אל מרים כַהַן, וארשה
פאריס, 2 בינואר 1931



רוסית
פאריס, 2 בינואר 1930 \1
חביבתי,
תודה על המכתבים (אחד קיבלתי בברלין באמצעות פרופס ואת השני קיבלתי כאן היום).\2
מדוע את מדמיינת, ילדתי? וכי למה אכעס עלייך?
אירחת אותי כבן משפחה,\3 האכלת אותי, שמרת עלי, ארזת את חפציי, השמעת באוזניי מילים טובות שאיני ראוי להן… אני נזכר בך בחיבה, ואת בדית מלבך שאני כועס עלייך.
עניינים נוספים:
א) לא אצטייד בדרכון של הונדוראס,\4 אף על פי כן אני מודה לש'\5 מעומק הלב על הרעיון.
ב)
לא התכוונתי לנאום בווארשה בפולנית או בשפה אחרת.
ג)
לא אלחם בגרינבוים. שקלתי לפרסם מאמרים נגד הרדיקלים\6 ללא הזכרת שמו,
פן יתגאה; אבל גם על הרעיון הזה ויתרתי, כשנודע לי ממכתבך ומפרופס שהחברים מתנגדים לכך.
צר לי מאוד שמצב רוחך, אם לשפוט על פי מכתבך, אינו טוב. נקווה שהכול יבוא על מקומו בשלום.
חבקי את הדוקטור\7 ואמרי לו, שאני לא רק מעריצו מאוד, אלא אני גם מאוד אוהב אותו - וגם אותך. נשיקות לאריאלי.\8
בני ביתי דורשים בשלומך. תודה על הטרחה בקשר למכתבים והחפצים.
שלך, ו' ז'
נ"ב: קוצנוק אמר לי שיש לו נֶקרולוג נחמד עליי, שראה אור בעיתון הניו יורקי פאָרווערטס.\9 בקשי ממנו שישלח - ברצוני לקרוא אותו. האם אפשר? תודה.

הערות:
1 צריך להיות: 1931, שכן ב2 בינואר 1930 שהה ז'בוטינסקי ברומניה; מלבד זאת מוזכר באיגרת מאמר שראה אור בפארווערטס ב25 באוקטובר 1930 (להלן, הערה 9).
2 המכתבים לא נמצאו.
3 ז'בוטינסקי התארח בבית משפחת כַהַן בעת סיורו האחרון בפולין (ראה איגרת אל כהן מ' 21.10.1930 ).
4 בהיותו חסר אזרחות (בעל דרכון נאנסן) הציעו כנראה לז'בוטינסקי להצטייד בדרכון של הונדוראס.
5 זהותו לא נתחוורה.
6 על סיבת היחס של ז'בוטינסקי כלפי הרדיקלים ומנהיגם יצחק גרינבוים, ראה איגרת אל רוזוב י' 22.1.1930 , הערה 7.
7 ד"ר יעקב כַהַן.
8 בנם של מרים ויעקב כַהַן.
9 איגרת אל ההנהלה הציונית 24.11.1921 , הערה 31. במאמר 'וולאדימיר ז'בוטינסקי - דער אייזערנער מאן מיט דער גאָלדענער צונג' (ולדמיר ז'בוטינסקי - איש הברזל בעל לשון הזהב'), המוקדש ליובל ה50 של ז'בוטינסקי, סקר המחבר את פועלו כעיתונאי, כסופר, כנואם וכמנהיג ציוני. לדעתו, ז'בוטינסקי הוא האישיות המבריקה, הססגונית והמעניינת ביותר שעדיין נותרה בתנועה הציונות מאז הרצל, נורדאו וזאנגוויל
(פאָרווערטס, 25 באוקטובר 1930).