.
אל אדוארד ג' דרבי, לונדון
לונדון, 19 באוגוסט 1\1917...אנגלית

לונדון, 19 באוגוסט 1917
אישי
אדון נכבד,
סלח לי על העזתי לפנות אליך. היה לי כבר הכבוד לדון עמך
בתוכנית הגדוד העברי.\2 לכן חובה עלי להסב את תשומת לבך לכך
שתוכנית זו, אשר אושרה עתה באופן רשמי, אינה זוכה לטיפול
נאות.
כאשר הגשתי את הצעתי דרשתי למלא שני תנאים מהותיים:
1) יצירתו המיידית של גרעין.
2) פנייה רשמית מנוסחת היטב אל האידיאלים של הגברים
היהודים. שום דבר עדיין לא נעשה. ישנן כבר מאות בקשות העברה
שהגישו קצינים וחיילים, אך הגרעין עדיין לא נוצר. ראיתי
במסמכים רשמיים שהגדוד העברי מיועד 'לשירות בארץ ישראל',
אך יעד זה עדיין לא אושר בפומבי ובאופן רשמי. הוקם ועד\3 בסיוע
של לורד רוטשילד,\4 סר סטיוארט סמואל,\5 ישראל זאנגוויל
ומנהיגים יהודים רבים אחרים, אך פעילותו אינה זוכה לעידוד. דבר
זה נותן תוקף לשמועות מרושעות שמפיצים אנשי זדון, שהיחידה
לא נועדה במלואה ליהודים, אלא הוקמה כיחידה של זרים.\6 ובתור
יחידה של זרים יציבו אותה במקומות מסוכנים, במקומם של כוחות
אנגליים. וכן מופצות שמועות, שהכול מתנגדים ליחידה וכי
התוכנית ירדה מן הפרק.\7 בדרך זו מתחזקות ידי מתנגדינו, בעיקר
ידי המשתמטים, ואילו ידי תומכינו מתרפות. וייתכן שביום מסוים
תודיע הממשלה ש'התוכנית אינה פופולרית'!
עלי לקבוע בגילוי לב, שמעולם לא נתקלתי ביחס בלתי הוגן
כזה. רעיון אשר שום אדם ישר אינו יכול להתעלם מערכו הנעלה,
מוצג כמעט במתכוון כמכשול, כדבר מעורטל מכל מהות, וידיהם
של המגינים כבולות. ייתכן אפילו שעל ידי פנייתי אליך אני עובר
עבירה,\8 משום שהנאמנות לאנגליה היא שמנחה אותי - איש זר,
אך בשום אופן לא מהגר - לשרת בצבא שלך.
אינני מתכוון להאשים איש. אבל, כידיד של אנגליה, אשר הגן
על מדיניותה בעיתונות הרוסית במשך חודשים מייגעים של חוסר
אמון ושל חשדנות, ואשר עשה את מיטב המאמצים לעודד את אחיו
היהודים להצטרף לכוחותיך, אני סבור שיש לי זכות מסוימת לומר
את האמת. אבקשך, אדוני הנכבד, למנוע החרבתו וקבורתו של
רעיון טוב בשל טיפול כושל. אני מבטיח, בשם הכבוד של בני עמי,
שבקרב ההמונים קיימים מאגרי התלהבות לרעיון זה, אך תן לנו
הזדמנות נאותה לחשפם בעזרת הגרעין והפנייה.
עבדך הנאמן,
ו' ז'בוטינסקי
אל לורד דרבי
.
.
הערות:
1 באותו יום שלח ז'בוטינסקי איגרות בנוסח דומה אל רונאלד גרהם
ואל צ'ארלס סקוט (ראה רשימת האיגרות).
2 ב9 באפריל 1917 (איגרת אל בלפור 20.4.1917 , הערה 3).
3 'ועד הגדוד העברי' ( .(The Jewish Regiment Committee הוקם ב8
באוגוסט 1917.
4 לורד לאיונל וולטר רוטשילד, שעמד בראש 'ועד הגדוד העברי'. ראה
מכתבו אל חברי הוועד מ10 באוגוסט 1917 (מ"ז, כ1-6).
5 סטיוארט סמואל - ) Stuart Samuel ליוורפול 1856-לונדון 1926);
אחיו של הרברט סמואל. חבר פרלמנט (1916-1900). בשנים 1922-1917 היה
נשיא 'ועד שליחי הקהילות'.
6 כיחידה של שכירי חרב.
7 אכן בימים אלה נעשו כמה וכמה צעדים המכוונים להכשיל את תוכנית
הקמת הגדוד. בישיבת נציגי 'ועד שליחי הקהילות' בבריטניה נתקבלה
ב14 באוגוסט 1917 החלטה בגנות הקמת הגדוד העברי ( Jewish ChronicleThe
לורד סווייתלינג, מייג'ור לאיונל דה-רוטשילד .(17.8.1917, p. 5
ואדמונד סבאג-מונטיפיורי נפגשו עם מייג'ור-גנרל האצ'יסון, ראש מחלקת
הארגון במשרד המלחמה, והביעו את התנגדותם להקמת הגדוד העברי. ראה את
הדיווח של האצ'יסון מ15 באוגוסט 1917 (32/1539 . .(P.R.O., W.O
בישיבת מועצת הסתדרות ציוני בריטניה, ב16 באוגוסט, הביעו רוב המשתתפים
התנגדות לרעיון הקמת הגדוד, ומסיבה זו ביקש וייצמן להתפטר מהנהלת
הסתדרות ציוני בריטניה ומן הוועד הפוליטי הציוני (אגרות וייצמן,
כרך ז, איגרת 480). במכתב אל צ'ארלס סקוט מ19 באוגוסט 1917 כתב
ז'בוטינסקי, כי הוא מדוכא ומודאג לנוכח הסכנה המרחפת על גורלו של הגדוד העברי
8 בהיותו חייל, היה על ז'בוטינסקי לפנות אל שר המלחמה באמצעות
מפקדו הישיר.
.
.