אני מתקשה למצוא זמן לשינה וכל השאר עובדים בפרך.
1) קשר עם חוגים פולניים: עד עתה זה הדבר הרציני ביותר מסוג זה שראיתי מעודי. למרות ספקנותי אינני יכול לפקפק, לאור העובדה המוכחת, שעוררנו כאן הלך רוח שיש לעשות דבר מה הולם ומשמעותי. נראה ששני הנושאים הראשונים שניתן לצפות למימושם כתוצאה מהלך הרוח הזה הם: א) הצהרה הקושרת בצורה כלשהי את תפיסתנו הציונית עם שוויון זכויות;/2 ב) צעדים אשר יבטיחו שבפולין יקבל הצ"ח סרטיפיקטים./3 בעתיד הנראה לעין תעמוד על הפרק גם שאלת שיתופו של הצ"ח בכל מונופול על טרנספר אשר ממשלת פולין עתידה אולי לכונן בעתיד./4 שלוש קבוצות שואפות לזכות בזיכיון הזה: הסוכנות,/5 פארבשטיין,/6 ושלוש/7-לויט./8 אנו טוענים שאת עקרון אי-החרמת הצ"ח יש ליישם בכל עניין ארץ-ישראלי אשר נזקק לעזרה ממשלתית, ונראה שעמדה זו מתקבלת על הדעת. ההצהרה צפויה להתפרסם בתוך שבועות אחדים; כמו כן תינקט פעולה בעניין הסרטיפיקטים. בשאלת הטרנספר לא יוחלט במהרה, לכן גם חלקנו בה יצטרך להמתין.
כמובן שהכול עלול להסתיים באכזבה, אבל במקרה זה הדבר היה מפתיע גם אותי. מכל מקום, הבה נחכה ונראה.
2) אל תגזים בערכה של ההסתה/9 נגדנו בעיתונות היהודית./10 היא תהיה קצרה מאוד, ואם נתאזר בסבלנות היא תהפוך ליתרוננו.
3) תחילתה של המגבית המדינית נראית עלובה מאוד. מרכזים בלתי ראויים; חוסר אמצעים לתנופה התחלתית גדולה; סניפי מפלגה מקומיים מנומנמים וממורמרים שאפילו ההסתה עדיין לא עוררה אותם; תחרות במגבית של הסוכנות היהודית; והגרוע מכול: ההבלגה/11 המיתה את כבודם העצמי של אנשינו ('איננו טובים מהשמאלנים/12...'). אף על פי כן יש לי תחושה שכל זה יתפוגג בתוך שבועות ספורים, בדיוק כמו ההסתה.
4) לדעתי המכשול הממשי והרציני היחיד אינו נעוץ בנו: קיימת ירידה מוזרה בהתעניינותם של ההמונים בארץ ישראל. אין כל טעם לדון בסיבות התופעה הזאת. יש הרואים את התופעה כחולפת, אולם חוששני שהיא תימשך, בדומה לכל 'אופנה' בתחום 'הלכי הרוח,'/13 לפחות שנתיים או שלוש שנים. מכל מקום, זה האיום הממשי היחיד למגבית שלנו, ולא רק למגבית - מכיוון שתנופת הצ"ח שלנו קשורה לעצמת הרעב לעלייה/14 של היהודים.
5) אולם דווקא עכשיו לא ניתן היה לוותר על הניסיון לקיים את המגבית. אני מסרב להמשיך ולהבטיח 'צעדים', בשעה שאינני מסוגל להנחיל הצלחות. את הצוות 'להיות או לא להיות'/15 יש לקבוע עוד לפני תחילתה של העונה המדינית.
7)/16 אני מקווה שהוועידה שנקבעה ל2 בנובמבר תתקיים בכל תנאי./17 אני מעדיף שלא לחשוב מה יהיה עליי להציע אם תיכשל המגבית. אם המגבית בתחילתה תיראה כמבטיחה פחות או יותר, כמובן שיהיה עלינו לבנות הכול מחדש. אז אעמוד על כך שנעביר לפולין את השלטון/18 ואת המצביאות,/19 שנעביר מארץ ישראל לווארשה אנשים כמו לובוצקי ושני אנשים נוספים. אולם על אודות התכניות הללו אכתוב במכתב אישי./20 על לונדון להישאר מכשיר פוליטי ותעמולתי בלבד, ואולי גם המטה הראשי/21 של קרן 'תל-
חי' בהנהלתו של מישהו בדומה לד"ר ללוור./22
8) אני מקווה שנוסחת ה'אוריינטציה' שפרסמתי במסיבת העיתונאים ב9 בספטמבר הגיעה ללונדון ללא עיוותים גדולים מדי: היא עדיין אינה מדברת על היפרדות מאנגליה, אלא קובעת שהיהודים מתחילים לפקפק לא רק ברצונו של השותף אלא אפילו ביכולתו,/23 ולפיכך צריכה 'תכנית העשור' לשמש מבחן,/24 ובינתיים הבה נחפש בעלי ברית אפשריים. 'כפי שידוע לכם' (כתבתי בהודעה לעיתונות) 'נבדקת לעתים השאלה, אם במקרה הצורך ניתן למסור את המנדט לקונסורציום של מעצמות המעוניינות בכך. השאלה אינה אקטואלית,25 אולם היא ראויה לתשומת לב.'
זה כמעט הכול שעליו אני יכול לחשוב בשעה המאוחרת הזאת. כתוב.

