.
אל ג'ון הנרי פטרסון, לונדון
לונדון, 18 באפריל 1916...אנגלית

לונדון, 18 באפריל 1916
קולונל פטרסון היקר,
בהקשר לשיחתנו האחרונה,\1 אני סבור שמן הראוי לאשש
בשורות מעטות אלה את הנקודות העיקריות בעניין שדנו בו.
את המספר המדויק של יהודים רוסיים המתגוררים עתה
בבריטניה הגדולה - גברים בגיל הגיוס שלא התאזרחו - יכולים
השלטונות למצוא בנקל במרשם התושבים. ניתן לשער שתשעים
אחוזים מהנתינים הרוסיים ברשימה זו הם יהודים. אי אפשר למצוא
נתונים סטטיסטיים מדויקים באופן אחר, שכן הסטטיסטיקות
הבריטיות אינן מציינות את הגורם הדתי. הקונסוליה הרוסית
בלונדון הודיעה לי, כי בעניין זה אין להם יותר מידע מאשר לאדם
פרטי. המקורות היהודיים מספקים בדרך כלל רק מספרים כלליים,
ללא אזכור 'האזרחות'. עומדות אפוא לרשותנו (מלבד מרשם
התושבים) רק מה שמכנים 'הערכות'. הן שוב שונות: ההערכות
המהימנות ביותר נעות בין 35 עד 40 אלף גברים בגיל הגיוס
באימפריה הבריטית, שלא התאזרחו. לא פחות משני שלישים מהם
מתגוררים באיזור שחל עליו חוק השירות הצבאי.\2
רובם משתייכים לשכבות החברתיות שכבר נקראו לדגל
ברוסיה. אין הם רוצים בשום אופן לשרת בצבא הרוסי, בשל סיבות
שאני מעדיף לא לדון בהן. מצד שני, מצבם אינו משביע רצון ועלול
לגרום סיבוכים.\3 הם בהחלט מודעים לעובדה זו. על יסוד קשריי
האישיים עם ציבור זה, יכול אני לאשר שהם יקדמו בברכה הקמתו
של 'גדוד ציון' חדש ויראו בו את הדבר הטוב ביותר. בכוונה תחילה
אינני מזכיר את הגורם האידיאליסטי החיובי, אף על פי שאינני
מזלזל בערכו כלל וכלל. ברצוני להדגיש כאן, שדי אפילו באינטרס
הצר לבדו כדי להבטיח את הצלחת הגיוס.
הרשה לי להדגיש, כי מנקודת מבטן של בעלות הברית עדיף
לגייסם ל'גדוד ציון', ולא לשורות הכלליות של הצבא הבריטי, כפי
שאחדים מציעים. צעד כזה עלול להתפרש על ידי אויבי 'מדינות
ההסכמה' כהפגנה של אי אמון נגד רוסיה. סבורני שכרגע מעשה
כזה מסוכן ליהודי רוסיה ועלול לפגוע ביוקרת 'מדינות ההסכמה'.
גיוס ל'גדוד ציון' יהיה נקי מכל רבב כזה. אם נתין רוסי מעדיף את
הצבא הבריטי על פני הצבא הרוסי, ניתן לפרש זאת כהטלת דופי
ברוסיה. אבל אם יהודי מתגייס לגדוד עברי, הרי זה מעשה שאינו
מכוון נגד איש. אבקשך להדגיש נקודה זו אצל הנוגעים בדבר.
כמובן שתוכניתנו עוסקת ביהודים זרים בלבד. יהודים בריטיים
משרתים וימשיכו לשרת בשורות הכלליות של צבא ארצם. על כן
כל ההתנגדויות להקמת יחידות יהודיות של נתינים בריטיים, אין
להן קשר לתוכניתנו.
אינני עומד על דעתי, שייקבעו אזורים מוגדרים שבהם ישרת
'גדוד ציון'. אבל אין לשכוח שהנקודה המהותית של העניין היא זו:
אם ביום מן הימים תהיינה פעולות צבאיות בארץ ישראל או שארץ
ישראל תיכבש, יהיה חייב גדוד זה ליטול חלק פעיל באירועים
אלה. תקווה זו תהיה הגורם החזק ביותר במסע הגיוס. תקווה זו
תהיה גם הגורם החזק ביותר שישפיע על החוגים היהודיים בארצות
הניטרליות, שמשרד החוץ, כפי שידוע לך, מייחס להם חשיבות
גדולה. אין בכוחו של הדיוט לייעץ באיזו צורה יעניקו שלטונות
הצבא הכרה לתקווה זו. אני יכול רק לציין, כי ככל שההכרה תהיה
ברורה יותר, תהיינה התוצאות טובות יותר, מבחינה צבאית
ומבחינה פוליטית כאחת.
הרשה לי להזכיר, שיש תקדימים לעיקרון של שירות באיזור
מוגדר מראש. תקדים אחד הוא 'גדוד 'ציון' של נהגי הפרדות',
שכידוע גויס לשירות בחזית הטורקית הים תיכונית. והתקדים
האחר הוא גדוד המתנדבים בארץ זו, המיועד להגנת המולדת
בלבד. מנקודת ראותי, הפתרון האידיאלי ל'גדוד ציון' יהיה: הגנת
המולדת, מצרים, ארץ ישראל.
אם שלטונות הצבא יקבלו את ההצעה באופן עקרוני, אני צופה
מראש שתי אפשרויות:
1) משרד המלחמה יורה להקים 'גדוד ציון', ומסע הגיוס יחל על פי
הנוהל הרגיל.
2) משרד המלחמה יתחייב להכיר רשמית ב'גדוד ציון', בתנאי
שנוכל לארגן מספר מסוים של מגויסים.
הדרך הראשונה, המצביעה על גישה אוהדת יותר של הממשלה,
תניב ללא ספק תוצאות טובות יותר ומהירות יותר.
בשני המקרים יש להקים ועדה לענייני תעמולה שתכלול
מנהיגים יהודים. אולם ברצוני להדגיש באופן מיוחד, שבהקשר זה
מדובר ב'מנהיגים יהודים' שונים מן 'הנכבדים', שאנו פוגשים
בדרך כלל בהנהגת הקהילות. הציבור שבקרבו עלינו לערוך את
הגיוס הוא בעל תחושה של עצמאות ודמוקרטיה. אין הוא מכיר
בסמכותם של 'הנכבדים' הרגילים. קולם של סופרים, של
פובליציסטים ושל נואמים אהודים ישפיע עליהם יותר מקולם של
בנקאים או ברונים. אנשים מסוגו של ישראל זאנגוויל - אשר כפי
שידוע לך הנו תומך נלהב של תוכניתנו - יהיו הטובים ביותר.
מיטב האיחולים.
בכבוד רב, שלך,
[ו' ז'בוטינסקי]
.
.
הערות:
1 מיום 11 באפריל 1916. ראה מכתב של פטרסון אל ז'בוטינסקי מ10
באפריל 1916 (מ"ז, א1/4/3/1).
2 חוק שירות חובה, שאושר בינואר 1916 בפרלמנט הבריטי, חל על
גברים בני 18 עד 41 תושבי בריטניה בלבד. החוק לא חל על ארצות האימפריה
הבריטית (104 .(Military Service Act 1916, Chapter
3 לקשריהם עם האוכלוסייה הלא יהודית בבריטניה.
.
.