אל דניאל סירקיס, תל אביב
פאריס, 27 ביולי 1935 עברית


אדון סירקיס הנכבד ,
מכבר רציתי לכתוב לו גם בדבר ה 'NZO'
וגם בכלל. יסלח אם לא כתבתי. יש גבול לכ חו של בשר ודם, ומפחדני שכבר עברתי אותו .

הנני
מבקש את תמיכתו השלמה והמוחלטת לרעיון NZO. לא אנמק נמוקים - הלא כולם ידועים לאדוני. רק את הרגשתי הפנימית, את אמונתי הנפשית אגיד לו. מאז נכנסתי בעבודה הציונית עוד לא היה לי רגש חד וחריף וממשי כזה - רגש ה'כן': נכון עשית. גם בימי תעמולת הלגיון/2 לא היה: כי אז האמנתי בטיב המטרה, אך לא האמנתי בדור שמוכשר הוא להענות. היום בטוחני גם במטרה וגם בדור. חברַי, הזקנים והצעירים, מפליאים אותי ואת עצמם בארבייטספריידע/3 שעוד לא היתה כדוגמתה אצלנו. בשבילי זה כמובן יום הדין והגורל: בשביל זה חייתי ופעלתי, ואם בזה לא אצליח - לשווא חייתי.
ממברקי ידוע לאדוני במה יעזרנו./4 וירשני להעיר הערה אחת: יותר מכל סבול סבלתי עד עתה מנטית ידידי הצה"ר 'לעזור מבחוץ'. יקרה היתה בעיני גם עזרתם מבחוץ, אבל מסקנת לוואי היתה לה: 'הצה"ר הם אספסוף שא"א/5 לעבוד אתם יחד - אפילו ידידיהם עוזרים רק מבחוץ'. אני מקוה שלא תִשָנֶה התופעה הזאת גם בתקופת הNZO; למען השם, קשר גלוי, חופה וקידושין.
יסלח אם אין סדר והגיון בשורותי - הלא מתוך עיפות אני כותב, ובעוד יומים עלי לצאת לנסיעת תעמולה מזרחה./6 להתראות, והנני לוחץ את ידו ברחשי כבוד ותודה.
שלו ,

ז' ז'בוטינסקי
הערות:
1 איגרת אל קלוזנר 25.7.1935 , הערה 2.
2 דהיינו בימי הקמת הגדוד העברי, בתקופת מלחמת העולם הראשונה.
3 גרמנית (Arbeitsfreude): שמחת יצירה.
4 איגרת אל סירקיס 25.7.1935 .
5 שאי אפשר.
6 למזרח אירופה.