שלך, ו' ז'
הראה-נא מכתב זה לחברי הנשיאות וגם למר ה'./26
נ"ב: שאלות
ההבלגה./11
א) שני המברקים שלי מחודש יולי המבטלים את פקודת ההבלגה מאפריל/27 לא הניבו תוצאות, פרט לריב בין בן_חורין/28 לבין האיש העומד בראש הארגון/29 שלנו./30 מכיוון שהאחרון הוא אחד האנשים הטובים שלנו אינני יכול להאשימו בפחדנות - כפי הנראה ישנם גורמים בסביבה העושים צעדים מסוימים לבלתי אפשריים. לכן החלטנו (לאחר ששמענו וקראנו שני דיווחים סותרים):
1. אין מחליפים סוסים בעלייה. הברקתי: 'מברק הביטול שלי הוא הוראה לגדעון./31 אולם גדעון חייב להישאר בתפקידו, עם אחריות מלאה לקבלת הוראה או לדחייתה' (אנא, אמור זאת במיוחד לירמה/32 – הוא מודאג בשל המחלוקת הזאת).

2. יש לתמוך מוסרית בארץ-ישראליים שלנו גם אם הם ממשיכים להבליג, ועליי לקבל על עצמי את האחריות לכישלון האסטרטגי וכו'. זו תמיד מדיניות עדיפה מאשר להודות שהארץ-ישראליים שלנו אינם מצייתים לנו, או אפילו גרוע מזה.
3. לאחר יום-טוב/33 יש לבצע רביזיה יסודית בעמדת ההגנה 'שלנו'./34 נראה שזה מתגבש כדלהלן: היות שקיימת כאן תערובת של רביזיוניסטים עם יסודות אחרים/35 זה (כאן כבה האור)./36
הערות:
1 במקור ברוסית.
2 במקור בגרמנית: Gleichberechtigung, דהיינו הענקת שוויון זכויות ליהודי פולין והפסקת מעשי האלימות נגדם (ראה איגרת אל ז'בוטינסקי י' 10.9.1936 , הערה 9).
3 בשלב מאוחר יותר דרשו שלטונות פולין מיצחק גרינבוים, יושב ראש מחלקת העלייה של הסוכנות היהודית, שנציג ממשלת פולין ישתתף בפיקוח על חלוקת הסרטיפיקטים לעולים. גרינבוים ראה בדרישה זו התערבות לטובת חברי בית"ר (ראה מכתבו להנהלת הסוכנות היהודית בירושלים מ1 בנובמבר 1936, אצ"מ S46/285).
4 בשל אי-יכולתה של פולין לפרוע את חובותיה לנושים בחוץ לארץ במטבע זר, נאסר על אזרחי פולין להוציא מן המדינה מטבע זר. לעומת זאת התירה ממשלת פולין להוציא מן המדינה רכוש בצורת סחורות. ב26 ביוני 1936 פורסם חוק הטרנספר, לפיו נתאפשר לנושים הפרטיים של פולין השוהים מחוץ לגבולות פולין לקבל את כספם באמצעות טרנספר של סחורות פולניות (The Times, 27.6.1936). ז'בוטינסקי העריך, שבמקרה של עלייה גדולה מפולין ניתן יהיה לחתום עם ממשלת פולין על הסכם טרנספר של סחורות על פי הדגם של הסכם הטרנספר עם גרמניה. לפי התכנית ייחתם בבוא העת הסכם בין ממשלת פולין לבין באי כוח העולים, להוצאת הרכוש היהודי מפולין באמצעות סחורות פולניות. הסדר כזה היה מאפשר לעולים בהגיעם לארץ ישראל לקבל תמורה על רכושם ממכירת הסחורות על ידי חברה שתוקם למטרה זו. בנושא זה התעניינו כמה חברות וארגונים וביניהם גם ברית הצה"ר.
5

הסוכנות היהודית.
6

חיים הוראס פארבשטיין – Horas Farbstein (ברן 1895-תל אביב 1938); עורך דין במקצועו. עלה לארץ ישראל ב1919. שימש כמזכיר הבנק האפותקאי בתל אביב ועורך הדין של בנק האשראי. פארבשטיין נסע לווארשה וניהל שיחות עם שר האוצר הפולני בעניין תכנית הטרנספר.


