.
אל יוענה ז'בוטינסקי, לונדון
ירושלים, 27 ביוני 1918...רוסית

ירושלים, 27 ביוני 1918
יקירתי,
היום קיבלתי מן הגדוד את מכתבך מ27 לחודש.\1 לפני למעלה
מחודש, אחרי אחת ההפצצות,\2 שלחתי לך מברק\3 ושאלתי
לשלומך ועל העניינים הכספיים, אך לא קיבלתי תשובה. האם
קיבלת את מברקי ליום הולדתך? גברת ארשאווסקי כתבה, שערי
הכין לך מתנה. הוא ילד חביב, גם את חביבה, ושניכם מסכנים
שלי. הוי, לו כל זה היה מסתיים!
שלשום קיבלתי מברק מסוקולוב\4 שבו הודיע, כי חיימסון החל
לשלם לך משכורת. הוא לא נקב בסכום. בעצת ידידיי לא כתבתי
בחודש האחרון אף שורה אחת, וזיו הבריק לח'\5 שאדם שאינו מקבל
משכורת אינו כותב. לכן אני שולח היום שתי כתבות בבת אחת -
על הגיוס כאן ועל ההכרח לשים קץ ל'חלוקה'\6 בירושלים.
הגיוס כאן עלה על כל ציפיותינו. חשבתי שיהיו כ500 איש, אבל
יהיה גדוד שלם ומצוין.
גדוד 38 נמצא כבר בחזית. הקצו לנו חזית נוחה מאוד - חזית
דה לוקס,\7 כפי שמתבדחים הקצינים שלנו. שהיתי שם חמישה
ימים, ואחר כך שלחו אותי הנה בעניין הגיוס, אבל אין כאן צורך
בכושר הרטורי שלי, שכן המתנדבים מגיעים בעצמם.
עוד מעט תתחיל התעמולה במצרים. בתחילה לא ציפיתי אפילו
למאה איש, אבל עתה לא אתפלא אם גם משם יגיע גדוד.
אם הפוליאקובים\8 יוכלו לתת לך 300 לירות שטרלינג בשביל
הניתוח, ואם אפשר יהיה להוציא את ערי מלונדון\9 - לאו דווקא
באותו יום, אך אולי כעבור יומיים - עשי זאת. כואב לי לכתוב
כשאינני יכול להיות עמך ועמו. אבל מסוכן לדחות זאת,
ולפוליאקוב, כמו לבעלי החוב האחרים, נשיב את הכסף מאותו
מקור - אלוהים ישלח.
מצב רוחי אינו טוב. ככל שהגדוד שלנו מתחיל לגדול ואני נעשה
מיותר, חדל אני להתעניין בעניין ונשארים לי רק השעמום
והגעגועים אליכם. זו אינה רשלנות, לא הזנחה של דבר שהתחלתי
בו, כי אם פשוט אינני יכול לעשות מאומה. כדי לשוחח עם שרים
אני יכול להיות חייל פשוט. אבל כדי להתערב בחיי גדודים אחדים
- לשם כך עלי להיות בעל דרגה גבוהה מלויטננט. אני מיותר
לחלוטין. הכול מברכים ומשבחים אותי, ואילו לי הכול נמאס ואני
חפץ להיות עמך.
טיפשי הוא להתלונן - זה אפילו חטא - הרי די לך בגעגועייך.
בדואר האחרון כתבת לי מכתבים אחדים כה חביבים. הם הגיעו
בדיוק בעת המסע והשרו עלי תחושה של גיבור - עד שנשאתי שני
רובים של חיילים עייפים. אגב, כבר כתבתי לך שה'חייטים' שלנו
הפכו לחיילים טובים מאוד והם מתנהגים למופת במסע ובחפירות.
מבחינה אישית אני מבלה כאן בנעימים. בכל אשר אפנה יש לי
ידידים. ביפו אני מתגורר אצל אנה יעקובלבנה יפה, המתייחסת
אלי כאל בן משפחתה. ובירושלים אני גר עם וייצמן, קאואן ואידר.
אבל חמשת הימים בחזית היו הטובים ביותר. תארי לעצמך עמק
קטן שרוחבו כוורסטה. מצד אחד הר שלנו ומצדו האחר הר של
הטורקים. אנו וגם הם יושבים כמובן על ראשי ההרים. שוררת כאן
דממה, בבוקר אנו מתעוררים מקרקורן של התרנגולות השייכות
לקצינים. אי אפשר להחזיק כאן זמן רב מעמד בלי לשחק קלפים,
אך לי היו שני ספרי בלשים שהספיקו לי לחמישה ימים. כך היה רק
בגזרה שלנו, שאינה מתאימה לתנועות גדולות של צבא. בגזרות
הסמוכות לנו היה הרבה יותר רעש, אבל לפי שעה, מתנהלת כאן
המלחמה בדרך כלל בעצלתיים.
נשיקות חמות לך, אהובתי, ולערי. היו בריאים ומהרו לסיים את
המלחמה.
ולודיה
.
.
הערות:
1 לחודש מאי (מ"ז, א1/2/2).
2 במקור באנגלית: air raid
3 לא נמצא.
4 לא נמצא.
5 לחיימסון.
6 במקור בעברית בכתב לטיני.
7 במקור בצרפתית: .front de lux מ27 ביוני עד 3 ביולי 1918
הופקד הגדוד על גזרה ממערב לכביש ירושלים-שכם, באיזור נחל ג'יב. גזרה זו
היתה הקו השני של החזית.
8 כנראה בני משפחת אלכסנדר פוליאקוב, עיתונאי וידיד נעורים של
ז'בוטינסקי (איגרת אל אוסישקין 24.12.1907 , הערה 2).
9 מחשש להפצצות האוויר.
.
.