אל שלמה יעקבי, לונדון
וינה, 14 בספטמבר 1935 אנגלית


ס' ל'/1 היקר,
הצעה חפוזה בדבר התשובה לאגרונסקי/2 בטיימס.
א) תשובתנו בטיימס צריכה להצטמצם בהצגת הוכחות ממשיות לתקֵפותם של 750,000 המצביעים, /3 אך ללא שום ניסיון לזלזל בלוצרן./4 יש אפילו להדגיש את המגמה הבאה – הימנעות מחלוקת תשבחות לסחורה שלנו, על ידי הטלת דופי בבזבוזים של מתחרינו. עלינו להשיב תשובה מעין זו: 'אנו סבורים שהנאמר לעיל מוכיח בעליל, כי הקונגרס בווינה מייצג את מספר מצביעים הגדול ביותר בהיסטוריה של הפרלמנטריזם הציוני. דבר זה יכול להיעשות למזלנו מבלי לתקוף את ציבור הבוחרים של אספה מתחרה כלשהי'. על ההוכחה להיות מקיפה ככל האפשר. אני סבור שהטכניקה של הבחירות שלנו עשויה להיות סיפור מעניין לקוראים אינטליגנטים. ומכיוון שהטיימס איפשר לא'/5 להטיל ספק בעצם קיומן של 'הוכחות ממשיות', נראה שיהיה עליהם לפרסם כל פרט מוצק המתייחס להיבט הזה של השאלה.
ב) אולם בג'ואיש כרוניקל צריך לתקוף, אם ניתן, את התעלול של לוצרן בנוגע ל'1,200,000 שוקלי שקל', את 'מכירתם' של השקלים בכלל, ואת השיטה כולה שאפילו במצב הטוב ביותר אינה הוכחה למספרם של שוקלי השקל,/6 או אפילו למספר המצביעים בפועל או לנאמנות אידיאולוגית (שוקלי השקל אינם נדרשים לחתום, והטקסט/7 אינו בבחינת התחייבות; אצלנו זו 'דרישתי'/8 וחתימה).
בהצלחה רבה. דרישת שלום לבבית לעדנה ולבנות, ושלום/9 לבבי למר השכל.

שלך, ו' ז'
ייתכן שרצוי לתקוף בגואיש כרוניקל את אגרונסקי, ואת אלה שמהם שאב השראה להטלת דופי באספה יהודית מעל במה לא יהודית.

הערות:
1 סולומון לבוביץ'.
2 גרשון אגרונסקי, לימים אגרון (איגרת אל אגרונסקי 10.7.1919 , הערה 1; ראה גם איגרת אל פומיאנסקי 17.1.1934 ו-איגרת אל יעקבי ש' 14.5.1934 , הערות 12-13).
3 במכתב אל עורך הטיימס, שפורסם ב11 בספטמבר 1935, ניסה אגרונסקי להפריך את הדיווח של כתב הטיימס על קונגרס הייסוד של ההסתדרות הציונית החדשה בווינה. כתב הטיימס דיווח בכתבתו, שבקונגרס משתתפים 350 צירים מ43 מדינות המייצגים 750,000 מצביעים. אגרונסקי אשר האשים את ז'בוטינסקי בזלזול בשיטה המפלגתית בכלל ובאי גביית תשלום תמורת כרטיסי חבר מפלגתיים בפרט ציין במכתבו, שבהעדר סימן היכר להשתייכות מפלגתית, דהיינו ללא רכישת השקל, אין כל הוכחה לתקפות ההצבעה לקונגרס הצ"ח. לעומת זאת הוא הרים על נס את הקונגרס הציוני שנערך בלוצרן, שייצג לדבריו מיליון מצביעים אשר קנו את השקל.
4 דהיינו בקונגרס הציוני ה19 שהתקיים בלוצרן.
5 לאגרונסקי.
6 ז'בוטינסקי האשים את מפלגות השמאל בסיוע לתומכיהן לרכוש שקלים בהנחה או ללא תשלום, לצורך הצבעה בבחירות לקונגרס הציוני (ראה איגרת אל ג'ואיש כרוניקל [1935. 7. 8] ).
7 הטקסט הרשום על גבי השקל הציוני (הכרה בתכנית באזל והתחייבות לקבל את עול המשמעת של מוסדות ההסתדרות הציונית).
8 במקור בעברית. ראה איגרת אל יעקבי ש' 18.6.1935 , הערה 7.
9 במקור בעברית.