7 משה שלוש (יפו 1892-תל אביב 1968) היה עסקן ציבור ואיש עסקים. הוא היה חבר מועצת עיריית תל אביב ועמד בראש לשכת המסחר פולין-ארץ ישראל. לאחר מותו של מאיר דיזנגוף כיהן במשך תקופה קצרה כראש העירייה.
8 זהותו לא נתחוורה.
9 במקור בגרמנית: Hetze
10 ההתקפות נגד תכנית האוואקואציה פורסמו הן בעיתונות האנטי-ציונית הן בעיתונות הציונית כגון היינט, נאש פשגלונד (איגרת אל ז'בוטינסקי י' 10.9.1936 , הערה 13). גם
דער מאמענט, שהחל בשנת 1932 שימש אכסניה פובליציסטית קבועה לז'בוטינסקי, יצא בהתקפה חריפה נגד התכנית. בעקבות חילוקי דעות עם חברי מערכת העיתון בנושא האוואקואציה, ניתק ז'בוטינסקי את קשריו גם עם עיתון זה לתקופה די ממושכת (ראה גם איגרת אל ז'בוטינסקי י' 2.11.1936 , הערה 6).
11 במקור בעברית בכתב לטיני.
12 במקור בגרמנית: Linke
13 במקור בגרמני: Stimmungen
14 במקור בגרמנית: Aliya-hunger
15 כפי הנראה הכוונה לצוות אשר יופקד על ביצוע המגבית.
16 ז'בוטינסקי דילג בטעות על סעיף מס' 6.
17 ראה איגרת אל דה האז 31.8.1936 , הערה 3.
18 שלטון בית"ר.
19 במקור בעברית בכתב לטיני; דהיינו ההנהגה הראשית של ברית החייל.
20 המשפט במקורו ברוסית.
21 במקור באנגלית: HQ (Headquarters).
22 ד"ר הרמן צבי ללוור (איגרת אל ליכטהיים 28.8.1926 , הערה 3). היה פעיל באגודת הספורט 'מכבי' ונמנה עם המארגנים הבולטים של ה'מכביה' הראשונה (1932) ושל ה'מכביה' השנייה (1935). בהיותו בעל כישורים ארגוניים ביקש ז'בוטינסקי למסור לידיו את הניהול של קרן 'תל-חי'. ראה גם איגרת אל יעקבי ש' 25.9.1936 .
23 במסיבת העיתונאים שקיים ז'בוטינסקי בווארשה ב9 בספטמבר בערב השתתפו נציגי העיתונות היהודית והלא יהודית. ז'בוטינסקי ציין כי לנוכח היחלשות כוחה של בריטניה בים התיכון (בעקבות מלחמת איטליה-אתיופיה), נראה שהיא מאבדת את העניין במנדט. כמו כן הוא עמד על המצב הקריטי שנתהווה בארץ ישראל, והתייחס לידיעות שפורסמו בעיתונות בדבר מכתב ששלח שר המושבות, ויליאם אורמסבי-גור, אל הוועד הערבי העליון בארץ ישראל, שבו התחייב ששאלת העלייה היהודית לארץ ישראל תיבדק עוד לפני סיום עבודתה של ועדת החקירה המלכותית (דער מאמענט, 11 בספטמבר 1936). אמנם אורמסבי-גור הכחיש את הידיעה הזאת, אולם לז'בוטינסקי לא נודע עדיין על כך. ראה גם מכתבו של חיים וייצמן אל ויליאם אורמסבי-גור מ1 בספטמבר 1936, שבו גם הוא הסתמך על מידע מהעיתונות בדבר התחייבותה של ממשלת בריטניה כי ועדת החקירה המלכותית תמליץ על הטלת הגבלות על העלייה (The Letters and Papers of Chaim Weizmann, Vol. 17, pp. 326-327). ראה גם איגרת אל דה האז 31.8.1936 , הערה 8.







24 הסכמתה של בריטניה לסייע להוצאתה אל הפועל של 'תכנית העשור', תהיה אבן בוחן לנכונותה לעמוד במחויבויות שקיבלה על עצמה על פי 'הצהרת בלפור' ועל פי המנדט.
25 במקור בצרפתית: La question n'est point actuelle
26 השכל.
27 פקודת ההבלגה מאפריל לא נמצאה, ואולם ב19 במאי 1936 שלח ז'בוטינסקי מברק למערכת הירדן ממנו משתמע שהפקודה ל'איפוק' ניתנה כבר קודם לכן (ראה איגרת אל מערכת הירדן 19.5.1936 ). אשר לשני המברקים מיולי על הפסקת ההבלגה, ראה איגרת אל דה האז 31.8.1936 .
28 אליהו בן-חורין היה חבר הוועד המפקח של ההגנה הלאומית (ארגון ב'). הוא תמך
בביטול ההבלגה.
29 במקור בעברית בכתב לטיני.
30 ההגנה הלאומית (ארגון ב'), שבראשה עמד אברהם תהומי (איגרת אל רויפר 26.10.1933 , הערה 2). תהומי ביקש להמשיך בהבלגה.
31 כינויו המחתרתי של אברהם תהומי.
32 לירמיהו הלפרן.
33
במקור בעברית בכתב לטיני; דהיינו לאחר חג הסוכות.
34
דהיינו בעמדת ארגון ב'.
35 הוועד המנהל של הגנה ב' היה מורכב מנציג ברית הצה"ר (אליהו בן-חורין), מנציג ה'מזרחי' (הרב מאיר ברלין, לימים בר-אילן), מנציג הציונים הכלליים ב' (יהושע סופרסקי) ומנציג מפלגת המדינה העברית.
36 ההמשך חסר.