אל משה רויטמן,/1 תל אביב
לונדון, 29 במארס 1936 רוסית
לונדון, 29 במארס 1936
מר רויטמן הנכבד מאוד,
סלח-נא לי שאני כותב בעיפרון. רב תודות על מכתבך./2 אנחנו רוצים כמובן לבנות בית,/3 ומבקשים להתחיל בהקדם האפשרי. את הכסף המועט שנאסף בחנוכה מחזיקה 'תל-חי'/4 בשתי ידיה ומסרבת לתת הלוואות וסובסידיות, כדי שניתן יהיה להתחיל. העיכוב אינו נובע מחוסר בעלות על הקרקע – 49 שנים זה כמו בעלות./5 אולם החוק (דהיינו החוק התל-אביבי) אשר קובע כי בניין על קרקע זו לעולם לא יוכל לשמש למטרות מסחריות מרתיע אותנו, שכן משמעות הדבר שאי אפשר למשכן בניין כזה. לעת עתה אין לנו כסף להשלמת כל הבנייה. התכוונו לנהוג כפי שנוהגים בתל אביב: לאחר הקמת קומה אחת, למשכן אותה וכו'. לאחר מכן, אלוהים יעזור. האם בנק כלשהו יעניק הלוואה בערבות בניין שבעליו ייקלע לקשיים ולא תהיה לו אפשרות להשתמש בו, וגם לא יוכל למכור אותו במכירה פומבית?
ידוע לי שרבים מבנייני הציבור שנבנו על קרקע עירונית (במיוחד עד לשגשוג/6) הוקמו בשיטה זו: קומה אחת, משכנתא וכו'. אולם חוששני שלבניינים אלה ניתנו משכנתאות סתם כך מכיוון שהם נבנו על ידי 'ילדי שעשועים',/7 אבל לנו לא יתנו.
לו הייתי בטוח שאפשר יהיה לקבל הלוואה תמורת מִשְכּוּן הבית בתחילת בנייתו, הייתי עומד על כך שיתחילו מיד בבנייה על הקרקע הקיימת. אמנם אנו חולמים על שיטה אחרת: בעלות מלאה וכו', אבל אני מבין שבהתחלה חשוב מאוד להתחיל בבנייה.
הואל-נא להשיב על השאלות הבאות:
1) האם אפשר להביא בחשבון שהעירייה תרשה לנו למשכן את הבית שנבנה על הקרקע שלה?
2) האם יש תקווה, או ביטחון, או אפשרות למצוא מוסד אשר יסכים לתת לנו משכנתא בשלבים שונים של בניית בנייננו על קרקע עירונית? האם יש לכך תקדימים? והאם העובדה שאנו רחוקים מאוד מלהיות 'ילדי שעשועים', לא תשלול את התקדימים?
נ"ב: אל תכעס אם אוסיף בקשה נוספת: בשעת מתן התשובה יהיה מכתב זה מונח לפניך, והשב-נא לי (בדיוק או לא בדיוק, במידה מספקת או בלתי מספקת) על שאלותיי. אני שוב מתחנן, אל תכעס על בקשה כזאת, אולם ארץ הקודש גרמה לי עינויים בעניין הזה. אף אחד מעולם לא השיב לי משם על השאלה ששאלתי, אלא תמיד 'בקשר ל...'.
עוד שאלה: האם ניתן לבצע מחצית מתכניתו של המהנדס לוריא?/8 סכום של 9/15,000 הוא מעל לכוחנו, אפילו עם הלוואות ומשכנתא. מה לעשות?
ולתכנית עצמה: שלחו לנו את המראה החיצוני בלבד, לכן אינני יכול להביע את דעתי על העיקר – חלוקת המרחב לחדרים. אשר לחזית הבניין, אינני שופט: עיניי בנויות כך שאינן סובלות כלל את סגנון 'האובייקטיביות החדשה'/10 (כפי שאינן סובלות את הסגנון המאורי/11). אולם לא זו הבעיה, אלא המחיר. בקיצור: האם אפשר יהיה לשכן שם משרדים לאחר ביצוע מחצית התכנית?
אני מחכה לתשובה ולוחץ את ידך בחזקה.

שלך,

ו' ז'בוטינסקי
מסור-נא את המכתב המצורף בזה למר לוריא./12

הערות:

1
משה רויטמן, לימים עמיעז, היה מהנדס במקצועו. הוא היה חבר ועדת השופטים לבחירת התכנית לבניין 'מצודת זאב', שבראשה עמד ממלא מקום ראש עיריית תל אביב ישראל רוקח. משה רויטמן היה מהנדס הבניין וחבר בוועד הבניין של 'מצודת זאב'.
2 המכתב לא נמצא.
3 דהיינו את הבית ברחוב המלך ג'ורג 38 המכונה 'בית ז'בוטינסקי' או 'מצודת זאב'.
4 קרן 'תל-חי'.
5 הקרקע אשר יועדה לבניין 'מצודת זאב' היתה בבעלותה של עירית תל אביב. על פי החוק היא הוחכרה לתקופה של 49 שנים.
6 במקור באנגלית: prosperity; דהיינו השגשוג שהחל הודות להון שהובא על ידי העולים של העלייה החמישית.
7 דהיינו חוגים אשר נהנים מהטבות.
8 ח"ז לוריא היה האדריכל של 'מצודת זאב' (ראה איגרת אל לוריא 29.3.1936 ).
9 15,000 לירות.
10
במקור בגרמנית: Neue Sachlichkeit – זרם באמנות ובארכיטקטורה שצמח
בגרמניה בשנות ה20 של המאה ה20. אמני זרם 'האובייקטיביות החדשה' ביקשו לתת ביטוי אובייקטיבי וריאלי ליצירותיהם בניגוד לאקספרסיוניזם הסובייקטיבי. הזרם הזה הגיע לקצו ב1933 עם עליית הנאצים שלטון.
11 הסגנון המאורי באדריכלות מקורו אצל המאורים בצפון מערב אפריקה ובחצי האי האיברי, שנכבש על ידי המאורים במאה השמינית. המאורים היו תערובת של בֶּרבֶּרים שהתאסלמו ושל ערבים. בניין אלהאמברה בגרנאדה הוא דוגמה לאדריכלות המאורית.
12 שם..