אל נאטאליה פוליאקוב,/1 פאריס
לונדון, 22 ביולי 1936 רוסית
לונדון, 22 ביולי 1936
נאטאשה היקרה,
תודה על מכתבך הנעים./2 דרשי מלב ולדימירוביץ'/3 שישלח לי ללא דיחוי:
א) העתק מהחלטת הוועדה./4
ב) את התיק כולו/5 אשר השארתי אצלו – ולא, לא אוכל לכתוב דבר. אם אקבל אותו
- אכתוב.
אבקשך למסור לאביך/6 את השתתפותי בצער, שלא רק דאנציג ניצלה את חופשתו אלא גם ספרד./7 אינני יכול להפסיק לחלום, שחופשתו תימשך עד שהמעצמות של שני הצדדים/8 תספקנה לבלוע זו את זו ולהיחנק.
אני מחבק אותך ואת אמך, אך את הגברים ואת מישקה אני פשוט מברך.

שלך, ו'
1 ראה איגרת אל פוליאקוב 16.1.1936 , הערה 3. נאטאליה היתה אשתו של ליאון פוליאקוב (להלן, הערה 3).
2 המכתב לא נמצא.
3 ליאון לב פוליאקוב –
Léon Poliakow (רוסיה 1910-צרפת 1997), בנו של ולדימיר ובעלה של נאטאליה, היה היסטוריון.
4 ועדת הבוררים, מעין בית דין של כבוד, שנתבקשה לפסוק בסכסוך שבין ולדימיר פוליאקוב לבין חברי מערכת Pariser Tageblatt אשר פרשו מהעיתון והוציאו לאור עיתון מתחרה (ראה איגרות אל קורלנד 21.6.1936 ו- 27.6.1936 ).
5 דהיינו את כל החומר על אודות פרשת הPariser Tageblatt
6 לאלכסנדר פוליאקוב, חבר נעוריו של ז'בוטינסקי.
7 אלכסנדר פוליאקוב, היה חבר מערכת היומון פוסלדנייה נובוסטי בפאריס. בשל המתיחות הבינלאומית אשר נוצרה בעקבות הדרישות הקנטרניות של הנאצים בדאנציג בהשראתו של היטלר (ראה גם איגרת אל ז'בוטינסקי י' 30.6.1936 , הערה 2), ובעקבות ההפיכה שהתחוללה ב18 ביולי 1936 ביחידות הצבא הספרדי במרוקו אשר התדרדרה למלחמת אזרחים, נאלץ אלכסנדר פוליאקוב להפסיק את חופשתו ולשוב לעבודה במערכת העיתון פוסלדנייה נובוסטי.
8
מן הסתם כוונתו לברית המועצות שתמכה בממשלת ספרד, ולגרמניה הנאצית שתמכה במורדים.