אל ליאונה קארפי, מילאנו
ג'נובה, 12 בנובמבר 1935 איטלקית

קארפי היקר,
האדון קירשנר הסכים למשכן את ספינת המפרש הממונעת./1 אבקשך לפתוח במהירות האפשרית בהליך הדרוש. למותר להסביר את סיבת הדחיפות, אך ברצוני להזכירך כי בעוד 4 ימים חייבת הספינה להיכנס למספנה, והיא תישאר שם ארבעה ימים לפחות; סתימת הפרצות והצביעה יעלו לנו 2,15,000-13,000/ ואת הסכום הזה יש לשלם עד 20 בנובמבר. ב21 בנובמבר יש לשלם לצוות 4,000 (יש לקוות כי יסכימו להחזיר את הספינה לצ'יוויטאווקיה מבלי לדרוש תשלום בעבור חודש נוסף). קיבלתי הלוואה בסך 15,000 שיש להחזירה מיד לאחר ביצוע המִשְכּוּן, אך כפי שהנך רואה הכסף לא יספיק לתשלום החוב למספנה, לצוות, לביטוח (אני מצרף בזה 1,500), למזון וכו'. על כן הזדרז ושוב הזדרז: אני חוזר על כך גם משום שהבטחתי לק'/3 להסדיר את החוב בימים שבין 20^25 בנובמבר, ויהיה מצער/4 מאוד אם לא אוכל לקיים את הבטחתי לג'נטלמן המושלם הזה. אני בטוח שתזרז את ההליך מבלי להשתהות אפילו שעה אחת.
על פי החישובים שערכתי אמש עולה (על יסוד הערכות שנמסרו לנו על ידי סוכן האניות), כי כדי לקבל את הספינה המתוקנת בציוויטאווקיה דרוש סכום של 31,245; ואולם יש להביא בחשבון 35,000. 35,000 נוספים דרושים להחזרת חלק מן החוב שאנו חבים לגרגוריו לאנדסמן/5 מטורינו (תנאי בל יעבור)./6
לפיכך תעלה הפעולה בסך הכול 70.000, מלבד הוצאות מנהליות וריבית.

ליתר דיוק: עם קבלת 70,000 לירות תמורת המשכון, יש לשלם מיד למר לאנדסמן 35,000 לירות - הלוואה ישנה; 15,000 לירות - הלוואה חדשה (מאתמול); בסך הכול 50,000 לירות. היתרה בסך 20,000 לירות תשמש לסיום העבודות (בצירוף 15,000 שהבאתי אתמול מטורינו/7).
מלבד זאת אבקשך:
א) לבטל את הביטוח הימי העתידי, שכן הספינה תישאר בנמל של ציוויטאווקיה במשך 6 חודשים.
ב) לבטח נגד אש (ברגע שתבטל את הביטוח הקיים הכולל גם אש).
ג) להתחיל מיד בהליכים לשינוי שמה./8
בנוגע לרעיון להעביר את מקום מושבה הרשמי של חברת המניות/9 מרומא למקום אחר, בני הזוג קירשנר מעדיפים שלפי שעה היא תישאר ברומא. לאחר שמאוריציו/10 יחלים לגמרי ויוכל לומר לנו אם הוא יהיה מסוגל לטפל בספינה, כיצד ומתי,
אז נוכל להחליט. נראה לי כי הנושא רגיש, אם נביא בחשבון את
משפחתו של מ'/11 אשר ראויה להתחשבות. מכל מקום, כך מעדיף גם ק'.
עדיין לא שוחחתי עם התלמידים,/12 אעשה זאת היום, ורק אחרי כן אוכל להחליט כיצד לנהוג בהמשך. אולם אני כבר צופה כי אין מקום להחלטות דראקוניות, ויהיה עלינו למצוא פשרה כלשהי ועליה אדווח לך. בינתיים ברור כי לא נסלק איש, לפחות לא את כולם, והם יוכלו לחזור לציוויטאווקיה ולחכות שם לסידור; לפיכך דיליון ובלה נשארים, אם לא בתפקידי פיקוד לפחות כאנשי קשר בנושאים כספיים.
לגבי השאר - נשוב לדבר; אנא, למען אללה,/13 פעל מהר, מהר ומהר. אני מקווה לנסוע הערב.

