אל ערי ז'בוטינסקי, פאריס
לונדון, 2 ביוני 1930 עברית\1

אהובי,
עוד לא הספקתי לדבר עם ג'\2 על ענייני פאריס, אבל קראתי את מכתבך אל מחובר\3 ומעט נתעצבתי. בעניין עצמו אתבונן מחר יחד עם ג' (כמובן לא אספר לו את תוכן מכתבך), אבל גם היום אני בטוח כי לא עלה על דעתו לחשוד את עדיה\4 או מישהו בd?tournement de fonds.\5 למען השם, אל-נא תחשוב מחשבות כאלה. בחיים הציבוריים תמיד ירנן (gronder et grogner)\6 נותן הכסף על מוציא הכסף, זהו חלק ה'משחק', אבל אסור לפרש ביקורת זו כאילו היתה בה כוונה להאשים האשמה פלילית.
ועוד: האמן לי, אהובי, כי אין ג' חותר תחת זכותי או רשותי. הלוא תבין את המצב. כל מוסדות בית"ר בכמה ארצות דורשים ממנו כסף. תל-חי עודנה שם ריק ולא יותר (גם נסיעתי אכזבה את תקוותנו, אבל בסוד); וגם ג' האומלל צריך לאסוף את הפרוטות האלה בקושי רב ובהשפלות אין סוף. בתנאים אלה מי יאמר כי אין לו זכות מוסרית להתערב במהלך הפנימי של המוסדות? אני מסכים כי באופן משפטי טהור ספק הוא אם מותר לקרן תל-חי להתערב, אך לא כדאי ולא יאה להקפיד במשפט הטהור, בזמן שמוסדנו תלוי בקרבנותיו האישיים של מר א' או מר ב'; וטורח אוסף כספים הוא קרבן אישי גדול.
אני מקווה כי בעתיד יתוקן המצב, ואז נוכל להתוות בדיוק את גבולות הרשות של בית"ר, הצה"ר ותל-חי; אבל לעת עתה דרוש טקט וסבלנות הדדית. טקט זה דרוש לא מפני הצורך החומרי לבד, כי אם עוד יותר מפני היושר והצדק הפשוט.
וג' איננו חותר תחת השפעתי, לא בבית"ר ולא בעניין אחר. הפטיציה לא נתקיימה פשוט מפני חוסר כסף - לא פחות מ5 אלפים\7 נחוצים אך ורק להתחיל בדבר זה, למען כך נסעתי לדרום אפריקה ולא הצלחתי. בינינו בין עצמנו - אינני מצטער יותר מדאי על ביטול עניין הפטיציה; כשנתראה, אסביר לך מדוע. בעיקר הדבר - עניין פעולה מדינית עצמאית לרביזיוניזם. ג' התנגד לה לפני שנתיים וכך אמר בגלוי, עתה הוא מצדד בה כמוני; אין בושה לו בזה שהתנגד לדעתי ב1928 ולא בקבלו את דעתי כאשר הבין שאני צודק.
על שאר הפרטים או העיקרים נדבר פה אל פה. אל תתרגש, מחמדי, הכול יסודר.
נשיקות!
אבא
הערות:
1 במקור בכתב לטיני.
2 גרוסמן.
3 המכתב לא נמצא.
4 אדולף עדיה גורביץ' (Gurevitch), לימים עדיה גור חורון (קייב 1907-תל אביב 1972, נטמן בראש פינה); מפקד קן בית"ר בפאריס וחבר הוועד המרכזי של ברית הצה"ר בצרפת. ממייסדי תנועת הנוער 'רודי-גל' לחינוך ימי. גורביץ' היה חוקר שפות שמיות והתמחה בתולדות המזרח הקדום. בעקבות מחקריו הגיע למסקנה שבני ישראל הם חלק מהאומה העברית שחיה באזור הסהר הפורה, וכי על העם העברי להשתחרר מהמסורת הדתית שדבקה בו החל מימי בית שני. השקפה זו, שז'בוטינסקי שלל אותה מכול וכול, הובעה על ידו בסדרת מאמרים בראזסווייט. משנתו הסדורה על קַדמוּת העברים ראתה אור בחיבורו קֶדֶם ועֶרֶב; כנען - תולדות ארץ העברים, שיצא לאור לאחר מותו. עם פרוץ מלחמת העולם השנייה התגייס לצבא הצרפתי. לאחר כניעת צרפת ב1940 נמלט לארצות הברית. לאחר קום המדינה עלה לארץ ישראל, אך כעבור זמן קצר חזר לארצות הברית. ב1959 חזר והשתקע בארץ.
5 צרפתית: מעילה בכספים.
6 צרפתית: לנזוף ולרטון.
7 לירות שטרלינג.