אל דוד בוקשפן,/1 תל אביב
לונדון, 22 באפריל 1936 גרמנית
לונדון, 22 באפריל 1936
ידידי הנכבד מאוד,
אני מודה לך על מכתבך מ6 באפריל,/2 וארשה לעצמי להשיב עליו בקיצור נמרץ.
1. לא ברור לי די הצורך, על מה דובר בשיחותיך עם ידידינו רוזנבלום/3 וויינשטיין:/4 האם נדונה כניסתה של מפלגת המדינה העברית/5 להצ"ח, או שאלת איחודם מחדש של חברי מפלגת המדינה העברית עם הרביזיוניסטים?/6

במקרה הראשון יוכלו חברי מפלגת המדינה העברית להמשיך להימנות ללא חשש עם שוקלי השקל. ייתכן ואסור לשוקלי השקל לתמוך בהצ"ח, אבל הצ"ח אינה אוסרת על איש, אפילו לא על בעלי 'דרכון',/7 להשתייך להסתדרות הציונית הישנה.
2. אולם שונה המצב כאשר מדובר באיחוד מחדש עם הרביזיוניזם. לדעתי, לא ניתן לשנות את ההחלטה האוסרת על כל רביזיוניסט ליטול חלק בהסתדרות הציונית הישנה. אני גם אינני מכיר איש בשכנותי או בסביבתי אשר יסכים לשינוי מעין זה.

3. מה שמפליא אותי הוא הדבר הבא: עם כל הכבוד לעמדתם של ידידנו, אשר אינם מוכנים לשמוע על שום כניעה ומתכוונים רק ל'תן וקח',/8 אינני רואה איזו תמורה הם יכולים להבטיח. נראה לי שבמכתבך תיארת נכון את המצב בהסתדרות הציונית הישנה: אין זכר לאופוזיציה למעט מפלגת המדינה העברית, ואין שום זכר או גרעין לבעל ברית כלשהו שעמו ניתן להמשיך את החלום הישן לכיבושה של ההסתדרות הציונית. דומני שהאבחנה הישנה שלנו מתאמתת במדויק: הציונות הישנה היתה ונשארה המון הומוגני שלא ניתן לעשות עמו דבר. לו הציעו לי היום 'לכבוש' את ההמון הזה בתוך 24 שעות בלחיצת כפתור, ואחרי כן להשתמש בו כחומר למען התנועה, הייתי מסרב באדיבות. למה מצפים הידידים רוזנבלום וויינשטיין? זו שאלה חסרת חשיבות, שכן אף על פי שהם מטפחים תקוות זה לא יפתה אותי, ולא יפתה אף אדם שאני מכיר במפלגה. אבל מכיוון שמדובר באנשים שאני מעריך, יש לי הזכות, גם מתוך אינטרס אנושי פשוט, לחקור את נפש שכני.

4. הדבר החשוב ביותר, ידידי היקר, הוא עניין אחר. מכיוון שהזכרת את מחובר,/9 דנתי עמו בתוכן מכתבך. הוא סיפר לי שרוזנבלום וויינשטיין בעצמם כתבו לו, אולם ברוח אחרת לחלוטין. הוא לא הראה לי את המכתבים ההם, ועל תוכנם הוא דיבר באופן מעורפל. אבל התרשמתי שרוזנבלום וו'/10 דיווחו לו, כי הרביזיוניסטים בארץ ישראל מוכנים לחזור להסתדרות הציונית הישנה. בזה בלבד מדובר, ולא התעוררה כלל השאלה אם חברי מפלגת המדינה העברית צריכים לתמוך בהצ"ח. אני חוזר ואומר, אינני יודע מה נאמר במכתבים ההם, אולם רע מאוד שזו התרשמותי, גם אם הדברים מגיעים אליי באופן עקיף. אולי שורר הלך רוח כזה בקרב הרביזיוניסטים בארץ ישראל. אינני רוצה להתווכח עמם, אבל אמור-נא לכל אלה שהדבר צריך לעניין אותם, שהתנועה הרביזיוניסטית בכל מקום ובפרט בארץ ישראל זקוקה כבר מזמן לטיהור, והייתי מברך מקרב לב על טיהור מרצון. יסודות, אשר חצי שנה אחרי ניסוי ענקי, עוד לפני שניתן היה לחשוב על שיקום מרשים כזה, מוכנים כבר לחזור, אינם שייכים אלינו.
5. הדבר שהנך כותב בהתחלה על עצמך, הוא גם אצלי נושא רגיש. אם קיים אצלנו דבר שעליו אני מצר, זהו חוסר הכישרון שלנו, אולי שלי, לנצל את הכוחות המצוינים העומדים לרשותנו. באחד הימים זה ישתנה.




שלך בנאמנות,

ו' ז'בוטינסקי
הערות:
1 איגרת אל בוקשפן 26.5.1933 , הערה 1. ראה גם כרכים ט-י, לפי המפתח. ד"ר בוקשפן היה חבר הוועד המרכזי של ברית הצה"ר בארץ ישראל; ב29 ביוני 1936 הוא נבחר לממלא מקום יושב ראש הוועד המרכזי (פרוטוקול ישיבת הוועד המרכזי מ29 ביוני 1936, מ"ז
ג3/2/10).
2 המכתב לא נמצא.
3 הרצל רוזנבלום (איגרת אל רוזנבלום 23.10.1929 , הערה 1). הוא פרש מברית הצה"ר ב1934 והצטרף למפלגת המדינה העברית.
4 ברוך ויינשטיין (איגרת אל מרכז הצה"ר בא"י 12.6.1928 , הערה 2). ראה גם כרך ח, איגרות ז'בוטינסקי, לפי המפתח). ויינשטיין פרש מברית הצה"ר יחד עם מאיר גרוסמן והצטרף למפלגת המדינה העברית.
5 מפלגת המדינה העברית הוקמה על ידי מאיר גרוסמן ותומכיו במהלך הקונגרס הציוני ה18 (פראג, 21 באוגוסט-4 בספטמבר 1933).
6 בנושא זה ראה גם איגרת אל גרוסמן 18.6.1936 .
7 ראה איגרת אל שקי 6.4.1936 , הערה 3.
8 במקור באנגלית: 'give and take'
9 יונה מחובר הצטרף בשנת 1933 למפלגת המדינה העברית.
10 וויינשטיין.