דרישת שלום לבבית לרעייתך ולמר פרייפלד,/14 ולחיצת יד מאוד גברית לידידי דניאל./15

שלך,

ו' ז'בוטינסקי
נ"ב: על פי החלטות שנתקבלו בחודש אוקטובר ברומא בביתו של קולונל מנדס,/16 תימסר הספינה לרב החובל פוסקו, הנציג של קירשנר ושל 'תל-חי'. ק' רוצה להעביר אחריות זו למאוריציו, שיסתייע באחד הנערים דיליון או בלה. תודיע לי מה דעתך, עוד לפני שנתקשר למאוריציו.
נ"ב: מתוך
15,000 הלירות שקיבלתי אתמול בטורינו מסרתי 12,000 לרב החובל פוסקו; 1,500 אני שולח לך; 700 לבלה בעבור המזון (יש צורך ב1,200, אך שלח אתה 500 כפי שסוכם עם פוסקו); נשארות 800 שעליהן אדווח מאוחר יותר.
הערות:
1 לצורך קבלת הלוואה, שהיתה דרושה למימון הוצאות התיקונים והתחזוקה של ספינת האימונים של בית"ר.
2 לירות.
3 לקירשנר.
4 במקור בצרפתית: pénible
5 גרגוריו לאנדסמן (Gregorio Landesman) מטורינו היה נציגו של יפים קירשנר באיטליה.
6 במקור בלטינית:
conditio sine qua non
7 דהיינו מגרגוריו לאנדסמן.
8 הספינה עדיין נשאה את השם 'קוואטרו ונטי' – Quattro Venti (ארבע רוחות), וז'בוטינסקי ביקש לשנות את שמה ל'שרה', ע"ש רעייתו של יפים קירשנר. בסופו של דבר נרשמה הספינה באיטליה בשם 'שרה א', מכיוון שבאיטליה היתה כבר ספינה אחרת בשם 'שרה'. ראה גם איגרת אל ויינשל 5.10.1935 .
9 החברה אשר הוקמה על ידי קירשנר וברית הצה"ר באיטליה ואשר היתה בעלת הספינה שרה א'.
10 מאוריציו מאור מנדס - Maurizio Mendes (רומא 1913-רומא 1992); רופא, מומחה למחלות ריאה. בנעוריו הצטרף לתנועת בית"ר ונתמנה לסגן נציב בית"ר באיטליה. ד"ר מאוריציו מנדס היה בנו של פרופ' גוידו מנדס, ובזכותו יצר אביו את הקשר עם רב החובל ניקולה פוסקו (איגרת אל קארפי 10.10.1935 , הערה 4), לאחר שנודעה לו התכנית לייסד בית ספר ימי של בית"ר באיטליה. ד"ר מאוריציו מנדס נמנה עם מייסדי בית הספר הימי בצ'יוויטאווקיה וסייע רבות להתפתחותו. ב1939 עלה לארץ ישראל ויחד עם אביו יסד את בית החולים 'בילו' לחולי שחפת בגדרה. במלחמת העצמאות שירת כרופא צבאי. לאחר המלחמה התמסר למחקר ולטיפול בחולי שחפת, וניהל בתי חולים לחולי שחפת. ד"ר מנדס, אשר נחשב למומחה בעל שם בינלאומי בתחום מחלות הריאה, יצא בשליחות משרד החוץ ומשרד הבריאות למדינות אפריקה בתור יועץ רפואי בתחום התמחותו. הוא נפטר ברומא בדרכו לארץ מקונגרס בינלאומי בנושא הטיפול במחלות הריאה, שהתקיים בפאריס.
11 מאוריציו, דהיינו משפחת מנדס.
12 מן הסתם בעניין התמרדותם נגד ירמה הלפרן (ראה איגרות אל פוסקו 7.10.1935 ו- 11.10.1935 , הערה 1).
13
כך במקור.
14 Freifeld
- זהותו לא נתחוורה.
15 דניאל קארפי – Carpi (מילאנו 1926-תל אביב-2005); היסטוריון – פרופסור להיסטוריה באוניברסיטת תל אביב. עלה לארץ ישראל בשנת 1945. מילא תפקידים אקדמיים בכירים באוניברסיטת תל אביב: דיקן הפקולטה למדעי הרוח, ראש המכון לחקר הציונות, ראש בית הספר למדעי היהדות וראש החוג לתולדות עם ישראל. במשך שנים רבות עמד בראש המועצה האקדמית של מכון ז'בוטינסקי. פרסם מחקרים רבים בהיסטוריה, יזם את הפרסום המדעי של 'איגרות ז'בוטינסקי' ושימש כעורך הראשי של הסדרה עד יום פטירתו.
16 ראה איגרת אל קארפי 10.10.1935 .